ברכת יהודה, מצוות מעקה או מים אחרונים? לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 16/12/2021
בסד
ד"ת לפרשת ויחי לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
ברכת יהודה ,או מצוות מעקה או מים אחרונים ?
------------------------------------------------
בפרשת ויחי ישנם," פה" פסוקים מלשון המילה פה לאדם , מבחינת דיבור , יחד עם זאת פרשת זו מסיימת את חיי יעקב אבינו שסביבו מקובצים כל בניו שלמים באמונם וגופם , בין שאר הברכות ישנה את ברכת יעקב ליהודה " יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך ",הכלי יקר מפרש את ברכת יהודה ומקשר אותה לפיו של האדם," יהודה אתה יודוך אחיך".לפי שאתה יהודה הודית במעשה תמר כהוראת שם יהודה, ע"כ מדה כנגד מדה יודוך אחיך יודו לך על המלכות ולא יבושו כשם שאתה היית מודה ולא בוש מלהודות על האמת כך אחיך לא יבושו כי יודו על האמת שלך לבד יאתה המלוכה, כי מצינו כשהומלך דוד כתיב (ש"ב ה.א) ויאמרו כל שבטי ישראל וגו' הננו עצמך ובשרך וגו' אתה המוציא והמביא בישראל כו', והבט ימין וראה כי בג' הזכיר ברכותם מעין שמם יהודה, גד, ודן. יהודה על שם יודוך אחיך, דן ע"ש ידין עמו, גד ע"ש גדוד יגודנו, ושלשתן נמשלו לאריה, יהודה גור אריה, ומשה אמר דן גור אריה, ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן. לפי ששלשתן נלחמו מלחמות ה', וכן יהודה ידו בעורף אויביו, ודן ידין עמו פי' הרמב"ן ינקום נקמת עמו, וגד שנאמר וטרף זרוע אף קדקד, ונרמזו שלשתן בפסוק והוא יגד עקב, יגד ר"ת יהודה גד דן, כי יגד ענינו לשון כריתה מלשון גודו אילנא, (דניאל ד.יא) כי שלשתן יכריתו האויבים ולא בגבורת איש כ"א בעזר אלהי, כי כמו שהש"י אינו נלחם כי אם בשמו ית', כמ"ש (שמות טו.ג) ה' איש מלחמה ה' שמו, כך אלו אין מלחמתם בכלי זיין, וכן פירש רבינו בחיי שבפרשת יהודה תמצא כל האותיות אלפ"א בית"א חוץ מן ז' להורות שאין מלחמתם בכלי זיין כי אם בשם ה',וכן שלש אלו נלחמו בשמם כי כאשר שמעו האומות את שמע שמם והוראת שמותם מיד תפול עליהם אימתה ופחד, כי שם יהודה מורה שהכל יודו לו כי אליו יאתה הרוממות, ודן ידין וינקום נקמת עמו, וגד לשון כריתה, וז"ש לפי שיהודה אתה יודוך אחיך ושמך יגרום לך שידך בעורף אויביך.
גור אריה יהודה. אע"פ שנמשל לאריה שדרכו לטרף טרף, מ"מ מטרף בני עלית לא הסכמת בטרף טרף יוסף אלא עלית נסתלקת מעל אחיך, שכן נאמר (וישב לח.א) וירד יהודה מאת אחיו. ר"ל נסתלק מהם כי לא רצה להיות אתם בחבורתם, או עלית לשון מעלה שמצד טרף בני שלא היה לך חלק בו עלית למעלה זו,
לא יסור שבט מיהודה. רבו הדעות בפירוש פסוק זה והמעיין יבחר בפירוש מהרי"א כי הוא קבץ כל הדעות וכל מה שדברו בו רוב המפרשים ע"כ משכתי ידי מלהעלות זכרונם על ספר כי יאריך הסיפור."
פיו של האדם נוצר כדי לדבר , לברך ולהודות לה" יתברך אנו פוגשים את פלוני אנו מברכים אותו בוקר טוב , שבת שלום או שאילה בשלומו , הדבר נראה אולי סתמי משהו, כאומר , מי אני שאברך? מה אני משה רבנו? או רב ? לא. אז מה שוות ברכותי ? ובכן הם שוות והרבה, במסכת ברכות נאמרה המשנה,"תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! – אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו". ומסיימת הגמרא: "וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך". כלומר, ההדיוט במקרה הזה הוא רבי ישמעאל.
לעומת זאת מצאנו אימרה זו גם לגבי ברכת בתואל ולבן לבתו ואחותו: רבקה "אחותינו את תהי לאלפי רבבה" ואומר המדרש שם: "א"ר חייא בפה היו מברכין, תדע לך שהרי לא נפקדה רבקה עד שהתפלל עליה יצחק שלא יהא אומות העולם אומרים תפלתנו עושה פירות, ואעפ"כ אמרו רז"ל ברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך".
ועוד נאמר " טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל" ,תולדות אהרון מסביר" (נדרים לח.): "אמר רבי יוסי בר' חנינא: לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו, שנאמר (שמות לד) "כתב לך", "פסל לך", מה פסולתן שלך אף כתבן שלך; משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, ועליו הכתוב אומר טוב עין הוא יבורך..."
(סוטה לח:): "אמר רבי יהושע בן לוי: אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, אל תיקרי יבורך אלא יברך".
בגמרא נאמר" מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאתה לאה והודתו שנאמר: הפעם אודה את ה" (ברכות ז:)
והגמ' קשה. וכי מבריאת העולם עד עכשיו לאה היא הראשונה שמודה? הרי מצאנו שהאבות הודו והקריבו קורבנות. מה כוונת הגמ' ?
מצאנו ביטוי נוסף בחז"ל בעקבות קריאת שמו של יהודה:
"לאה תפסה פלך הודיה ועמדו הימנה בעלי הודיה, יהודה (בראשית לח) ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, דוד אמר (תהלים קלו) הודו לה' כי טוב, דניאל אמר (דניאל ב) לך אלהא אבהתי מהודא ומשבח אנה" (בראשית רבה פרשה עא)
המדרש לכאורה מערב פה שני דברים – "ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני", פה יהודה לא מודה מלשון תודה אלא הוא מודה בדבר, לעומת זאת דוד זו לשון הודיה- "הודו לה' כי טוב". כותב "הפחד יצחק" לשון זו של הודיה בלשון הקודש יש בה שני דברים –א. מודה במקצת, מודה בדבר כמו שיהודה הודה על הדבר.ב. הודאה מלשן תודה. צריך לדעת ששני הדברים האלה קשורים, כי אם אדם לא מודה שהדברים לא ממנו אלא מאיתו יתברך, אז הוא גם לא מסוגל לומר תודה. לכן ההקדמה לתודה זה ההודאה, להבין שזה מהבורא יתברך."
הגאון מהר"מ שיק זצ"ל מפרש מה שאמרה :הפעם אודה את ה' ותקרא שמו יהורה, כי לאה אמרה בעצמה מאחר שכבר נולדו לה ד' בנים וכי די אם אודה את ה' רק פעם אחת הלא ראוי להודות לה' תמיד תהילתו בפי שלא לשכוח חסדי ה' המרובים, ותמיד יהיה לנגד עיני גמולות וטובות של הקב"ה .ע"כ קראה שמו יהודה כדי שיהיה לה למזכרת אהבה ותודה לה' ב"ה. וזה שאמרה הפעם אודה את ה' בלשון בחמיה, וכי רק פעם אחת אודה את ה', הלא לא די בזה בפעם אחת רק תמיד תהילתו בפי ע"כ קראה שמו יהודה ודברי פי חכם חן. ובזה יאירו לנו דברי חו"ל שבאמת מציגו שגם אבות כשנעשה להם נס הודו ושיבחו לה', אבל לא עשו זכר לנס באופן זה שיהיה תמיד לנגד עיניהם הנס שעשה להם הקב"ה, ולא טוו ממחשבתם עד שבאה לאה והורתה הדרך הנכונה על איזה אופן להכיר טובת ה' ולשבחו ולהודות לו על נפלאותיו וחסדיו תמיד ותדיר ונכון ב"ה".
שאדם מברך את רעהו הוא לא חושב על עצמו בלבד אלא על זה שעומד מולו , על טובתו ושמחתו , ברכה טובה לא עולה כסף אבל שווה זהב. מה שמקשר אותנו לשמחת תורה ולשבט יהודה .. חג שמחת תורה הוא חג שבו על פי הקבלה נפתחות בארות השמחה, וכל הרוצה לשאוב שמחה לכל השנה מוזמן לעשות זאת. היממה הזאת היא מקור השמחה והמעיין שממנו נובעת השמחה למשך השנה כולה. מי ששמח עכשיו שמחה אמיתית ישמח, בעזרת ה', בכל ימות השנה הבאה " הנה חיזוק מסיפור על הרב אליהו זצל," הרב מרדכי אליהו נודע כמי שהברכות שהעניק מתגשמות. פעם אחת שאלו את דודו הרב יהודה צדקה: “מפני מה זכה לכך?”
השיב להם הרב צדקה “אספר לכם סיפור שיגלה את סודו.”
כשהיה הרב אליהו נער צעיר כבן חמש עשרה הוא למד בישיבת “פורת יוסף”. מדי פעם הגיעו לישיבה אורחים ובחנו את התלמידים. באחד הביקורים הגיע ראש ישיבה חשוב ושאל “מצוות בניית מעקה נועדה להציל מסכנה, וכך גם ‘מים אחרונים’ בסיום הסעודה. מדוע על בניית מעקה מברכים ועל ‘מים אחרונים’ אין מברכים?”
קפץ הנער מרדכי אליהו והשיב:
“יש פה חילוק (הבחנה) עצום: בנטילת ‘מים אחרונים’, אדם דואג לעצמו שלא יסתכן. אך הבונה מעקה אינו דואג רק לעצמו אלא גם לאחרים שלא ייפלו מן הגג. כשאדם דואג לאחרים – יש ברכה. כשאדם דואג רק לעצמו – ברכה מניין?”
סיים הרב יהודה צדקה את הסיפור והוסיף: “זהו סודו של הרב מרדכי אליהו: הוא מלא בדאגה לאחרים.”.
המילה ברכה והמילה " ויחי " הם לכאורה שונות אך שימו לב , שאדם מברך את חברו הוא מחייה אותו ! הוא משתמש בפיו להוצאת מלים טובות ומקרבות ומממש בזה את רצון הבורא יתברך! פשוט כך ! שנזכה לברך והתברך תמיד! אמן
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
