רבי מאיר מפרמישלאן היה מרבה לעורר על הצורך להיות זהירים במצוות שבין אדם לחברו, להימנע מפגיעה בזולת או בממונו. הוא הסביר שאי-אפשר להתקרב אל הקב"ה אם אין זהירים במצוות שבין אדם לחברו.

שנה אחת, בשבת פרשת משפטים, אמר רבי מאיר שהדברים רמוזים בפסוק "ונקרב בעל-הבית אל האלוקים, אם לא שלח ידו במלאכת רעהו": איך האדם יכול להתקרב "אל האלוקים"? – רק אם הוא מבטיח ש"לא שלח ידו במלאכת רעהו", שאין הוא עושה עוול לזולת ואינו פוגע בכבודו ובממונו של רעהו. מי שנזהר באלה – "ונקרב בעל-הבית אל האלוקים".