שולחן כמזבח -לע"נ ליאור משה בן שולמית ז"ל
נכתב על ידי izik28, 21/2/2021
בסד
ד"ת להפטרת תצווה תשפ"א לע"נ ליאור משה בן שולמית ואילן בן מרי ז"ל
שולחן כמזבח
------------------------------------------
הפטרת הפרשה עוסקת רבות במידות המזבח במשכן ," אלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח" אך פסוקים קודמים לו מדברים על עוונות ישראל, " אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית
ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל צורתי וכל תורתו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חקתיו ועשו אותם"
מה הקשר בין עוונות ישראל לבנין המשכן המקדש? מפרש המלבים," אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית", צוה לו שיגד להם שראה את הבית בנוי ומשוכלל ועומד נכון לפני ה' רק שעונותיהם מעכבים, ולכן "יכלמו מעונותיהם" וימהרו לשוב בתשובה, ואז יתראה בית העתיד בכבודו, ואז "ימדדו את תכנית הבית", וגם ר"ל כי בצורת הבית ובפרטי עניניו יש רמזים רוחנים הרומזים על הנהגת ה' ההשגחיית הפלאיית הבלתי תלוי בסדר העולם הטבעי רק בהנהגת בית הנפש לבנותו ולשכללו כדוגמת הבית הגדול. ולעבוד בו את העבודה הערוכה בבית הנפש על שמירת התורה והמצוה כדוגמת העבודה הערוכה בבית הגדול, והעלאת נפש החיים אל האלהים אל שיחול בם בקדש. ולפ"ז בנין הבית תלוי בבנין בית נפשם, כפי צורת הבית, וכפי מדות התורה וצורתה שעז"א "הגד את בית ישראל" והיל"ל הגד אל בית ישראל, שאחר הגדה בא תמיד מלת אל? רק ר"ל שתגד להם כי "את בית ישראל את הבית", שבית ישראל המה הם הבית, והבית תלוי בהם, וכל עניני תכנית הבית הם מורים על הנהגת העם עפ"י התורה וחקותיה, ובזה "יכלמו מעונותיהם, ומדדו את תכנית", לכוון מדות הנפש כפי מדות הבית:"
כדי לבנות את בית ה" בראש הר המוריה צריך לנהוג כפ"ס," דרך ארץ קדמה לתורה" , אם אדם מלא בעוונות, לא מתחשב ברעהו על כל המשתמע, איך הוא יבנה את בית המקדש שהוא מהווה את מקום שכינת ה"? המקום הטהור והרוחי ביותר שיש לנו העם היהודי!
הקב"ה ישכון במקום שנבנה בתככים ומזימות? ממש לא! ,כדי לבנות ולעסוק בנין הבית על האדם לדעת שהוא חטא ולא בסדר , גם אם דרך לכפרה ארוכה, עצם הידיעה היא חלק מהתשובה.
, וידוע ששולחנו של אדם הוא כמזבח ,המדרש מסביר , גדול הוא שולחנו של אדם מישראל בתוך משכן ביתו, כי מזבח כפרה הוא לו על עוונותיו"
ביחזקאל (מ"א) נאמר: "המזבח עץ שלש אמות גבוה", ולאחר מכן נאמר: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'". פתח במזבח וסיים בשולחן?! - אלא "רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו: כל זמן שבית המקדש קיים, מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו" (ברכות נה, א).
במפרשים מבואר, כי אימתי שולחנו של אדם משמש לו כמזבח כפרה על עוונותיו, כאשר הוא מקיים כהוגן את כל ההלכות וההליכות החופפות את שולחן אכילתו: כשהוא מהדר ומדקדק בכשרות המאכלים העולים על שולחנו; אוכל בנימוס ובדרך ארץ, ומברך את כל הברכות במתון ובכוונה - שולחן כזה מכפר לו על עוונותיו.
המדרש ממשיך ואומר," פעמים, במקום שהאכילה על השולחן תשמש כפרה לאדם על עבירותיו - היא עצמה בעבירה נעשית, כשהיא אינה כהלכה, כשכשרות המאכלים מפוקפקת, כשהאכילה אינה בדרך ארץ, כשהברכות נאמרות בחטיפה. על שולחן כגון זה נתכוונו חז"ל באומרם: "כאילו אכלו מזבחי מתים".
שולחן השבת הערוך בידי אשת החיל ,עליו נרות השבת , כוס הקידוש והחלות חופפיים למזבח במשכן ולכלי המשכן, אפילו המלח שאנו יוצקים על החלות מסמל את מליחת הקורבנות במזבח, נרות השבת כנגד זכור ושמור וחתן וכלה כמנורת הזהב, חלות השבת כלחם הפנים , וכוס הקידוש מרוממת את השבת ומעשה בראשית בכך שאנו מברכים עליה לקב"ה על טוב השבת הנעימה שהעניק לנו בחסדו הגדול, אנו אוכלים עליו בקדושה ונעימות את מאכלי השבת שאולי בני הזוג הכינו יחד.. אומרים ד"ת , שרים שירי שבת ומברכים לשוכן המעונה על השבת הנעימה והטובה.
השולחן הינו גם מקום להכנסת אורחים, כאברהם אבינו שהיה מזמין כל דיכפין לאכול ולברך למלכו של עולם ולאו דוקא בפסח.. דרך מעשים אלו מתכפרין עונותינו .
עוד משמש השולחן למקום לסעודת מצווה והודיה על נס שארע לאדם ," נאמר במדרש רבה (ויקרא כ"ז י"ב): רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם רבי מנחם דגליא: לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלין, וקרבן תודה אינו בטל לעולם. כל ההודיות בטלין, והודיות תודה אינן בטלין לעולם, וזהו שכתוב (ירמיה ל"ג י"א): "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות".
סעודת הודיה במתכונת כזו או אחרת ,בה נאמרת תפילת נשמת כל חי ,יחד עם מזמור לתודה וברכת הטוב והמטיב ,היא כהקרבת קרבן תודה לקב"ה! בפרט לאחר נס שלא מדרך הטבע בע"ה כמובא במדרש," בשנים האחרונות לאור פרסומים שונים התעוררו רבים לפעול ולהגביר חיילים למען העצה הנפלאה של אמירת "נשמת", וכבר יסדו ותקנו אמירת "נשמת" ברבים בקול רינה ותודה המון חוגג, כשכל העם מסובים בסעודת מצווה, [ ואפשר להוסיף ,כסעודת יתרו וחותן משה שהודו לה" על כל ניסי יציאת מצרים]וכל מי שזקוק לישועה משתתף ומקבל עליו בלי נדר שבשעה שיענהו השם יתברך ויוציאו מן המצר למרחב יערוך סעודת הודאה, ובתוך סעודה זו יאמר "נשמת" בעשרה או יותר."
אם נדע לקרב ולארח איש את רעהו בשבתות וחגים וגם בימי החול , ננהג באכילתנו כסעודת מצווה והודיה לקב"ה , [שמתם לב שכל סעודת שבת היא גם כסעודת הודיה לה"?] נזכה להשראת שכינתו בבתינו בכך שכשם שנקרב ונזמין איש את רעהו ,כך הוא ינהג עמנו ויקרב את בקשתינו שיתמלאו בברכת ה" הטובה ,אמן
--------------------------------------------------------------
דה"ת מוקדש לע"נ בן דודי היקר ליאור משה בן שולמית ז"ל שנפטר בגיל 31 לאחר מחלה קשה ולא
זכה להקים בית בישראל , אך לזכותו ולזכרו יאמר שהיה פשוט כשמו , לי- אור , דהיינו מאיר לכל אחד בסבר פנים יפות וטוב לב, אם בעצה ובעזרה אחרת מכל הלב , היה תמיד מקרב בדרכו הטובה והנעימה כל אחד , שנלך בדרכו, ולא נעכב ולא ניתן לעכב את האור הטוב והשמחה כפ"ס, " תחת אשר לא עבדת את ה" אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל", אלא נדבוק בדרך האור ,השמחה האמיתית בשמחת השני , הקרוב ולא הפירוד ! ונפגש בשמחות בברכת ה" אמן! ת.נ.צ.ב.ה ,שבת שלום!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
