עיונים לשוניים - יומא נה: סדר שם המספר, אחת למעלה ושבע למטה
נכתב על ידי איתיאל, 24/6/2021
כולנו מכירים מסדר העבודה: "וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש וכו'".
הכהן הגדול מונה כאן את זריקות הדם - אחת למעלה ושבע למטה.
כדי שלא יתבלבל בין ספירת ההזאה למעלה לספירת ההזאות למטה, הוא חוזר ומזכיר בכל פעם את ההזאה העליונה.
מובאת מחלוקת תנאים, כיצד ספר הכהן:
* אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלוש...
* אחת, אחת ואחת, שתים ואחת, שלוש ואחת...
הגמרא מבארת "מר כי אתריה ומר כי אתריה" - כלומר: היו הבדלים במנהג המקומות, כיצד לספור, לכן יש כהנים שספרו כך ויש שספרו אחרת.
רש"י מסביר שהחילוק במנהג המקומות היה לגבי הקדמת עשרות ליחידות. יש שספרו "עשרים ואחת" ויש שספרו "אחת ועשרים".
מעניין שבכל המקומות בתורה הנוהג הוא להקדים יחידות, ובדברי חכמים (וכן במקורות מארמית, כמו תרגומי התורה) הנוהג הפוך.
(אם כי יש לציין שבמספרים 11-19 כולנו מקדימים יחידות: אחת עשרה ולא עשר ואחת).
ואם כן תמוה שבכל המשנה הנוהג להקדים את העשרות (המספר הגדול) וכאן המשנה נקטה לפי הסדר של הקדמת המספר הקטן.
נלענ"ד להציע שהחילוק אינו בעשרות שלא הוזכרו בסוגיה, אלא במנייה כפולה, כמו אצלנו שמונה את ההזאות למטה עם ההזאה למעלה.
יש שהעדיפו להקדים את המניין הראשון, ויש שהעדיפו להקדים את המניין שעוסקים בו כרגע.
*
נסיים במהות אותם ההזאות.
שמעתי הסבר יפה, שהם באות לרמז על "שבע יפול צדיק - וקם".
ומחברים ביניהם במניין כדי ללמד שהנפילות בונות את העליה ולא מנותקות ממנה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
