chiddush logo

הכבשים בקרבן פסח והקריאה בפסח

נכתב על ידי יניב, 1/4/2021

בחג הפסח יש שבעה ימים, כזמן שמליל הסדר ועד קריעת ים סוף. ע"י גילוי של שבוע במכות מצרים התקבע בעולם עניין זמן השבוע והשבת, וסיומו היה בקריעת ים סוף לאחר שבוע ממכת בכורות, כמו שמסביר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת המקרא' “בא" (אות ג). נראה שלכן מקריבים בקרבנות הפסח ביו השאר גם "שבעה כבשים" בכל יום, כנגד שבוע, ואיתו בא "עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים” (במדבר כח,כא), שעשרון כנגד עשרת המאמרות שנאמרו בשבעת ימי הבריאה, ולכן מחברים עשרון לכל כבש, כגילוי הרוחני בכל יום (אע"פ שהעשרה נאמרו בכל השבוע, בכ"ז זה להדגיש את הגילוי של עשרת המאמרות של ה', שהם עניין של הצד הרוחני שמתגלה בבריאה הגשמית שמתגלה בעולם הגשמי, ולכן כעין שני מערכות ולכן כגילוי בכל יום לרוחני. ועוד שלא ראוי להביא רק עשרון על שבעה כבשים, ולכן מביאים על כל אחד. גם כנגד עשרת המאמרות יש עשרת הדברות שמתקנות את כל העולם, ולכן כגילוי של תיקון בכל יום). נראה שכבש כלשון כיבוש, שכובשים את הגשמי להיות לה', וכן כובשים את יצה"ר להיות עזר לקדושה כגילוי עבד לה'. סה"כ יוצא שבעים כבשים כנגד שבעים הזקנים שמהם יוצאת תורה לישראל, שבה מתקנים את כל העולם לה' (וכגילוי של עשרת הדברות שכנגד עשרת המאמרות שבבריאה). נראה שבקריאה של פסח מרומז עניין זה של כנגד הימים – כתיקון לעולם שהחל ביציאת מצרים. ביו"ט הראשון של פסח קוראים את יציאת מצרים שהיא ההתחלה לכל, היציאה מעבדות מצרים לעבודת ה', לכן זה כנגד יום ראשון שבו נעוץ כל הבריאה: '… וכן כל תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו' וכו' (רש"י. בראשית א,יד). ועוד נאמר ביום הראשון "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" (בראשית א,ב) כמו שה' עבר ופסח במצרים "ועבר ה' … ופסח ה' על הפתח" וגו' (שמות יב,כג). בראשון של חוה"מ קוראים "שור או כבש", שזה כנגד יום שני בבריאה, שחולק רקיע ומים, עליון ותחתון, שכך זמן הקרבן מרגע שנולד כבהמה עד שמגיע לזמן שראוי להעלותו לשמים – להקריבו קרבן לה'. גם קוראים את כל מועדי השנה, שבהם אנו בנ"י מקדשים את הזמנים, מגלים קדושה במציאות בעשיית חג, ומעלים קרבנות לה' ומתקנים את העולם לה', לעשות חיבור שמים וארץ ע”י הקדושה. בשני של חוה"מ קוראים "קדש לי" שהוא כנגד יום שלישי שמוזכר פעמיים הגעה לארץ, כעין רמז לאדמה שהתגלתה ביום השלישי, שהיא מחולקת למקומות השונים. וכן מודגש שהארץ "ארץ זבת חלב ודבש" (שמות יג,ה) שדבש זה מפירות, וכן נאמר "תאכל מצות … מצות יאכל ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר” וגו' (פס' ו-ז), שזהו מדגן, שהצמחים נבראו בשלישי. בשלישי של חוה"מ קוראים "אם כסף תלוה", שזה כנגד יום רביעי שנתלו המאורות, ונאמר "עד בא השמש תשיבנו לו" (שמות כב,כה) וכן "כי השחד יעור פקחים" (שם כג,ח) שלא רואה כעין עיוור, כמו שבלילה חשוך בלא ירח (בתחילת החודש) לא רואים כעין עיוור. כמו כן נאמר זריעה ואסיפה ושנים (שם,י) שזה ע"פ עונות השנה שנעשים ע"פ השמש. וכן נאמר אביב, קציר ואסיף (שם,טו-טז) שזה ע"פ השמש. ברביעי של חוה"מ קוראים "פסל לך" שזה כנגד יום חמישי שבו נבראו דגים ועופות שאין בכלים מהם טומאה (משנה כלים יז,יד), שכך כרומז על כך שבנ"י חטאו, ולכן כמו חיה גשמית, אבל משה ביקש סליחה וה' סלח, ולכן זהו כעין שאין בהם טומאה. גם נאמר למשה לעלות לסיני – שזהו כעין עוף שעולה למעלה, כך משה עלה למעלה – להר: “ועלית בבקר אל הר סיני” (שמות לד,ב). [גם נאמר עליה לירושלים: "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך" וגו' (שם,כג)]. בחמישי של חוה"מ קוראים את "וידבר ה' אל משה במדבר סיני", שזה כנגד יום שישי, שבו נאמר על "אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם" (במדבר ט,ו) שזהו כיום שישי שבו נברא אדם (ואף חטא, ולכן נענש שימות) [ואף בפס' מדובר על מתי נידחה לפסח שני, ומתי חייב כרת, ע"פ מקומו וטהרתו, כך שזה הדגשה של האדם]. בשביעי של פסח קוראים בפרשת בשלח, שבה קריעת ים סוף שהיתה ביום השביעי ליציאת מצרים, וכן היה שם גילוי ה' גדול שאמרו "זה א'לי" (שמות טו,ב) [וכן בפס' יש את שם ה' הגדול בן ע"ב אותיות (שמות יד,יט-כא. ראה רש”י סוכה מה,א)] כגילוי קדושה שיש ביום השבת. בשבת חוה"מ קוראים "ראה אתה", שכיון שזהו שבת אז מדגישים ענייני קדושה וגילוי ה' (כגילוי השבת), שיש בקריאה זו את הליכת ה' לפנינו, והלוחות השניים, וגילוי ה' (“נגד כל עמך אעשה נפלאת" וגו'), ודברים שקשורים לישיבת לא"י – ארץ הקודש (שלא לכרות ברית ליושב הארץ ולשבר המזבחות והמצבות), ועליה לרגל למקדש, לכן משנים את מיקומו של “פסל לך” (כשיו"ט ראשון חל בחמישי), אבל כמהות נחשב בקריאת הימים כנגד ימי הבריאה

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה