"ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה" (במדבר יג,כז). '"ויספרו לו ויאמרו באנו" וגו', וכתיב "אפס כי עז העם", אמר רבי יוחנן משום ר"מ: כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו' (סוטה לה,א). ר"י אומר בשם ר"מ על לשון הרע... אולם מה זה בא ללמד אותנו, מה זה משנה לנו? בפשטות בא ר"מ ללמד אותנו מה המציאות כדי שנשים לב לזה, שלא להאמין גם אם אתה שומע שאומרים דברים נכונים ולכן זה נראה לך אמין, תמיד תדע שלא מחייב שגם ההמשך אמת, ולכן אל תאמין אלא תחשוב שההמשך אינו נכון (כדי שלא לקבל לשוה"ר), ותרגיע את החשדות שלך בכך שתדע שאע"פ שהתחיל באמת זה לא מחייב להמשך, ובכך תתגבר על היצה"ר ולא תאמין למה ששמעת. אפשר שאולי דברי ר"י נאמרו במיוחד כדי להוציא מהבנה אחרת בפס' (ז"א שאין העיקר ללמד על לשוה"ר, אלא איך להבין את הפס'), כמו שמביא הת"ת שיש הבדל בין הבבלי והיר' בהבנת הפס': ' … ועיין בירושלמי סוטה פ״ט ה״ו שדריש פסוק זה בענין אחר דפלגינן דברי הפסוק הזה, והיינו דהלשון ארץ זבת חלב ודבש אמרו יהושע, והלשון אפס כי עז העם אמרו מרגלים, ושונה דרשה זו מדרשת הבבלי שלפנינו דמבואר שכל לשון הפסוק אמרו מרגלים, ובאמת כן מורה לשון הכתוב בר״פ דברים ואקח מכם שנים עשר אנשים וירגלו אותה וישיבו אותנו דבר ויאמרו טובה הארץ מאד, הרי מבואר שלשון זה אמרו המרגלים. וצ״ע בדרשת הירושלמי'. לכן מדגיש ר"י שאת ההתחלה אמרו המרגלים ולא יהושע. דרשת היר' היא: '(במדבר יג) "ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה" עד כאן אמר יהושע, "אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם" עד כאן אמרו המרגלים, "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" עד כאן אמר כלב' (יר' סוטה ט,ו). אמנם קשה מה שהקשה הת"ת, שבדברים נאמר שהמרגלים הם שאמרו שהארץ טובה, ועוד יש להקשות שהמדרשים הם מא"י, וגם בבמדבר רבה נאמר כמו בבבלי: '"וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ" וגו' "אפס כי עז העם", כך דרכן של מספרי לשון הרע פותחין בטובה ומשלימין ברעה' (במדבר רבה טז,יז), הרי שגם בא”י למדו כבבלי (וגם המקור בבבלי הוא מר”י שהוא אמורא א”י). לכן נראה שאין מחלוקת בין הבבלי והיר', אלא שבהתחלה יהושע דיבר, כיון שהוא היה גדול השלוחים – המרגלים, ולכן ודאי שכאשר התחילו לדבר לא כולם דיברו יחד אלא נתנו ליהושע כגדול המרגלים לדבר בשם כולם (שהרי הם היו אנשים חשובים [שם,ה], ולכן ודאי שהתנהגו בצורה מכובדת, שלא דיברו כולם ביחד, ונתנו לגדול לדבר). שכך נראה שהבינו ביר', שהרי אין רמז בפס' שדווקא יהושע אמרו, אז מניין הביאו זאת? לכן נראה כדברינו, שמזה הבינו ביר' שההתחלה היא דברי יהושע. ממילא מה שנאמר "ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה", שזה נאמר בלשון רבים, זה היה דברי יהושע בשם כל המרגלים, אולם ההמשך "אפס" וגו' זה כבר יהושע ודאי שלא אמר, ולכן זה כבר דברי המרגלים האחרים. לכן גם מה שנאמר בדברים שהמרגלים אמרו שהארץ טובה, זה נכון שאמנם יהושע אמר זאת, אבל זה בעצם דברי כל המרגלים, שהרי דיבר בשם כולם ולא סתרו את מה שאמר (אלא אמרו דברים רעים אחרים). על גבי זה מוסיף ומסביר ר"י מה הסיבה שלא סתרו את דברי יהושע, אלא רק הוסיפו אח"כ לשוה"ר, שזה היה כדי שיקבלו את הלשוה"ר שלהם, שלזה צריך קודם לומר מקצת אמת. לכן דבריהם היו כהמשך לדברי האמת של יהושע, שעל גבי זה המשיכו והוציאו לשוה"ר. אולי אפשר שהיר' למד שההתחלה היא דברי יהושע ממה שנאמר בהמשך, שהיר' מביא שיש חלק שלישי – של כלב: '"אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם" עד כאן אמרו המרגלים, "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" עד כאן אמר כלב', שלכאורה זה מיותר להביא את זה שכלב דיבר אחריהם, שהרי זה כתוב במפורש בתורה ואין בזה שום חידוש? בפשטות באו להדגיש שיש שלושה חלקים ודוברים, ולכן פרטו גם עליו. אולם נראה שאפשר לומר שהיר' התקשה מדוע יהושע שתק ורק כלב דיבר? לכן מזה מוכח שיהושע כבר דיבר, ולכן עכשיו לא מדבר כי כולם מבינים שלא מסכים עם המרגלים, ולכן העם לא נתנו לו לדבר. מה אמר יהושע שמזה ידעו? זהו שאמר רק שהארץ טובה, שזהו ההתחלה, שהוא אמר זאת ולא הוסיף את הרעה שהאחרים הוסיפו עליו, ולכן ידעו כולם מה דעתו ולא נתנו לו לדבר. אבל מה חשב כלב לא ידעו ולכן נתנו לו לדבר, ולכן היה חשוב להדגיש מה היה החלק של דברי כלב, כדי להדגיש בזה שמזה ההוכחה שגם יהושע דיבר – את ההתחלה.