לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת דברים

דברים א,ה: בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת: ש: מדוע רק בסוף הדרך לפני הכניסה לארץ משה מסכים לבאר את התורה? ת: משה חשש שהשופטים שימונו לאחר מותו לא יהיו כמו אלה שהוא עצמו מינה ושמסוגלים לתפקיד השפיטה והוראת התורה (פסוקים ט"ז-י"ז), ומדגיש זאת בפסוק י"ח: וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם, בָּעֵת הַהִוא, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן, כלומר בעת ההיא, בחורב, הדברים ניתנו ישירות מפיו והובנו, אך עוד זמן מה, לאחר מותו, הדברים עלולים להיות לא מובנים, ולכן משה מסכים רק עתה לבאר את התורה.

ב,כו: ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום: ש: מדוע שלח משה מלאכי שלום לסיחון, הרי ה' ציווה עליו להלחם בו ("והתגר בו מלחמה", פסוק כ"ד)? ת: משה מגרה את סיחון לצאת מולו עם כל צבאו (פסוק ל"ב) בכך שגורם לו לחשוב שישראל חושש ממנו או אינו רשאי לעבור גם בארצו (כמו שהצטווה בעניין אדום, מואב ועמון), ולכן מבקש ממנו בנימוס ובדרכי שלום לעבור בארצו. זאת דרכו של משה להתגרות בסיחון, כמצוות ה'.