ה" הוא האל-הים" להפטרת כי תשא לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 19/2/2022
בסד
ד"ת להפטרת כי תשא לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
ה" הוא האלהים
------------------------------------------------
בהפטרת השבת מופיע פ"ס לא ברור," ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר" על איזה סעיפים מדובר?
רשי מפרש," שתי הסעפים" - שתי המחשבות שאינכם מבינים להכריע מי האלהים
"ואם הבעל" - האלהים לכו אחריו
"ולא ענו העם אותו דבר" - שלא היו יודעין להבחין"
האם יש קשר בין המילה " פסחים" לחג הפסח החל בעוד חודשים וחצי?
במדרש מופיע הסבר," המילה פסח מפורשת גם מלשון חיים:
ישעיהו פרק לא, פסוק ה
כְּצִפֳּרִים עָפוֹת--כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת, עַל-יְרוּשָׁלִָם; גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.
רשי מפרש", פסוח - דילוג ויש עוד לפותרו לשון חיים
והמליט - יוציא את ישראל מן הצרה ל' המלטה (אישקמוצי"ר בלע"ז)
מצודת דוד מפרש," פסוח והמליט - בבוא המלאך להכות במחנה אשור ידלג ממעל ירושלים ויהיו הם נמלטים מן המכה
גנון והציל - יגן עליהם ויצילם
כצפרים עפות - כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה' להגן על ירושלים".
עובדי האלילים לא היו יודעים במי לבחור בבעל? או בקב"ה, הפסיחה שאליהו הנביא מציע להם , היא סוג של הצלה גם עבורם , כדי ללמדם את הדרך הנכונה בעבודת ה" מה שמחבר אותנו לפרשת והיה עם שמע , בדברים יא טרם פרשת והיה עם שמע ,כתוב ", כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה, והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת טז השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך כא למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ" הספרי מפרש," ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה. רבי אומר: וכי אותה בלבד הוא דורש? והלא כל הארצות הוא דורש, שנאמר איוב לח "להמטיר על ארץ לא איש, מדבר לא אדם בו"! ומה תלמוד לומר "ארץ ה' אלהיך דורש אותה? כביכול אין דורש אלא אותה, ובשכר דרישה שהוא דורשה - דורש כל הארצות עמה.
כיוצא בו אתה אומר בתהלים קכא, "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". וכי ישראל בלבד הוא שומר? והלא הוא שומר את הכל, שנאמר איוב יב "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש"! ומה תלמוד לומר "שומר ישראל"? כביכול שאינו שומר אלא ישראל, ובשכר שמירה שהוא שומרם - שומר את הכל עמהם.
כיוצא בדבר אתה אומר מלכים א ט "והיו עיני (המה) ולבי שם כל הימים". וכי שם בלבד הם? והלא כבר נאמר זכריה ד "עיני ה' משוטטים בכל הארץ", ואומר משלי טו "כל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים"! אלא מה ת"ל "והיו עיני ולבי שם כל הימים"? כביכול שאינן אלא שם, ובשכר שהם שם - הם בכל מקום.
כיוצא בדבר אתה אומר תהלים כט "קול ה' יחיל מדבר, יחיל ה' מדבר קדש":
דורש אותה. ניתנה לדרישה, להפריש ממנה חלה תרומה ומעשרות. או יכול אף שאר ארצות נתנו לדרוש? ת"ל "אותה". אותה ניתנה לדרישה, ולא שאר ארצות ניתנו לדרישה.
ד"א "ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה" - מגיד הכתוב שנדרשת בשכר דרישה, שנאמר דברים יא "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם" ואומר שם "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ואומר תהלים קה "ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים ירשום, בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו:"
תמיד עיני ה' אלהיך בה. וכתוב אחד אומר "המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו". כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? - כשישראל עושים רצונו של מקום "תמיד עיני ה' בה", ואינן נזוקים. וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום ,"המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו". וכן לענין מדה טובה. כאיזה צד? היו ישראל רשעים בראש השנה, ונגזרו עליהם גשמים מועטים, וחזרו בהם - להוסיף עליהם אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ בשעה שהיא צריכה להם. לענין רעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בראש השנה, ונגזרו עליהם גשמים מרובים, וחזרו בהם לסוף - לפחות מהן אי אפשר, שכבר נגזרה, אלא הקב"ה מורידם על הארץ שלא בזמנם, בשעה שאינה צריכה להם, למדברות ולימים, שנאמר איוב כד "ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו". מעשים שעשיתם עמדי בימות החמה, שלא הפרשתם תרומות ומעשרות - מכם את הגשמים:
מראשית השנה ועד אחרית השנה. מגיד הכתוב שמראשית השנה נגזרו עליהם: כמה גשמים, כמה טללים, כמה חמה יתירה, כמה רוחות נושבים עליה.
ד"א: מראשית השנה אני אברך אתכם: במשא ובמתן, בבנין ובנטיעה, באירוסים ובנישואים, ובכל מה שאתם שולחים ידיכם - אני אברך אתכם."
פסיחת עובדי האלילים מזכירה לנו את פסח בו יצאנו לחרות , הפ"ס דלהלן מתאר את אותה פעולה,"וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (שמות יב יג).
המכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא מסביר"
"וראיתי את הדם" – היה ר' ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו, שנאמר: "ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא" (דניאל ב כב), ואומר: "גם חשך לא יחשיך ממך" (תהלים קלט יב) – ומה תלמוד לומר: "וראיתי את הדם"? אלא בשכר מצוה שאתם עושים, אני נגלה וחס עליכם, שנאמר: "ופסחתי עליכם". אין פסיחה אלא חייס, שנאמר: "כצפרים עפות כן יגן יי' צבאות על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט" (ישעיה לא ה).
דבר אחר: "וראיתי את הדם", רואה אני דם עקדתו של יצחק, שנאמר: "ויקרא אברהם שם המקום ההוא יי' יראה וגו' " (בראשית כב יד), ולהלן הוא אומר: "ובהשחית ראה יי' וינחם על הרעה וגו' " (דברי הימים א כא טו). מה ראה ראה דם עקדתו של יצחק, שנאמר: "ה' אלהים יראה לו השה".
"ופסחתי עליכם". ר' יאשיה אומר: אל תקרי ופסחתי אלא ופסעתי, שהקב"ה מדלג על בתי בניו במצרים, שנאמר: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים" (שיר השירים ב ח). ואומר: "הנה זה עומד אחר כתלנו וגו' ".רבי יונתן אומר: "ופסחתי עליכם" – עליכם אני חס ואני איני חס על המצרים. הרי שהיה מצרי בתוך ביתו של ישראל, שומע אני ינצל בגינו? תלמוד לומר: "ופסחתי עליכם" – עליכם אני חס ולא על המצרים. הרי שהיה ישראל בבית המצרים, שומע אני ילקה בגללו? תלמוד לומר: "ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים" – בכם אינו הווה, אבל הווה הוא במצרים.
דבר אחר: בהכותי בארץ מצרים – בארץ מצרים אינו הווה, אבל הווה הוא לאחר זמן.".
הפסיחה של עובדי האלילים הייתה בגלל אי יכולתם להחליט מי הוא הא-לוהים האמיתי , לנו הדבר ברור לחלוטין , ה" הוא הא-לוהים"! אין לנו דילמה בעניין , אותה פעולת פסיחה בערב חג הפסח היא האות בין ישראל לקב""ה שבחר בנו ואנו בו כברית עולמים .וזאת בתנאי שנשמור את דרכיו ותורתו למעננו
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
