" מקולות מים רבים"
נכתב על ידי izik28, 27/1/2021
בסד
ד"ת לפרשת בשלח שבט התשפא בלנ
" מקולות מים רבים"
----------------------------------------------
האם שירת הים מתקשרת עם קריאת שמע? או לצורך השוואה בין הפ"ס," וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם." לבין הפ"ס בקיראת שמע" הָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶתה" אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף ה" בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יה" נֹתֵן לָכֶם."
לכאורה אין קשר.. אך לא כך הוא העניין
בקריעת ים סוף נחצו כל מימות העולם ,בהם ים סוף כמובן והם קפאו על מנת לאפשר לעם ישראל לצאת לחרות , עצירת המים הייתה לטובת עם ישראל ולרעת המצרים שטבעו במי הים כידוע , בקריאת שמע אנו רואים קללה שהיא ברכה , אם לא נקיים את מצוות ה", חלילה שמיים יעצרו ,אולי נהנה מימים שטופי שמש ,אך לא ממים .. גם כאן יש עצירת מים שהיא למעשה גם אם לא נראה כך , לטובתנו !
את המצרים הקב"ה לא חיבב בלשון המעטה , עצירת ים סוף לא הייתה לטובתם אלא לרעתם נטו
גם לא היה להם סיכוי לחזרה בתשובה כיוון שכל פעם הקב"ה הקשיח את לב פרעה .
המיים הם חיים לעולם , התורה משולה למים , מיטב ראשי אומותינו כיעקב, משה, יצחק מצאו אז זיווגם על באר המים הנמשלת לתורה ולאשה ,כאן המים " נוצלו" להיות כעזר כנגדו " עזר לאדם להקמת בית , בברכות השחר מופיעה הברכה, רוקע הארץ על המים " מה שמקשר אותנו למעשה בראשית ולקושי זיווגו של אדם " קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" מה עוד שעניין חיינו על האדמה מה שכולל את הברית עם הקב"ה קשור עמוקות למים. המלבים מפרש את הברכה הנ"ל ,"כי ראשית הויית הארץ היתה מכוסה בתהומות, ואמר בזה בהוה לעושה, לרוקע, כי הוא מחדש בכל יום מעשה בראשית, וקיום הבריאה היא בריאה מתמדת, ובארץ יש אפשרות תמיד שתחזור אל התהו ובהו כבתחלה, כי תחלת בריאתה היה שתהיה מכוסה במים וכן צריך להודות חסדו על מה שהוא.
ולכך אנו מברכים רוקע – שה' נותן לנו כח לרקוע שמחזק רקע הארץ על המים",כזוג שבונה את ביתו על קרקע מוצקה תוך תקווה להצמיח פירות טובים למען המשך הדורות בארץ האבות .
במדרש מובא ההסבר הבא "מנין שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף? "אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף" (בבלי, סוטה, ב'). רש"י מפרש שלקב"ה קשה לזווגן. וזה אינו מובן וכי קשה לפני הקב"ה לזווג זיווגים?
במדרש רבה על פרשת ויצא (סח', ד') מובא: "רבי יהודה בר סימון פתח 'א-לוקים מושיב יחידים ביתה' (תהלים סח', ז'). מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו אמר לה לששת ימים ... אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו אמר לה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים אמרה לו... אף אני יכולה לעשות כן כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן אמר לה אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף... הלך לו ר' יוסי בר חלפתא מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות ... וזיווגה אותן בלילה אחת".
למחרת מצאה אותם, זה מוחו פצוע, זה עינו שמוטה, זה רגלו שבורה. החזירה את ר' יוסי בר חלפתא והודתה שאין א-לוקים כא-לוקי ישראל ושתורתכם אמת. ענה לה רבי יוסי בר חלפתא שהרי כבר אמר לה שבעיניה זיווג נראה קל אבל בעיני הקב"ה הוא קשה כקריעת ים סוף. 'א-לקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בַּכּוֹשָׁרוֹת 'מהו בכושרות בכי ושירות". מי שרוצה אומר שירה ומי שלא - בוכה ..."
כל זוג שנישא עובר קשיים עד לכניסה לביתו , במסכת סוטה (דף ב' עמוד א') מובא "א"ר שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר 'כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים' (תהלים, קכ"ה) אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף, שנאמר 'אלקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות' (תהלים ס"ח). איני (=האמנם?) והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת 'בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני'. לא קשיא הא בזוג ראשון הא בזוג שני". אמר ריש לקיש, כל אדם מקבל אישה לפי מעשיו. אם הוא צנוע אשתו גם צנועה, ואם היא חשודה שבגדה, כמו סוטה, גם בו ייתכן ויש פגם בצניעות. אבל, אומר רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן- השידוך ביניהם קשה כקריעת ים סוף, שהרי הפסוק השווה בין הפיכת שני יחידים (האיש והאישה) למשפחה לבין שחרור עם ישראל ממצרים, שכאמור שיאו היה בקריעת ים סוף. על זה מקשה הגמרא שהרי עוד לפני לידתו של האדם נגזר עליו מי תהיה אשתו, ועונה הגמרא שמה שאמרנו שהזיווג קשה כקריעת ים סוף, זה בזיווג שני, שבה האדם אינו מזדווג למי שנגזרה עליו לפני לידתו, אלא לאשה אחרת, לפי מעשיו" ,אותה אשה מדוברת מתקשרת למעשיו של האדם ,אם הוא הולך בדרך ההפקרות והכיעור ,הוא יקבל זיווג בהתאם ,ואם הוא דולה מים חיים מהבאר ,קרי הוצאת דברי תורה לאור כאבותינו לזיווגם [אמנם הראשון] הזדמן להם על באר קרי התחזקות במצוות והוצאת ד"ת כד"ת זה לפניכם ,הוא יקבל את אותה שהייתה לו עזר כנגדו כרחל אשת רבי עקיבא שזכתה בברכה," שלי ושלכם שלה הוא"! ,מה שיבטיח הקמת בית על בסיס התורה בהם תקויים הברכה " וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם. וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאות עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוטָפת בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם. בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם. כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:" מסביר רמב"ן גם פשט בפסוק. "ושמתם את דברי אלה" אמנם כתוב לאחר "ואבדתם" אבל בסדר העניינים הוא קודם לו. "ושמתם" חוזר לראש הפרשה. לאחר שהזהירה התורה שאם לא תשמעו אזי "ואבדתם", חוזרת התורה ומייעצת איך להימנע מ"אבדתם". אם תקיימו "ושמתם", אם תחזרו ל"והיה אם שמוע תשמעו", לא יתקיים בם "ואבדתם". "ושמתם" כתרופת מנע ל"ואבדתם". וההוכחה היא מהמשך הפסוקים שם: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם". אבל רמב"ן מוכן גם לקבל שהברכה "למען ירבו ימיכם" מדברת על השיבה לארץ לאחר הגלות, על הגאולה השלימה. ראה עוד דברים דומים שכתב רמב"ן בדרשתו הידועה לראש השנה שכתבה בעכו, בקטע שמתחיל במילים: "והנה בחוצה לארץ אף על פי שהכל לשם הנכבד אין הטהרה בה שלימה וכו' ". ולא נוכל להביא כאן את כל דברי רמב"ן בשבחה של ארץ ישראל שכידוע חיבבה עד מאד וקיים בסוף ימיו את מצוות העלייה לארץ והייישוב בה "
כך עלינו לזכור את קריעת ים סוף בחי היום יום ושבחסדו הגדול התגברנו על הקושי בחיינו עד לכניסה למקדש הפרטי ואת קולו הרם של הקב"ה באותו מעמד כהסבר המלבים," מקולות מים רבים אדירים משברי ים", והים ומימיו ומשבריו (היינו מקום שישברו גלי הים בל יעברו חקם ובל ישטפו את היבשה, כמ"ש אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו), הם יתנו קולם לאמר כי "אדיר במקום ה'", שה' הוא אדיר במרום ומנהיג את מערכת השמים והטבע הכללית לפי רצונו וכולם נכנעים לפניו:"
כך גם בעת הקושי להבדיל של ישראל בשעבוד מצרים הקב"ה היה עמם ולא עזבם מה שגם מתקשר לעניין המים ,כהסבר המדרש," המים משמשים הן לשתיה וחלקאות והן לטהרה ,כדי לבנות עולם הבנוי לפי עריכה של תורת ישראל עלינו לשלב בין התחום הגשמי לתחום הרוחני ולזכור את האימרה "תניא, היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר: ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: כמראה אבן ספיר דמות כסא", המדרש מסביר" לִבְנַת - מלשון לְבֵנָה ששמים בבניין. "כמעשה לבנת הספיר - היא היתה לפניו בשעת השעבוד, לזכור צרתן של ישראל, שהיו משועבדים במעשה לבנים" (רש"י, ע"פ בבלי סוטה י, וכן תרגום יונתן). הלבנה מסמלת את עבדות בני-ישראל במצרים, שמות: "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ". כשבני-ישראל עבדו בפרך במצרים, הם חשבו אולי שה' שכח אותם, שלא אכפת לו מהם. עכשיו, במעמד כריתת הברית בין ה' לישראל, חשוב לה' להראות להם שמעולם לא שכח ולעולם לא ישכח - הלבנה המסמלת את השיעבוד שלהם נמצאת תמיד לידו, כביכול מונחת על הארץ ליד רגלי כיסא.
. לִבְנַת - מלשון לָבָן, צבע בהיר מאד, "עֶצֶם נֶעְדָּר כָּל הַצּוּרות הַשִּׂכְלִיּות וּמוּכָן לְקַבְּלָם, כְּמו הַסַּפִּיר הַלָּבָן הַנֶּעְדָּר מִכָּל הַמַּרְאות. וְהוּא עֶצֶם הַנֶּפֶשׁ הָאֱנושִׁית הַשִּׂכְלִית, הַנֶּעְדֶּרֶת מִכָּל מַדָּע וּמוּכֶנֶת לְקַבְּלָם בְּעִיּוּן בְּחִירִיִּי" (ספורנו). הספיר הלבן-שקוף מסמל את נפש האדם, שהיא בלידתו של האדם כמו "לוח חלק" המוכן לקבל כל דעה וכל נטיה לפי בחירתו החופשית של האדם. "וְרָאוּ שֶׁזֶּה הָעֶצֶם הוּא נִבְדָּל מִן הַחמֶר הָאֱנושִׁי וְטָהור מִמֶּנּוּ, כְּמו שֶׁעֶצֶם הַשָּׁמַיִם... טָהור וְנָקִי". עכשיו, במעמד קבלת התורה, חשוב לה' להראות לבני-ישראל שיש להם בחירה חופשית - הנפש שלהם היא שקופה וצלולה כמו ספיר, טהורה ונקיה כמו השמים. גם אם האתגר שמציבה התורה נראה קשה - הוא תמיד אפשרי וְתַחַת רַגְלָיו - בָּאָרֶץ, שֶׁהִיא שֵׁפֶל הַכּל, כְּאָמְרו",: "כֹּה אָמַר ה': הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי"אזי נזכה בקיום הברכה "אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמו; בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתו.ֹ וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד; בָּרוּךְ אַתָּה ה"יוֹצֵר הָאָדָם." .
,
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
