"ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר. אדנ'י ה' אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך. אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון" וגו' (דברים ג,כג-כה). 'ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים? שנאמר (דברים ג, כג) "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" – "ואתחנן" בגימטריא הכי הוי' (דברים רבה יא,יא). משה התחנן לה' והתפלל תקט"ו תפילות כדי שה' יבטל את גזרתו ויתן לו ליכנס לארץ, מדוע דווקא המספר הזה? משה רצה ליכנס לארץ ולראות את מקום המקדש: '"ההר הטוב הזה" – זו ירושלים. "והלבנון" – (יומא לט) זה בית המקדש' (רש"י [וכן בספרי]), איך יכול משה לראות את המקדש הרי הוא יוקם רק לאחר הרבה מאוד שנים? מסביר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ('תורת המקרא', "ואתחנן" [א]) שהכוונה שרצה ליכנס לארץ ולבנות את המקדש. נראה שלכן בתפילתו הוא כיוון כנגד זה, שהמספר 515 מרמז (בגימטריה) על רצונו. מידת הר הבית היא: 'הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה' (משנה מדות ב,א). דוד הכין את היסוד למקדש, שכחלק מזה הוא כרה את השיתין ובעקבות כך התהום עלה וכו', ובעקבות כך אמר דוד ט"ו שיר המעלות, וכנגדם יש ט"ו מעלות במקדש מעזרת ישראל לעזרת נשים (סוכה נג,א-ב), שיש בזה גילוי בבניין של המקדש מהשורש שביסודו. משה רצה לבנות בעצמו את המקדש, במקום דוד ושלמה, ולכן בתפילתו התפלל כנגד גילוי זה של המקדש (בגודלו ויסודו ע"י דוד שמתגלה בו), ולכן התפלל תקט"ו כנגד זה (ת"ק אמה מקום הר הבית + ט"ו כנגד המעלות והיסוד של המקדש), ועכשיו היה שווה לדוד, ולכן אולי אם היה ממשיך היה עובר אליו המקמת המקדש, ולכן ה' הפסיקו, שיפסיק להתפלל על כך. עוד נראה שרצה משה ליכנס לארץ, להתחבר למעלת א"י, ומתוך כך לבנות את המקדש (שזה לאחר הכניסה לארץ, שאז התחייבו בשלוש מצוות שהאחרונה היא הקמת המקדש [סנהדרין כ,ב]). לכן התפלל כנגד א"י שהיא ת' פרסאות (רש"י במדבר יג,כה), ועוד מאה כנגד מקום ההיכל ('ההיכל מאה אמה' [משנה מדות ה,א]), ועוד כנגד מעשה ההכנה של דוד שקשור בט"ו התהלות שאמר, שעכשיו בא להחליפו בהקמה, ולכן התפלל כנגד תהילותיו (שזה סוג של תפילה), וכך יוצא סה”כ תקט”ו. או כמו קודם, והמאה זה כנגד מאה ברכות שדוד תיקן לישראל ('"הוקם על” (ש"ב כג א) בגימטרייה מאה, כנגד מאה ברכות. שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא דוד ותקנן למאה ברכות' [תנחומא "קרח" סימן יב]) שכדי להחליף את דוד בגילוי המקדש שיש בו גם עניין של מקום פניה לתפילות (ברכות ל,א), התפלל גם כנגד מאה הברכות שתיקן בעולם (שחלק מהמאה ברכות מתקיימות בתפילה). אולי אפשר שמשה התפלל כנגד המקדש שנקרא גם משכן ('אשכחן מקדש דאיקרי משכן' וכו' [עירובין ב,א]), ומהכניסה לארץ עד המקדש היה המשכן בארבעה מקומות: גלגל, שילה, נוב וגבעון, ולאחריו היה המקדש בירושלים שהוא המקום החמישי בארץ. לכן משה בתפילתו כיוון לכניסתו לארץ ולגילוי המשכן והמקדש במקומות בארץ, ולכן זה עוד חמש, וכך יוצא 'משכן' בגימטריה 410, ועוד מאה כנגד ההיכל, ועוד 5 כנגד מקומות המשכן-מקדש, וכך יצא תקט"ו. או שחמש זה כנגד התורה (חמשה חומשים), שביקש שיזכה ליכנס כדי שיוכל לחבר למקדש את כח התורה שמתגלה בו, בשביל שבכך תתגלה קדושה עליונה במקדש (אלא שזהו בדיוק הסיבה שלא יכנס, כיון שאז המקדש לא היה נחרב, והרי המקדש צריך ליחרב כדי להציל את בנ"י [אור החיים. דברים ג,כה]). אולי גם ביקש בזכות גילוי שכינה בעולם, שלכן ביקש כנגד פעמיים עמלק (שיוצא 240X2=480), שעמלק פגע פעמיים בשכינה, במלחמת עמלק (שלכן מתגלה חצי בכסאו ושמו של ה' [רש”י שמות יז,טז], בשל מיעוט גילוי שמו בעולם בשל מלחמת עמלק) ובחורבן ירושלים (שזה פגיעה בכסא ה' [תנחומא "כי תצא" סימן יא]). או כנגד מלחמה כפולה בעמלק – בשמים ובארץ (ע"פ הזוהר, ראה ב'תורת המועדים'-'מחיית עמלק ומלכות ישראל', למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א), שזהו "אמחה" ו"תמחה" במלחמה בעמלק. (או שיש פעמיים חורבן הבית, וזה נחשב לעמלק, שבלעדיהם לא היו מעיזים לפגוע בנו [תנחומא שם, סימן ט], וכן הם שיא הטומאה בעולם, שמכוחה יצא כח המחריבים נגדנו, ולכן זה פעמיים עמלק). הפגיעה בשם ה' זה בשם הויה ("כס י'ה" במקום שם הויה [רש"י שם]), לכן זה כולל את שם הויה, והזמן של החורבן הוא ט' באב, שהוא יום מסוגל לרעה, שאת זה משה ביקש למנוע, לכן סה"כ יוצא תקט"ו (480+26+9). אולי גם ביקש לחזק את המקדש (שהוא בגימטריה 444) יחד עם גילוי שם ה' הגדול שהוא בן 72 אותיות, שיחד זהו 516, וה' עצר אותו שלא יוסיף ויגיע לזה, כיון שאז תתקבל תפילתו בשל כך, ולכן נעצר ב-515. אולי גם ביקש שה' ירחם ולא יחריב את המקדש, אלא מיד יהיה המקדש השלישי ע"י משה, שזה ע"י הורדת מידת הדין מהמקדש שיחרב, שזה ע"י הכנסת שם הויה שזהו גילוי מידת החסד לשם אלקים שזהו מידת הדין, וזה יחול ע”י מעלת כניסתו לארץ והקמת המקדש. לכן התפלל 400 (כנגד א”י – ארבע מאות פרסה) + 86 (אלקים) + הויה (26) + 3 (מקדש שלישי), סה"כ 515 תפילות.