שבת חזון - שמחה כהן עורך דין
נכתב על ידי עורך דין שמחה כהן, 16/7/2021
שבת חזון
בפרשת השבוע דברים ישנם כמה כללי אתיקה לעוסקים במלאכת השיפוט ונביא מקצתם."ואצווה את שופטכם בעת ההיא לאמר, שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, בין איש ובין אחיו ובין גרו" (דברים א טז) וכבר חז"ל עומדים על ביאור העניין במסכת סנהדרין (ז ע"ב) אמר רבי חנינא מכאן אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין אחד קודם שיבוא בעל דין חברו. וביאר רש"י (שם ד"ה שמוע) כשיהיו שניהם יחד שמעו דבריהם שלא תשמעו דברי זה בלא זה, שהרי זה מסדר דברי שקר כדברי אמת לפי שאין מי שמכחישו ומכוון את ליבו של הדיין לזכותו ומימלא אין לב הדיין להפך בזכות השני כל כך.
ועוד כתיב שמע חסר אות ואו הינו שמע דווקא כשאחיך אתך. ועוד עיין בדברי האור החיים שמדייק לא די באזהרה אלא בהתמדה לשמוע דברי שניהם יחד ואף שיש ריבוי בעלי דין ועדים וראיות אפילו הכי לא יחדו בית דין את אזהרה זו.
יתרה מכך דרשו חז"ל שם אזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו ההבדל בין הרישא לסיפא הוא לעיל אזהרה היא על בין הדין, ובסיפא אזהרה לבעלי הדין עצמם. שמע חסר את וא"ו ללמדך שמע את דברך כשאחיך עימך.
"ושפטתם צדק" ביארו חז"ל בסנהדרין (שם) אמר ריש לקיש צדק את הדין בלבך ואחר כך חתחהו.
בין איש ובין אחיו שנפלה להם בית בירושה אל יאמר הדיין טול אתה בית ואחיך עליה ומה בכך הרי לכל אחד יש דירה אלא העלה אותן בדמים והשווה חלוקתם ע"י מעות, שאף בין אחים תעשה חלוקה שווה ויש להעריך באופן מדיוק את הבית ואת העליה וככל שאחד נוטל מהם את היקר יותר האח השני יקבל את ההפרש בניהם.
ועוד נאמר "ובין גרו" אמר רב יהודה אפילו תנור וכירים ודרשו חז"ל גירו לשון מגור הינו תשמישי מגורים הינו אל יאמר הדיין במחלוקות שנפלה בין שנים בכלי הבית יטול פלוני תנור ואלמוני כירה אלא דייק בשווים שהרי התנור עודף במחירו על הכירה.
רבי שמעון בן מנסיא אומר שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע דבריהן או משתשמע דבריהן ואי אתה יודע להיכן דין נוטה אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו משתשמע דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו שנאמר (משלי יז, יד) פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש קודם שנתגלע הריב אתה יכול לנטשו משנתגלע הריב אי אתה יכול יכול לנטשו
שנא' תורת אמת וגו'. לפי שיש דיין המונע עצמו מן הדין ומבקש לעשות פשרה לפי שאינו יודע דין תורה וגם יש שיודע דין תורה אבל מונע עצמו שאינו יודע לסדר דבריו היטב ואפשר שבדבריו ישתמע דבר לתרי אפי ולשון עולה שמתוך דבריו ילמדו שום שקר כמאמרם ז"ל הזהרו בדבריכם שמא וכו' ולזה אמר אהרן שהיה רודף שלום לעשות פשרה אל תחשוב שעשה אהרן כן במניעה מן הדין מפני סבה אחת מאלו דאינו כן שהרי תורת אמת שהיא תורת משה היה גם כן בפיהו והיה יודע לפסוק דין אמת גם עולה לא נמצא בשפתיו שהיה יודע להזהר בדבריו שלא ימצא בו שום עולה שמתוכו ילמדו לשקר אבל עשה כן כי בשלום ובמישור וגו' על דרך שאמרו בריש פרק אחד דיני ממונות צדק צדק תרדוף א' לדין וא' לפשרה דאף בפשרה צריך הדיין לראות שיעשה בצדק ובמישור וז"ש כי בשלום שהיא הפשרה שעשה אהרן במישור ובצדק היה שלא רדף הא' יותר מחבירו וז"ש הלך אתי דאילו אף בפשרה אם לא היה בצדק והיה נותן לזה ונוטל מזה הייתי מחזיר לו כדלקמן ואין זה הולך במישור וסיים רבים השיב מעון שע"י הפשרה השיב הרבים מעון דאילו בדין אף שהדיין לא יטעה אפשר דבדין מרומה הוא מחייב את הזכאי ומזכה החייב ויש עון בבעל דין ולפעמים שלא יהיה מתון יטעה הדיין לחייב הזכאי ולזכות החייב דחטא תלוי בו דנוטל מזה ונותן לזה וכו' מה שאין כן בפשרה שהיא ברצון שניהם ואין כאן עוון לא לבעל דין ולא לדיין דהפשרה היא כמחילה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
