סיכום קצר מתוך שיעורו של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי

להערות או הצטרפות לרשימת תפוצה -  [email protected]

ייחודו של עם ישראל. וכוחה הגדול של תפילה.

עם סגולה

בנאומו לעם ישראל, משה רבינו מרבה להדגיש את המיוחדות של עם ישראל, את הקרבה המיוחדת שיש בינינו לבין בורא העולם, ואת העובדה שנבחרנו לא בזכות המעשים שלנו, "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם" (דברים ז' ז'). עם ישראל הוא עם סגולה עם מיוחד, "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אֱלֹוקֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹוקֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (דברים ז' ו'). ה' קרוב אלינו תמיד, "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹוקִים קְרֹבִים אֵלָיו כה' אֱלֹוקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד' ז'). אמנם יש מצבים שאנו נענשים יותר מאחרים אבל גם זה מאהבה. וגם אם ניפול ה' תמיד יהיה אתנו, יציל ויגאל אותנו כמו שהוא עשה כשהיינו שקועים במצב רוחני קשה מאוד במצרים עד שכמעט לא היה אפשר להבדיל בין יהודי למצרי, "הֲנִסָּה אֱלֹוקִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹוקֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ" (דברים ד' ל"ד). וכאשר נחזור ונבקש להתקרב ה' יעזור לנו גם במצב קשה, "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹוקֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹוקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ. כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹוקֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם" (דברים ד' כ"ט).

טשטוש הגבולות

דבריו מקבלים משנה חשיבות בשנים האחרונות, כאשר רוח ה"פוסט מודרניזם" נושבת בעמנו ומנסה לשנות את המוסכמות שהיו קיימות אפילו בעולם ה"חילוני" לפני שנים לא רבות. יש ניסיון לטשטש את ההבדל בין עם ישראל לעמים, זאת בניגוד לפסוקים מפורשים "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" (ויקרא כ' כ"ו). 

בקריאת שמע אנו אומרים פעמיים ביום, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹוקֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו' ד'). ה' הוא אלוקינו - של עם ישראל, תפקדנו להפיץ את האמונה בעולם. בעתיד כל העולם ילמד מאתנו וילך בעקבות ה', כפי שאומר רש"י, "ה', שהוא אלוקינו עתה ולא אלוקי האמות, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר 'כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' '(צפניה ג, ט) ונאמר 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'(זכריה יד, ט)". אנו צריכים להיות המשפיעים על העולם ובוודאי שלא ללמוד מהם כיצד לחיות את חיינו.  

ה' שומע את התפילה

לאחר שעם ישראל הגיע לעבר הירדן המזרחית משה רבינו עמד בתפילה לנסות לבטל את הגזירה שנגזרה עליו שלא להיכנס לארץ. הוא מתפלל תפילות רבות ונראה לכאורה שלא נענה, אך מהתבוננות בפסוקים אנו רואים שבקשתו התקבלה באופן חלקי. הוא ביקש להיכנס ולראות את ארץ ישראל, "...אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן" (דברים ג' כ"ה). להיכנס הוא לא היה יכול מפני שזה היה נגד טובת העם באותו זמן, כפי שהוא אומר בעצמו, "וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי". עם זאת, בעקבות תפילתו של משה, ה' ביטל באופן חלקי את הגזרה עליו וקיבל את בקשתו לראות את ארץ ישראל, כפי שאומר רש"י "בקשת ממני 'ואראה את הארץ הטובה', אני מראה לך את כלה שנאמר 'ויראהו ה' את כל הארץ'". ה' הראה לו את כל הארץ ואת כל מה שעתיד לקרות בה את הטובות למען תתיישב דעתו של משה ואת הצרות כדי שיתפלל עליהן.

ה' מקבל את תפילותנו

בעשרת הדיברות ה' מציג את עצמו כמי שמקבל תפילה, "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ" (דברים ה' ז'). את ה"אלילים" - הבעלים שלהם יכול לקחת איתו לכל מקום - אבל הם לא יכולים להיענות לשום בקשה שלו ולכן הם ניקראים - "אחרים" זרים לו, כפי שואמר רש"י, "שהם אחרים לעובדיהם, צועקים אליהם ואינן עונין אותם, ודומה כאלו הוא אחר שאינו מכירו מעולם" (שמות כ' ג'). לעומת זאת ה' קרוב אלינו תמיד ורוצה להיענות לבקשתנו. "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹוקִים קְרֹבִים אֵלָיו כה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו"[1]. עקרון זה כה מרכזי עד שהוא מופיע בתפילין של ה', כפי שאומרת הגמרא, "תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו?... כי מי גוי גדול!" (ברכות ו.).

בזכות התפילה בלבד

זאת ועוד, התורה מדגישה שלמרות שאין אדם בעולם שיש לו זכויות כמו משה רבינו (מפני שכל מצווה שיהודי עושה עולה גם לזכותו של משה שלימד ומסר את התורה לישראל) גם הוא לא נענה בזכות מעשיו אלא רק בזכות התפילה, "אמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים. שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו, אעפ''כ לא נענה אלא בתפלה. שנאמר 'אל תוסף דבר אלי' וסמיך ליה 'עלה ראש הפסגה'" (ברכות ל"ב:) רש"י "בדבר תפלה זו נתרציתי להראותך אותה", והרא"ם הורוביץ מסביר את דבריו, שדבר זה יש ללמוד למשון מהמילים "בדבר הזה". יש לקרוא את שני הפסוקים במחובר, 'בדבר הזה' - בזכות התפילה בלבד – 'עלה ראש הפסגה!', למרת המעשים הטובים שלך רק בזכות התפילה אתה זוכה לראות את הארץ.