למחיה שלחני אלהים" לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 9/12/2021
בסד
ד"ת לפרשת ויגש לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
"לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים "
-----------------------------------------------------
פרשת השבוע עוסקת בפגישת יוסף ואחיו שמין הסתם הייתה מרגשת ברמות על , ומאידך גם עצובה קצת על עצם הימצאות יוסף במדינה זרה שנים ארוכות , יוסף כדי לנחם ולהרגיע את אחיו בעת פגישתם אומר להם" ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם "
המלבים שואל," למה כפל אל תעצבו ואל יחר בעיניכם, כי למחיה שלחני וגו' ואמר שנית להחיות לכם לפליטה גדולה. תחלה אמר אשר מכרתם אותי ואח"כ אמר לא אתם שלחתם אותי, ומה שצוה שיאמרו אל אביו הוא אריכות דברים, והוא עונה" ועתה. לעומת הצד שמתעצבים ומתחרטים על המעשה אמר אל תעצבו, ונגד הצד שעדיין הם שונאים אותו וחרה בעיניהם על שעלה לגדולה אמר ואל יחר בעיניכם, ומפרש אל תעצבו כי מכרתם אותי שהוא חרטה על גוף המכירה, ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה שהוא החרטה על שמכרו אותו למצרים ששם עלה לגדולה ולא מכרו אותו למקום אחר. [וכבר בא מאמר כזה בפ' וישלח ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד עי"ש]. כי למחיה. פי' תחלה מ"ש אל יחר בעיניכם, ר"ל אם עוד נמצא השנאה הקדומה בלבכם אפשר שיחר בעיניכם משני טעמים. א] שתיראו שאעשה אתכם רעה, עז"א כי למחיה שלחני אלהים לפניכם ולא תיראו רע, ב] יוכל להיות שיחר בעיניכם על גדולתי ועל שלא נתמלא חפצכם לנקום בי, עז"א" ,יוסף חושש שאחי עדין ישנאו אותו או יחששו שינקום בהם גם שעכשיו הוא מתנהג אליהם בצורה חברית כאח לאח , וכאמרו הוא מדבר על ליבם שהכל לטובה ,כמו מקרים רבים שקורים לכל אחד מאיתנו בהם לפתע משתנה התוכנית .. ומתברר שמעז יצא מתוק , המלבים ממשיך ומסביר,"ועתה. אולי לפ"ז יוכל להיות שידאגו על גוף המעשה שמכרו אותו [נגד מ"ש אל תעצבו], השיב להם שאין להם להתעצב על גוף המעשה ג"כ. והנה בצד זה שיתעצבו על גוף המעשה יש שני ענינים. א] שיתעצבו על החטא בעצמו שמכרו את אחיהם, עז"א לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים, כי דבר כללי הנעשה לפליטה גדולה להחיות עם רב, הגם שנדמה לנו שנעשה במקרה, הוא באמת פועל ההשגחה, ואתם הייתם ככלים ביד האלהים שהוא מכר אותי הנה לטובת הכלל, ואתם הייתם משוללי הבחירה בפועל זה ההשגחיי, ולא יתיחס אליכם כלל רק אל האלהים שהוא פעל כל זאת. ב] עדיין יעצבו על זה בעצמם מה שמנה ה' אותם להיות שבט אפו ושיעשה פועל רע הזה על ידם, ע"ז השיב שבאמת לא היה דבר רע, כי וישימני לאב לפרעה ועשה עמי בזה טובה גדולה, בענין שאין לכם להתעצב לא על גוף המעשה, שלא היה בבחירתכם רק הייתם מוכרחים לזה מצד ההשגחה, ולא מהנצמח על ידה שהיה אך טוב וחסד,[שימו לב לזה]" וזה כמשל אם ידחף אדם את חברו למים בשגגה וינצל ושם ימצא אבן טוב, שאין לו עון מצד המעשה כי היה בשגגה ולא מצד המסובב ממנו שלא נטבע רק מצא כלי מחמדה, ואמר וישימני לאב לפרעה, הוא סדר שלש המדרגות שהעלהו פרעה זאח"ז, תחלה אב לפרעה, שיעץ לו בענין החלום, ואח"כ אדון לביתו כמ"ש אתה תהיה על ביתי, ואח"כ למושל על ארץ מצרים כמ"ש בפ' מקץ:" הדימוי של השלכת אדם למים בהם הוא מוצא תכשיט יפה מתאים לכל סיפור כליאת יוסף ונישואיו לאסנת .
"ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה יד וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה טו ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו טז ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה" יוסף לא זוקף לזכותו את פתרון החומות אלא לקב"ה לפי פירוש המלבים." ר"ל החלום הוא הודעה השגחיית מאלהים, וה' אשר שלח לך את ההודעה להודיע שלומך בחלום טוב, כן יודיע פתרונו להפותר יהיה מי שיהיה, ואם לא תהיה ההודעה על ידי תהיה ע"י אחרים, כי גם "בלעדי" בהכרח "שאלהים" בעצמו "יענה את שלום פרעה," להודיעהו את ההודעה משלומו שבקש להודיעה": בעקבות פתרון החלום פרעה כידוע ממנה את יוסף כמשנה למלך וכל ארץ מצרייים נתונה לשלטונו בתמורה פרעה לא פחות" ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים" בתרגום יונתן בן עוזיאל מפורש :
"וקרא פרעה שמיה דיוסף גברא דטמירן מפרסם ויהב ליה ית אסנת דילידת דינה...".
"יצאה דינה לראות בבנות הארץ המשחקות, ושללה [שכם] ושכב עמה, והרתה וילדה את אסנת, ואמרו בני ישראל להורגה, שאמרה [דינה]: עכשו יאמרו בכל הארץ שיש בית זנות באהלי יעקב. הביא [יעקב] שרץ של זהב, שם הקדש כתוב בו, ותלה על צוארה [של אסנת] ושלחה והלכה, והכל צפוי לפני הקב"ה וירד מיכאל המלאך, והורידה למצרים לבית פוטיפרע... והיתה אשתו של פוטיפרע עקרה וגדלה עמה כבת." המדרש ממשיך ומסביר," אשת פוטיפר גידלה את אסנת, והיא הייתה עדה לנסיונה של אשת פוטיפר לפתות את יוסף, ובזכותה ניצל יוסף ממוות: לאחר שאשת פוטיפר סיפרה לפוטיפר על מעשי יוסף בה, כביכול, והוא רצה להרגו, אסנת היא זו שגילתה לאביה פוטיפר את האמת:
"...אותו היום הלכו כולם לעבודה זרה והיא (אשת פוטיפר) עשתה עצמה חולה. כיון שחזרו הלכו חברותיה לבקרה אמרו לה: מה לך שפניך כך? ספרה להן כל המאורע. אמרו לה: אין לך תקנה אלא אמרי לבעלך כך וכך ויחבשנו בבית האסורין. אמרה להן בבקשה מכן שתאמרנה כל אחת ואחת [לבעליכן ] שאף לכן תבע, ועשו כן. ונכנסו כל השרים לחצרו של פוטיפר וספרו לו. רצה (פוטיפר) להרגו (את יוסף), אמרה ליה: אל תהרגנו ותאבד מעותיך אלא תחבשנו. אפילו כן רצה להרגו עד שבאת אסנת בסתר אל פוטיפרע ונשבעה לו וספרה האמת. אמר לה [הקב"ה] חייך, הואיל ואת לומדת עליו זכות, שבטים שאני מעמיד, ממנו על ידך הם באים".
אסנת הייתה יפה, תמה במעשיה, והיא זו שביקשה מיוסף שיצילנה מיד פוטיפר.
כבר בימיה אצל פוטיפר הייתה צדקת: "כי לבן ופוטיפר אף שהיו רשעים היו בין באי ביתם [רחל ולאה,אסנת בת פוטיפרע] צדיקים הראויים לברכה.... ועוד נאמר במיוחד על אסנת "הצדקת הזו".
לעיתים אדם נובר במקום בזוי או לא נקי במיחוד כדי למצוא תכשיט , או מחט בערמת שחת כהמשך דברי המדרש" .ומה עשה יעקב? קשר לה כתב בצוארה וכתוב בו: כל המדבק ביך מדבק בזרעו של יעקב. ויוסף שנשאה ראה הכתב ההוא והצניעו".
והוא שאמר לאביו "בני הם אשר נתן לי אלהים בזה" הראה לו הכתב הזה. והוא שאמר לאביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה - הראה לו הכתב הזה",שימו לב לאיזה שכר זכתה אסנת ,מכל עניין מכירת יוסף ושהייתו בית הכלא על לא עוול בכפו" דומה שנתקיים באסנת הכתוב בבת מלך שנישאה למלך ישראל: "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיך", שהיא שכחה את ילדותה ובית 'אביה' ונקשרה ליוסף ולמשפחתו כליל.
אסנת הייתה שותפת לסודו של יוסף אודות משפחתו, ושמחה בשמחתו כאשר נפגש עם בנימין: "נטל יוסף מנה שלו ונתנה לבנימין, נטלה אסנת מנה שלו ונתנה לבנימין. לכך נאמר 'ותרב משאת בנימין'.
יחס יוסף לאסנת
יוסף נאלץ להסביר לאביו שאסנת כשרה:
"'ויאמר יוסף אל אביו בני הם' וכשרים כמותי, אשר אין בהם פגם. 'אשר נתן לי אלהים' בהיתר ניתנו לי, מאת הקב"ה, כענין שנאמר 'לא תתעב מצרי', והלא דברים קל וחומר, ומה עמון ומואב שנאמר בהן, 'לא יבא בקהל ה''וכתוב 'עמוני' ולא עמונית 'מואבי' ולא מואבית', מצרי דכתיב ביה 'לא תתעב מצרי', אינו דין שתהא מצרית כשרה לבא בקהל? וכך אנו דורשין לכבודו של יוסף, ואעפ"כ עיקר הדין כך הוא, שהרי לכך נאמר אשר נתן לי אלהים, שבהיתר נולדו לו מאסנת בת פוטיפרע... כיון ששמע יעקב כך שמח שנתן גדולה לראוין לה, ויאמר 'קחם נא אלי ואברכם' כדרך שהאב מברך את בניו, שכך אמרתי לך כבר: 'אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי':
ומתרגם יונתן את שאלת יעקב: "מן מאן אתילידו לך אילין"? ממי נולדו לך אלה. רק אחרי תשובת יוסף "בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה" - בזה הכתב שנשאה אסנת על צוארה בו כתוב היה 'שא אותה לאשה' - מוכן יעקב לברכם: "קחם נא אלי ואברכם". יוסף הראה לאביו שטר אירוסין ושטר כתובה.
יעקב היה סבה של אסנת והיה גם חמיה. אסנת טיפלה ביעקב במסירות רבה, אך אין אנו יודעים את יחס יעקב אליה."מי הגיד לו (שאביו חולה)? אסנת אשתו, שמשעה שירד אביו יעקב למצרים, היתה משמשת אותו, וכיון שראתה אותו חולה מיד שלחה ואמרה ליוסף".
שכר אסנת
"שזכ[ת]ה אסנת בת פוטיפרע להזדווג למולים".
"אמר לה [הקב"ה]: חייך, הואיל ואת לומדת עליו [על יוסף] זכות, שבטים שאני מעמיד ממנו, על ידך הם באים... ".
כלומר בשלך ובזכותך. ועוד, נתברכה אסנת מיעקב"
לעיתים קורים כמו שתארתי קודם מקרים לא ברורים או לא נעימים בתחילה, כל מכירת יוסף"
, וכליאת יוסף בעלילת שווא ,מה שלבסוף מימש את הפ"ס מעז יצא מתוק "
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
