" ובחרת בחיים" ד"ת להפטרת ויחי לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 16/12/2021
בסד
ד"ת להפטרת ויחי לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
גרציא ז"ל
--------------------------------------------------------------------------------
בהפטרה אנו קוראים על סוף ימי דוד המלך כנאמר בפ"ס ," אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש
ושמרת את משמרת ה" אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם
למען יקים ה" את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל" ,מה הכוונה וחזקת והיית לאיש? שלמה המלך לא בן אדם? מצודת דוד מפרש," והיית לאיש" - עם שאתה עודך נער התחזק עצמך להיות כאיש השלם בשניו הואיל ואמות ואינני להדריכך בדרך תלך" ,שלמה המלך היה נער בעת פטירת אביו , מעשה אדוניהו היה מפאת גילו של שלמה ,מה שלא צלח לאדוניהו , דוד לא הספיק אולי להדריך כראוי את שלמה בעניין המלוכה , אך למעשה הקב"ה טיבע בדמותו של שלמה את כס המלכות ,, על פטירת דוד המלך נאמר"
ב מסכת שבת דף ל עמוד א נאמר
"ודקאמר שלמה: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת" (קהלת ט ד) – כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב: "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי" (תהלים לט ה), אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, הודיעני ה' קצי! אמר לו: גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם. "ומדת ימי מה היא?" – גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם. "ואדעה מה חדל אני" – אמר לו: בשבת תמות. – אמות באחד בשבת! – אמר לו: כבר הגיע מלכות שלמה בנך, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא.– אמות בערב שבת! – אמר לו: "כי טוב יום בחצריך מאלף". טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח.
כל יום השבת היה יושב ולומד כל היום. אותו היום שהתבקש שימות, עמד מלאך המות לפניו ולא יכול לו, שלא פסק פיו מלימוד. מה אעשה לו? היה לו (לדוד) בוסתן אחורי ביתו, בא מלאך המוות עלה ונענע באילנות, יצא (דוד) לראותו. כשהיה עולה במדרגות, נפחתה המדרגה מתחתיו, השתתק ונחה נפשו. שלח שלמה לבית המדרש: אבא מת ומוטל בחמה, וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה? שלחו ליה: חתוך נבלה והנח לפני הכלבים, ואביך – הנח עליו ככר או תינוק וטלטלו. ולא יפה אמר שלמה: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת"?
ולענין שאילה דשאילנא קדמיכון: נר קרויה נר, ונשמתו של אדם קרויה נר, מוטב תכבה נר של בשר ודם מפני נרו של הקב"ה.
"הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא" (תהלים לט ה), אמר דוד לפני הקב"ה: ריבון העולם, אודע לי אימתי אני מת. אמר לו: סוד הוא שלא מתגלה לבן אדם ואי אפשר שיתגלה לך. "ומדת ימי מה היא", אמר לו: שבעים שנים. "ואדעה מה חדל אני", אודע לי באיזה יום אני מת, אמר לו: בשבת. אמר לו: פְּחוֹת לי יום אחד מימי חיי. אמר לו: לא. אמר לו: למה? אמר לו: חביבה עלי תפילה אחת שאתה עומד ומתפלל לפני, מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להעלות לפני, שנאמר: "אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא" (מלכים א ג ד). אמר לו: הוסף לי יום אחד. אמר לו לו: לא. אמר לו: למה? אמר לו: ארכי של בנך דוחקת, שאמר ר' שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן: ארכיות ארכיות הן ואין אחד מהן נכנס לתוך ארכי של חברו אפילו כמלוא נימא. ומת בעצרת שחל להיות בשבת ועלתה סנהדרין להראות פנים לשלמה. אמר להם: (מה הדין) להעביר אותו ממקום למקום? אמרו לו: ולא משנה היא? "עושין כל צורכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיזו בו אבר" (מסכת שבת פרק כג משנה ה)! אמר: כלבים של בית אבא רעבים. אמרו לו: ולא משנה היא? "מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים" (מסכת שבת פרק כד משנה ד). מה עשה? נטל פיפקין ופרש עליו כדי שלא תרד השמש. ויש אומרים לנשרים קרא ופרשו עליו אגפיהון כדי שלא תרד עליו השמש."
אנו מצווים ללכת בדרכי הורינו שהביאנו לעולם , וללכת בדרכם הטובה ,בין השאר להתמיד בלימוד התורה הקדושה שהיא חיינו ואורך ימינו , אבא ז"ל נפטר בהתקדש חג הפסח , דבר שלא היה מתוכנן כלל .... עצם פטירתו ביום יג ניסן היום בו אומרים את סופם של קרבנות הנשיאים ,,בהם הקטע שאנו קוראים גם ביום שמיני של חנוכה ," וַיְדַבֵּר ה" אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת־הַנֵּרֹת אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה: וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד־יְרֵכָהּ עַד־פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת־הַמְּנֹרָה".הרמבן מסביר, "בהעלתך" - "למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו; אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב", לשון רש"י ממדרש אגדה.
ולא נתברר לי, למה ניחמו בהדלקת הנרות, ולא ניחמו בקטורת בקר וערב, ששיבחו בו הכתוב (דברים לג י): "ישימו קטורה באפך", ובכל הקרבנות, ובמנחת חביתין, ובעבודת יום הכפורים שאינה כשרה אלא בו, ונכנס לפני ולפנים, ושהוא קדוש ה' עומד בהיכלו לשרתו ולברך בשמו, ושבטו כלו משרתי אלהינו?
ועוד: מה טעם לחלישות הדעת הזו? והלא קרבנו גדול משל נשיאים, שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המלואים!
ואם תאמר שהיו חובה ונצטוה בהם, וחלשה דעתו על שלא הקריב נדבה כמוהם לחנכת המזבח - גם הדלקת הנרות שנחמו בה חובה ונצטוה עליה!
אבל ענין ההגדה הזו, לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו.
ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבינו נסים, שהזכיר האגדה הזו ואמר: "ראיתי במדרש, כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו', אמר לו הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו, יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנכה שקרויה על שמם, והיא חנכת בני חשמונאי, ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח", עד כאן לשונו.
וראיתי עוד ב"ילמדנו" (תנחומא בהעלותך ה), וכן בבמדבר רבה טו ו: "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרן 'אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן, הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו - וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם'". והנה, דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי, שהיא נוהגת אף לאחר החורבן בגלותנו. וכן ברכת כהנים הסמוכה לחנכת הנשיאים נוהגת לעולם, דרשו סמוכין לחנכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרן שלא נמנה עמהם.
ור' אברהם אמר, כי "נסמכה זאת הפרשה, להודיע כי הדבור יהיה גם בלילה, כי שם יהיה הנר דלוק ולא יכבה". וזה איננו ככה על דעת רבותינו, שאמרו (מכילתא בא א) "והלא לא נדבר עמו אלא ביום". ואלו ידע ר' אברהם מה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים, לא חשב כן. והוא מה שאמר הכתוב (במדבר יב ו): "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה", שאין נבואתו בחלום, כי החלום בלילה ממש."
עצם קריאת פרשה זו ביום פטירת אבא ז"ל מראה על עצם רצונו בלימוד תורת ה" שזכיתי לכתוב ולהוציא לאור , ונראה שכל עוד דה"ת יוצאים לאור בחסדי ה", נרו לא כבה ! אותו נר שמדריך אותנו בנתיבי תורת החיים ,גם שקשה ,להתמידד בדרך ה" ולקבל קבלות טובת בהתחזקות בדרך זו ,אזי נזכה בברכת ה" הטובה, יהיה רצון שנלך בדרכו,של אבא ז"ל דרך הצניעות ולימוד הזכות עם הלב הרחב לכל אחד ,וכך נתחזק בתורת ה" המדריכה אותנו לחיים טובים ונכונים ,ונזכה להדלקת מנורת הזהב במקדש השלישי
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
