לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת דברים

דברים א,לז: גַּם-בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה, בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר:  גַּם-אַתָּה, לֹא-תָבֹא שָׁם: מדוע משה מייחס לעם (בגללכם) את סיבת הגזירה עליו שלא ייכנס לארץ, הרי נאמר בחטא מי מריבה שזאת הסיבה? מלבי"ם: "עיקר הגזירה שלא ייכנס משה לארץ נגזר בסיבת חטא המרגלים, רק שלא היה גזר דין בלא שבועה, ואם היה מתקדש שם ה' במי מריבה היה אפשריות שתתבטל הגזירה, ועל ידי חטא מי מריבה לא היה אפשר לשנות הגזירה". למעשה למשה הייתה הזדמנות להיכנס לארץ אם היה מקדש את שם ה', וזה מה שאמר לו ה': יַעַן לֹא-הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לָכֵן, לֹא תָבִיאוּ אֶת-הַקָּהָל הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָהֶם (במדבר כ,יב).

א,מה-מו: וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ, לִפְנֵי יְהוָה ... וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ, יָמִים רַבִּים, כַּיָּמִים, אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם: מה הועילה תשובת העם בכך שבכו? מלבי"ם: "הגזירה היה שיהיו נעים ונדים במדבר ארבעים שנה ... תשובה ותפילה עשתה מחצה, שישבו 19 שנים במדבר קדש, ו – 19 שנים אחרי זה נעו ממסע למסע – 20 מסעות ... (וזהו) 'כימים' שהונח לכם שתשבו במקום אחד ולא תהיו נעים ונדים". מזה נבין שלשבת 19 שנה במקום אחד זה פרס לעומת להסתובב ממקום למקום במדבר במשך 19 שנה. מעניין.

שבת שלום, שבת של מחילה ותשובה, של ציפייה לתקומת בית מקדשנו, אורן.