אל תעקור נטוע , לפרשת קרח
נכתב על ידי izik28, 22/6/2022
בסד
" אל תעקור נטוע "
לפרשת קרח התשפב
--------------------------------------------------------------------------------
בפרשה אנו קוראים על מאתים וחמישים אנשי העדה אשר נבלעו באדמה בכעסו של ה" עליהם אומר הפ"ס,"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל ה"
האבן עזרא מפרש, "וַיִּקַּח קֹרַח" — זה הדבר היה במדבר סיני, כאשר נתחלפו הבכורים ונבדלו הלוים. כי חשבו ישראל שמשה אדונינו עשה מדעתו לתת גדולה לאָחִיו, גם לבני קהת שהם קרובים אליו, ולכל בני לוי שהם ממשפחתו. והלוים קשרו עליו, בעבור היותם נתונים לאהרן ולבניו. וקשר דתן ואבירם, בעבור שהסיר הבכורה מראובן אביהם ונתנה ליוסף; אולי חשדוהו בעבור יהושע משרתו. גם קרח בכור היה, כי כן כתוב (ראו שמות ו כא). ודגל ראובן חונה בנגב, וקרח בנגב המשכן, כי הוא מבני קהת. ואלה נשיאי העדה היו בכורים, והם היו מקריבים את העולות; על כן לקחו מחתות.
והראיה על זה הפירוש, מופת המטה, שראו כל ישראל כי ה' בחר שבט לוי תחת הבכורים; על כן כתוב (במדבר יז כה): "וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם", כי התלונה על זה היתה. גם אמר משה (במדבר טז כט): "כִּי לֹא מִלִּבִּי", בעבור שחשדוהו כי מליבו עשה, ועוד (שם): "לֹא ה' שְׁלָחַנִי" – בשליחות הזה; כי כבר האמינו בו כל ישראל (ראו שמות יד לא. ועוד ראיה גמורה (במדבר טז ג): "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים", וזה רמז לבכורים שהם קדושים, כי כן כתוב (שמות יג ב): "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר"; והם היו (שמות יט כב): "הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה'", והם עיקר כל העדה.
"וַיִּקַּח קֹרַח" - 'אנשים'; דרך קצרה, כמו (שמואל א טז כ): "חֲמוֹר לֶחֶם", ורבים ככה.
ויאמר רבי יונה, כי פירוש וַיִּקַּח, לקח לקום על משה"
250 וחמשים אנשי העדה היו כאמור בכורים , קרח חשב שמשה רוצה למנות את אהרון ושבט לוי ממקורביו , לפיכך החלה מחלוקת שסופה ידוע , את מה מסמל מהספר 250 שהוא " נר" בגימטריא ?
שימו לב לפירוש בעל הטורים" ויקומו. בגימ' לחלק.
חמישים ומאתים. נ"ר רשעים ידעך:
קראי. חסר יו"ד שעברו על י' הדברות:
אנשי שם. בחכמה ובעושר ונתחייבו כדור המבול אשר מעולם אנשי השם:"
הנר נסמל את נשמת האדם כפ"ס " נר ה" נשמת אדם" הרלבג מפרש" נר ה'". "ולבאר מי הוא זה המלך אמר כי נשמת האדם והוא השכל הוא נר ה' והוא חופש כל העמוקות אשר בנמצאות לעמוד על סודם לפי מה שאפשר בעזר הש"י במה שישפיע עליו מאורו וזיוו בו יעמוד על אמתת הדברים העיונים:"
כאשר אדם מקיים את מצות התורה והולך בדרכיה בענווה וצניעות נרו מאיר וזורח , כאשר הוא הולך כקרח ועדתו ,מנסה לסכסך ולפלג , הוא אולי חושב שהקבה לא רואה .. אבל "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה," היא תקום" .
כדי לראות את עצת ה" משה מצווה את קרח ועדתו יחד עם אנשי משה ואהרון, "זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו ",ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי" ,רבנו בחיי מפרש,"זאת עשו קחו לכם מחתות. אמר משה אתם אומרים שאני החלפתי הלוים תחת הבכורות כדי לתת גדולה לאהרן אחי ולבניו, ועשיתי שיהיו הלוים משועבדין לאהרן, ועשיתי כל זה מלבי ולא מאת ה' היתה זאת, אם כן זאת עשו, הקריבו אתם הקטרת שיש בו עונש מיתה בידי שמים לזרים, שעל זה אמרה תורה והזר הקרב יומת, ואם אתם נצולין מן העונש אז אודה לדבריכם שאין הקב"ה מקפיד בין שבט לשבט ואינו מבדיל בין איש לאיש. וזהו שדרשו דרך משל, סם המות נתן להם בתוכו, הכוונה עצה שיענשו בה עונש מיתה, שאילו היינו מפרשים סם המות ממש היה פתחון פה לרשעים לומר שלא היה העונש מן השמים.", בעקבות כך פתחה האדמה את פיה ובלעה את קרח ועדתו ,למעשה הנר שלהם כבה בגלל אש זרה שניסו לקריב .. אך הסיפור לא נגמר ," וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים כד ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו", הכלי יקר מפרש," והנה פרח מטה אהרן וגו'. רמז כי לא למראה עיני האדם ישפוט ה' כ"א נראה אחד עץ יבש בלי לחלוחית מים תורה וחכמה הקב"ה מפריחו וכך בהפך כדמסיק בילקוט (ביחזקאל יז.קח עיי"ש) שדרש על קרח ואהרן פסוק הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש. (יחזקאל יז, כד) ויכול להיות שמשם נמשך המקור שכל מה שהיה במקדש היה מלבלב ועושה פירות ואפילו הזהב שנקרא פרוים, ויוצא פרח, זה היה סימן לכהנים קטנים שנקראו פרחי כהונה, ויצץ ציץ. זה סימן לכהנים גדולים נושאים ציץ נזר הקודש, ויגמול שקדים. בזכות וירץ אל תוך הקהל וגו' כדי לעצור המגפה ובזכות שכהנים זריזים הם כגמול ידו השיב לו להצמיח שקדים שיש בהם משמעות לשון שקידות ומהירות, וזכה למתנות שנאמר ואני הנה נתתי לך. ולשון הנה מורה על הזריזות וכן פירש"י פר' וישב (וישב לז.יג) ויאמר הנני. לשון ענוה וזריזות. ורש"י פירש כאן הנה בשמחה, כד"א הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו. (שמות ד, יד) וטעמו של דבר שכל הנה לשון זריזות הוא וכל מה שהאדם עושה בזריזות ודאי הוא שמח בעשייתו וכשם שאהרן היה שמח לקראת משה אחיו הקטן ממנו ולא נתקנא בשררתו בזכות זה ניתן לאהרן שררת הכהונה למשחה בה בשמחה זה"ש ואני הנה נתתי לך. בזכות הנה הוא יוצא לקראתך. ולמעלה בפסוק בקר ויודע ה' שנתן לו ה' המתנות בבוקר בפנים מאירות בשמחה כמשפט כל דבר הניתן אל השואל כהוגן. ורז"ל אמרו (שבת קלט, א) שבזכות וראך ושמח בלבו. זכה לחשן משפט על הלב לפי שנאמר (תהלים כה, ט) ידרך ענוים במשפט. כדרך שנתבאר למעלה פר' משפטים (משפטים כא.א) ודרך זה ענוה לו ששמח על שררת אחיו ורז"ל אמרו (חולין פט, א) גדול מה שנאמר במשה ואהרן שנאמר (שמות טז, ח) ונחנו מה. וכן באהרן כתיב (במדבר טז, יב) ואהרן מה הוא. שהוא מחשב את עצמו לבלי מה כאילו הוא עץ יבש שאין בו שום לחלוחית ע"כ זכה שפרח מטה אהרן היבש.
ומה שנתנו לו כ"ד מתנות, כנגד כ"ד ספרים, כדאר"ש בר נחמני א"ר יונתן (סנהדרין צ, ב) מנין שאין נותנים מתנות לכהן עם הארץ שנאמר (דה"ב לא, ד) לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה' וגו'. ובילקוט (יח.תשנה עיי"ש) מנה כ"ד מתנות י"ב במקדש וי"ב בגבולין רמז לדבר זה יהיה לך מקודש הקדשים. כמספר זה דהיינו י"ב יהיה לך מקודש הקדשים דהיינו י"ב שבמקדש, וזה יהיה לך תרומת מתנם לכל תנופות בני ישראל. זהו כנגד י"ב שבגבולין כי אין שם מקדש. ולמעלה פרשת נשא (נשא ו.כג) פרשנו שיש עוד עבודת מתנה והיא ברכת כהנים כה תברכו. כי בה יהיו כ"ה וכאן היא רמוזה ביתור לשון. הנה (יח.ח) עולה ששים כמספר ששים גבורים סביב לה. (שיר ג, ז) הרמוזים בברכת כהנים ושם נאמרו פנים מאירות יאר ה' פניו אליך, והיינו הנה בשמח" מעשה קרח גרם כאמרו לאדמה לפצות את פיה ולבלוע את קרח ועדתו ,מה שהביא לשריפת מאתיים וחמישים מקטירי הקטורת ביניהם דתן ואבירם שהוציאו דיבה על משה רבנו באמרם,"הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר:"בעקבות כך התלונן העם על משה ואהרון שהם אחראים במות עדת קרח מה שגרם למגפיה בה מתו עשרים וארבע אלף איש .הכהונה ניתנה לאהרון ובניו מאת הקב"ה ,זאת רצה הקב"ה להראות באומרו "דבר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ: ..וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה" וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם" עקבות כך נראה רצון ה" ובחירתו באהרון ובניו " ויְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים":אנו רואים מה גורמת מחלוקת שלא לשם שמיים, אלא לצורך הכוחניות בלבד , קרח רצה להשליט את רצונו על משה ובכך על שאר העם בטענה שכולם קדושים ,זה אולי נכון , כל ישראל בני מלכים הם, אבל בתוך כל ישראל ישנם מעמדות שונות לצורך עולם תקין ועלינו לחיות בהרמונה איש עם רעהו שכן אם לא איש את רעהו חיים בלעהו"
הפ"ס ," והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח" האלשייך מסביר," ואז "והיה כעץ כו'", והוא כי למה הצדיק דומה, לאילן שהוא נטוע במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה כו'. והוא כי נפש הצדיק נטועה למעלה בקדושה, וידוע כי בקדושה עליונה יש בחינת סוד התורה, ויש בחינת סוד פשטה, ושניהם כשני "פלגי מים". והנה, נפש האיש הזה שתולה על "פלגי מים" אחוזה ונטועה בבחינה הנק' תורת ה', היא סודה. ובפלג בחינה הנקראת תורתו, היא פשטה. וימשך מזה אשר פריו יתן בעתו והוא כי כל תלמיד חכם ע"י נטיעת נפשו בשרשי התורה במה שהוא עוסק בה יומם ולילה הוא כמשקה את נפשו להוציא פירות כמשקה אילן ככתוב אצלנו על נצר מטעי כו' והפירות הן מה שמחדש חדושים בתורה כל נפש ונפש לפי המתייחסת אליה כאשר הארכנו בביאור ספר משלי ועל כן אל דעות ה' חילק בכל דור הנשמות הראויות לחדש בכל דור לפי צורך הדור והנה אם הראוי לחדש דבר מה יתרשל מהתורה שהוא כמונע השקאה מהאילן ולא יזכה לחדש עד ישוב יתגלגל ויבא שנית לעולם לדעת רשב"י אז יהיה כנותן פריו שלא בעתו וע"כ אמר כי אם בתורת ה' חפצו נוסף על הקודם מסור מרע יזכה כי פריו יתן בעתו בפעם ראשונה והנה נוסף על החדושים אשר יחדש התלמיד חכם עוד יעשה מסברא גדרים וסייגים משמרת למשמרת התורה והנה לא כל ת"ח זוכה שיהיו גזרותיו קיימים להלכה אמר כי האיש אשר אלה לו גם עלהו הוא גדרים וסייגים שהם משמרת כעלה אל הפרי לא יבול כי אם יהיו דברים בלתי נופלים כי יהיה הלכה כמותו תמיד וא"ת אם בתורה אהגה יומם ולילה מתי אעשה ללחם ביתי לז"א וכל אשר יעשה יצליח כי במעט עסק יצליח וכמאמרם ז"ל ראשונים עשו תורתם קבע ומלאכתם עראי וזה וזה נתקיימו בידם:"
קרח חטא בחטא הגאוה כמו שנאמר, " הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מהעולם"
אנו יודעים כמה שנואה המחלוקת בעייני הקב"ה , על זה נאמר בפרקי אבות," כל מחלוקת שהיא לשם
שמיים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו"
רבי עובדיא מברטנורא מפרש ," שאנשי המחלוקת ההיא מתקיימים ואינם אובדין, כמחלוקת הלל ושמאי שלא אבדו לא תלמידי בית שמאי ולא תלמידי בית הלל. אבל קורח ועדתו אבדו. ואני שמעתי, פירוש סופה, תכליתה המבוקש מענינה. והמחלוקת שהיא לשם שמים, התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים, כמו שאמרו מתוך הויכוח יתברר האמת, וכמו שנתבאר במחלוקת הלל ושמאי שהלכה כבית הלל. ומחלוקת שאינה לשם שמים, תכלית הנרצה בה היא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים, כמו שמצינו במחלוקת קורח ועדתו שתכלית וסוף כוונתם היתה בקשת הכבוד והשררה והיו להיפך:" מה ששנוא על הקב"ה ." אז אם אתם רואים פרחים פורחים , למענכם אל תקטפו אותם , נרם של אנשי קרח כבה בגלל גאווה , נרו של אהרון התעצם ופרח , במי אתם בוחרים??
י ,
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
