עלץ ליבי בה" לע"נ אבי מורי היקר אברהם משה בן גרציא , יוסף בן סניורו ויעקב בן רבקה ז,ל
נכתב על ידי izik28, 6/9/2021
בסד
ד"ת להפטרת ראש השנה תשפ"ב לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא יוסף בן סניורו ויעקב בן הדור בן רבקה ז"ל
עלץ ליבי ב ה "
----------------------------------------
בהפטרת א דראש השנה אנו קוראים על פקידת חנה בבן בכור, בעקבות שמחתה היא אומרת את הביטוי
" עלץ לבי בה" מה הכוונה במילה עלץ? כמובא בפ"ס ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה" רמה קרני ב ה" רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך " מצודת דוד מפרש, " כי שמחתי בישועתך" - שמחתי היא על אשר בא התשועה ממך ויש די בזה להשיב אמרים
"רחב פי" - כי עד הנה הייתי כשה נאלמה לא תפתח פיה ועתה רחב פי על אויבי להשיב אמרים
"עלץ לבי בה'" - בתשועת ה' שמח לבי
"רמה קרני" - לנגח בו אויבי ועל פנינה ובניה אמרה והוא ענין מליצה לומר שמעתה לא יוכלו לצער אותה כמאז
"ותתפלל חנה" - עצם התפלה היא בסוף אמריה ובתחלה סדרה שבחו של מקום ולזה נאמר ותאמר"
ונשאל מי היו אויבי חנה שבעטיים לא התגשמה בקשתה שנים רבות?
נפסיק קמעה ונעבור להפטרת יום שני של ראש השנה בה נאמר הפ"ס," כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל
מרחוק ה" נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד
עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים"
המלבים מפרש, "כה אמר ה' מצא חן במדבר", עתה יספר איך יהיה החסד הזה שיתעורר אז להקדים אלהותו עליהם מצד החסד מבלי השקף על הכנתם, והדברים מגבילים, נגד מ"ש למעלה (סי' ב') זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר, שישראל הקדימו לה' תחלה חסד במה שהכירו אלהותו בעוד לא קבלו טובה מאתו, ואח"ז אהבת כלולים בעת שנתקשרו עמו בברית כלולות ועשה להם טובות ונפלאות, ואח"ז הלכו אחריו אל המדבר בגודל בטחונם, וה' ישיב להם גמולם ג"כ, אבל בהפך הסדר מלמעלה למטה, תחלה "מצא עם שרידי חרב חן במדבר", שהנביאים המליצו את הגלות בשם מדבר, כמ"ש והוצאת אותם אל מדבר העמים (יחזקאל סי' כ') והולכתיה המדבר (הושע ב') ושם אחרי שנשארו מהם שרידי חרב, אחרי ההרג והשמדות שיעשו בהם לבסוף ימצא חן במדבר ויוקל הגלות מעליהם, וה' "הלוך להרגיעו", ילך אליהם אל המדבר להמציא להם מרגוע, וזה נגד מ"ש לכתך אחרי במדבר, וכן ילך ה' אליהם אל המדבר, שהוא הגלות שהוא מדבר העמים:"
הקב"ה אהב את עם ישראל מיום בריאת העולם, לא בגלל גודלו ועושרו ,אלא בגלל היותו קטן ובזווי ,ונשאל ,איך אפשר לאהוב מישהו קטן ובזוי ? הרי ליבו של האדם נמשך דווקא אל היפה והמפואר יותר.
אלא שהקב"ה מלמד אותנו כאן שיעור חשוב בו נענה גם על שאלת אויבי חנה מהפטרת יום א של רה"ש.
בהפטרה מצויין הפ"ס ," מרחוק ה" נראה לי ואהבת עולם אהבתיך" , איך אפשר לראות אהבה מרחוק ?
המלבים מסביר," מרחוק ה' נראה לי" ואז יראה להם מרחוק, שהגם שיעמוד עוד מרחוק וההשגחה תהיה מעוטפת בנסים נסתרים, כבר יראוהו מרחוק ויכירו כי משגיח עליהם, ע"י שיקל מעליהם עול הגלות וימצאו מרגוע, ואז יאמר ה' עליהם "אהבת עולם אהבתיך", כי תתעורר אהבת כלולות שהיו ביניהם מעולם, וע"י האהבה הזאת "משכתיך" מן הגלות במדת "החסד", וזה נגד אהבת כלולתיך וחסד נעוריך, שהחסד יבא לבסוף ע"י אהבת עולם, והאהבה תבא ע"י מציאת חן במדבר, שימצאו חן בעיניו ע"י אורך הגלות וע"י מה שסבלו על דבר כבוד שמו, ויגאלם ויהיה להם לאלהים בחסדו:".
יעקב אהב את רחל,, שנים רבות הם סבלו איש למען השני, למרות שלא פגש את רחל מעולם ,ליבו משך אותו אליה , וזאת אפשר לקרוא על פגישתם על הבאר המים ...
בהפטרה מופיע הפסוק " עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים"
המילה " עוד" מרמזת על העתיד , קרי,נכון עכשיו מצבך אולי לא בשיא שמחתך ,אבל המילה עוד מסמלת עתיד טוב יותר כפי שמסביר מצודת דוד," ויצאת" - ותצא ברקוד של שמחה ולפי שהמשיל את ישראל לבתולה אמר ענין שמחת הבתולה ותענוגיה ור"ל הרבה טובה יבוא לך
"תעדי תפיך" - תקשטי תופיך לייפותם כדרך המתענגים שמייפים כלי הנגון בכל מיני פאר
"בתולת ישראל" - את עדת ישראל החביבה עלי כבתולה אשר לא ידעה איש שהיא חביבה לבעלה
"עוד אבנך ונבנית" - ר"ל הנה הבית הראשון והשני בנו בני אדם ונחרבו ועוד אבנך אני את השלישי ותשאר בנויה עד עולם או ר"ל הנה בגולה אתה מפוזר בין העמים כבנין הנהרס אשר יתפזרו אבניו ואני אקבצך להיות יחד כאבנים בכותלי הבנין ועד עולם תהיה בנויה ולא תגלה עוד" , הפ"ס ," הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה" ,המלבים מפרש ," הבן יקיר", משיב להם ה' כי יש הבדל בין דורות ראשונים שהשיבם אליו ע"י שהראם אלהותו ועזוזו ונפלאותיו, ובין עתה, ויש הבדל בין בן יקיר ובין ילד שעשועים, ילד שעשועים הוא הילד הקטן שהגם שיחטא לפני אביו בכ"ז יאהבנו מפני שהוא ילד קטן שהוא משתעשע בו, והבן יקיר הוא הבן הגדול שי"ל מעלות רבות והוא יקר מצד מעלותיו, והוא אם יחטא בכ"ז יאהבנו כי יזכור מעלותיו ויקרו, והנה במצרים הגם שלא היה לישראל אז שום מעלה ושלמות, היו דומים בעיניו כילד שעשועים, כמ"ש כי נער ישראל ואוהבהו, ובהיותם במדבר ובא"י בימי קדם, היו כבן יקיר, כי היו ביניהם נביאים ושרי קדש וחכמים, ואז אם חטאו זכר את הצדיקים שביניהם, ונשא עונם, אבל עתה "הבן יקיר לי אפרים" הלא אין בו שום יקר וחשיבות, וכן "האם הוא ילד שעשועים", הלא אינו ילד כי כבר זקן בא בימים, והמאמרים מקבילים "הבן יקיר לי אפרים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד", (כל דבור שאחריו ב', הוא לגנאי) שגם בעת שאדבר בו איזה גנות זכור אזכר עוד מעלותיו מצד שהוא יקר, "אם ילד שעשועים על כן המו מעי לו" שיהמו מעי עליו "ורחם ארחמנו" מצד שהוא ילד קטן שאשתעשע בו, וא"כ איך תבקש שאעשה לך עתה נפלאות ואאהב אותך כמו בימי קדם:".
אויביה של חנה לפי רשי הייתה פנינה שהרבתה להקניט את חנה כדברי הפ"ס," וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה " מצודת דוד מפרש," בעבור הרעמה" - בכדי שתהיה חנה זעופה וקצופה
"כי ה' סגר רחמה" - רצה לומר ובזה היה מקום לפנינה להכעיסה וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ילקוט שמעוני רמז עז) שאמרה לה בדרך לעג כלום קנית מעפורת לבנך הגדול או חלוק לבנך הקטן והיא גם היא נפשה מרה לה בעבור עקרותה ונוח הדבר להכעיסה
"גם כעס" - רצה לומר וחוזרת ומכעסת פעמים רבות
"וכעסתה צרתה" - פנינה צרתה היתה מכעסת אותה בדברים".
הקב"ה ראה את צערה של חנה קיים את הבטחתו כדברי האימרה," אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה" , עצם תפילת חנה מעומק הלב ועצם היותה מסכנה בעייני עצמה ,מה שהביא לדוגמא למידותיו של אברהם אבינו שאמר, " אנכי עפר ועפר " הוא שהביא את הקב"ה לבחור בחנה ולברכה בהולדת שמואל שהוקדש לה" כך גם עם ישראל נבחר בגלל היותו הבזוי בין העמים, עצם דלותו של עמנו הוא שזיכה אותו במתנת יקרת הערך , היותנו בנים של מלך מלכי המלכים אותו אנו ממלכים עלינו היום ! כך גם כל מי שמרגיש בזוי ומסכן, בין שלל בקשתינו מה" בפרוס השנה החדשה את כנפיה הטובות עלינו , דווקא סיבת דלות זו ,תזכה אותנו בכל הברכות הטובות לשנה החדשה כפקידת חנה ואברהם אבינו בהודת יצחק אבינו , ונזכה להדות לה" ולעלוץ בו ובשמו לעולמי עד בקרוב ממש! בע"ה ! ובל נשכח את הפ"ס," כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו " מצודת דוד מפרש" מחזק ממנו" - מן האויב החזק ממנו
"מגוזלו" - ממי שרוצה לגזלו
"מי כמוך" - מי מושיע כמוך".
כמו הפ"ס ממנו אפשר לראות כמה אנו וכל אחד מאיתנו יקר בעיני ה" יָחֹס, עַל-דַּל וְאֶבְיוֹן; וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ.
יד מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס, יִגְאַל נַפְשָׁם; וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו." מצודת דדו מפרש," וייקר - דם האביונים יהיה יקר וחשוב בעיניו ויתן לב להציל ממות נפשם"
אם נתפלל מכל הלב באמת , ונכוון שכל מעשינו יהיו לשם שמיים בטהרה ושמחה של מצווה אמיתית , נראה ישועות ונחמות במהרה כיוסף הצדיק שגם יצא מבית האסורים ברה"ש ואיחד את כל משפחתו כך נזכה כולנו לברכת ה" שישמע תפיל כל אחד ואחד ונזכה כולנו
לשנה טובה מבורכת ומתוקה לכל מתפללי בית הכנסת ועם ישראל בארץ ובתפוצות!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
