דבר תורה  לאור המקדש

בהעלותך - פרשת המקדש

מנין למדו הנשיאים להביא עגלות צב?

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

חכמינו ז"ל תיקנו לקרוא בחג החנוכה את קרבנות הנשיאים, שכן, הפתיחה של פרשת 'נשוא' עוסקת בחנוכת המזבח במשכן. בעקבות חנוכת המזבח זו הלכו גם  החשמונאים וחנכו את המזבח החדש. סיום הפרשה הוא – 'בהעלותך את הנרות', וכך עשו החשמונאים, ש'הדליקו נרות בחצרות קדשך'. מתברר שיש בפרשה זו כמה הלכות ורעיונות יסוד הנוגעים למקדש.

הפרשה פותחת בעובדה, שהנשיאים הרימו קרבן למקדש - שש עגלות צב ושנים עשר בקר. בכך למדנו, ש'קרבן' אינו רק קרבן הבא מכבשים ואילים, אלא קרבן כספי, גם הוא נקרא 'קרבן' (ראה רמב"ן שם). מצינו בדברי חז"ל בשיר השירים רבה (ו) שם ירדו לעומקם של דברים, כשהרעיון מתמצה במילים: "'יפה את רעיתי כתרצה' - כשאת רוצה", והפירוש הנלווה הוא: "כד את בעייא - לית את צריכה בעייה מכלום, מילף מכלום". היינו, כשיש לך רצון, אינך צריכה לבקש ממישהו, או ללמוד ממישהו, ואת יודעת ליזום פעולות כדי להגיע למטרה.

לאור האמור, נשאלת השאלה; האם הנשיאים היו רשאים להמציא כל קרבן שרצו, או שמא יש מי שהורה לנשיאים להביא עגלות ובקר כדי לטעון בהם את המשכן?

ומשיבים חז"ל: "לא מהן ובהן הביאו אותן?!" זה מה שכתוב (במדבר ז'): 'ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב': 'צב' - מטוכסות, 'צב' - שצבא הלוים עומדים עליהם ['צב' לשון 'צבא', כלומר, צבא הלויים התבסס על עגלות אלה בנשיאת קרשי המשכן במדבר]. תני בשם נחמיה: כמין קמרוטין היו [העגלות כארגזים עם כיסוי] - שלא יהיו כלי שרת מתבקעין. 'ושני עשר בקר' - כנגד שנים עשר נשיאים. 'עגלה על שני הנשיאים, ושור לאחד' – מלמד, שלא לקחום בדמים, אלא זה הביא שור וזה הביא שור, זה הביא עגלה וזה הביא עגלה. 'ויקריבו אותם לפני המשכן' – מלמד, שמסרום לציבור. 'ויאמר ה' אל משה לאמור' - מהו 'לאמור'? אמר לו הקב"ה: צא ואמור להם [לנשיאים] דברי שבח ונחמות!... באותה שעה נתיירא משה, אמר בלבו: תאמר רוח הקודש נסתלקה ממני ושרתה על הנשיאים?! או שמא נביא אחד עמד וחידש את ההלכה?! אמר לו הקב"ה:... 'קח מאיתם!' - מאיתם היו הדברים".

כשיש רצון חזק ועמוק למלא את מצות ה' - יודע האדם לכוון את דעתו לדעת המקום. מאידך, כשאין רצון חזק - חסר משהו בעבודת ה', ואז אין האדם מכוון לרצון בוראו, ולהיפך! מתוך חוסר רצון - יבוא לעצור אחרים, ולמנוע בעדם מלקיים את מצות ה'.