chiddush logo

" זוקף כפופים "או" ישקני מנשיקות פיהו, "

נכתב על ידי izik28, 10/1/2021

 בסד 


ד"ת לשבת וארא  ג שבט  התשפא 

     " זוקף כפופים"  או"  ישקני מנשיקות פיהו "
------------------------------------------------------
אנו קוראים בפרשה על הבטחת  הקב"ה להוצאת ישראל ממצרים ויחד עם זאת על סרוב משה לצאת למשימה החשובה ביותר בתולדות עם ישראל  ," וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמי ה"  לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ: וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי: לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי  ה" וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה"  אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם: וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה" וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: וַיְדַבֵּר ה" אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה" לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם"  משה מביא טענה זו לפני הקב"ה קודם לכן עומדו לפניו בסנה הבוער" וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי: וַיֹּאמֶר ה"אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה": וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר"
משה חש ברגשי נחיתות  לעומת  פרעה מלך מצרים הגדול , לכאורה משה רואה את עצמו אדם מגמגם  ,שהינו רק רועה צאן  ותו לא .. כמו הרבה אנשים שחשים שהם מעוטי יכולת לעומת אנשים שנראים אולי יותר גדולים מהם ,אך גם אם הדבר לכאורה נראה נכון  ,בעיני ה" הוא ממש לא נכון !
הקב"ה בורא כל אדם ויצור עלי אדמות, אנו נבארנו בצלם ה"  קרי יש לנו חלק אלוה בגופנו , רק עלינו לממשו ולא להתבייש בו! מי שהוא  נכה או בעל מום אינו שווה פחות מאדם רגיל!  ממש לא  אולי אותו 
בעל מגבלה כלשהי  ,אבל לחברו שינה מגבלה אחרת גם אם הוא שלם בגופו! מה עוד שמשה נבחר אודות לכך שהוא מגמגם !  המדרש אומר," והאלהים יבקש את נרדף" - פסוק זה היה ליסוד מוסד בעולמה של תורת ישראל.
בעוד שדתות אחרות מפארות ומרוממות את בעלי הלשון, הרטוריקנים המהוללים, הנואמים חוצבי הלהבות, מדגישה התורה את "כובד הפה והלשון" של משה רבנו, מנהיגם של ישראל: מה היה בדיוק מומו של משה?
רש"י: "בכבדות אני מדבר, ובלשון לע"ז בלב"א [=גמגמן]".
מקצת הפרשנים, דוגמת הרשב"ם, הבינו שאין הכוונה למום גופני אלא לחוסר הכרת הלשון המצרית.
הגדיל לעשות רבי יוסף בכור שור, מבעלי התוספות, שמדבריו עולה כי בכוונה תחילה לא ריפא הקב"ה את מומו של משה, וכביכול אמר לו: "אם הייתי רוצה - הייתָ מדבר יפה, אבל איני רוצה כי זה כבודי, כי אדם (אפילו אדם) שאין לו לא פה ולא לשון יעשה שליחותי".
לפי גישה זו, בחירת משה באה ללמדנו שבעולמה של יהדות לא המדרש עיקר אלא המעשה. דווקא הנביא, שלכאורה עיקר כוחו בפה הוא (ועל שם דיבורו נגזר שמו "נביא", מלשון "ניב שפתיים"), צריך להיות מוערך לא בשל יכולתו לרכוש את לב ההמונים בדברים נבובים והבטחות חלולות שאין מאחוריהם כל ממש, אלא בשל קיום השליחות שהוטלה עליו מאת הקב"ה."
הפ"ס שנראה לא קשור לחלק שבארנו עכשיו הוא "   והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים " האור החיים מפרש,"    דגה אשר ביאור מתה - זה היה סימן שאינו מעשה שדים וכשפים, כי אלו דמיון לעין הרואין ולא ממש דם שיהרוג שותיו. בכל ארץ מצרים - אפילו במרחצאות, וכו', ואם כן גם שינוי מקום לא יבטל אותו, ומעשה שדים יבטל שינוי מקום ובפרט כשיניחהו בארץ. (שם שם כא)"
אם נחזור לפרשת בראשית נראה שהדגים לא מתו במבול ,אלא הם היו היחידים ששרדו!  וכאן הדגים מתו , מה ההבדל ? מדרש רבה מפרש את הבאשת היאור, " למה לקו המים תחלה בדם, מפני שפרעה והמצרים עובדים ליאור, אמר הקב"ה אכה תחלה אלוהו ואחר כך עמו, משל הדיוט אומר מחי אלהיא ויבעתון כומריא, וכן הוא אומר (ישעיה כ"ד) יפקד ה' על צבא המרום במרום, ואחר כך ועל מלכי האדמה על האדמה. (שמות ט ח)
והדגה אשר ביאור תמות, ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן, אמר רבי תנחום למה לא לקו המים על ידי משה, אמר לו הקב"ה המים ששמרוך כשהושלכת ליאור אינו דין שילקו על ידך, חייך לא ילקו אלא על ידי אהרן. ונטה ידך על מימי מצרים הכל מה שביאור ובאגמים ובנהרות, ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם, מה שבקיתון, והיה דם בכל ארץ מצרים וגו' אפילו מה שהמצרי רוקק דם היה. מפני מה הביא הקב"ה עליהן דם, מדה כנגד מדה, שכך אמר לאברהם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו', לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כדי שלא יהיו פרין ורבין, לפיכך לקו המים בדם. ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה ה', והדגה אשר ביאור מתה, א"ר אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל, כיצד, המצרים וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים, ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם, וישראל שותה מים מתוך הגיגית והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים ונותן לו ונעשו דם, ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת, וישראל שותה מים ומצרי דם, וכשהיה לוקח מישראל בדמים היה שותה מים, מכאן העשירו ישראל. (שם שם ט)
ויחפרו כל מצרים סביבות היאור, ר' יהודה אומר שביאור לקו, ור' נחמיה אומר מלמעלה ומלמטה לקו, וכל מצרים לקו מימיה בדם, א"ל ר"י ומה אני מקיים ויחפרו כל מצרים סביבות היאור, אמר לו לפי שהיו המצריים אומרים כל המים שהיו רואין משה ואהרן נעשין דם, והיו חופרין להוציא מים לשתות ממה שאין עיניהן רואין, א"ר ברכיה מאי דכתיב ויהפכו כל המים אשר ביאור וגו', משל לעבד שהיה לוקה לפני רבו, מה שהיה לוקה על מעיו היה הופך על עצמו ולוקה כל גופו, כך היה היאור מהפך עצמו כדי שלא תשלוט בו המכה ולא היה מועיל, שכולו נהפך לדם. א"ר יוסי בר אבין כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, על מימי מצרים הרי זה כלל, על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם פרט, ועל כל מקוה מימיהם הרי כלל אחר, מה אתה מרבה כל הדומין להן. מהו ובעצים ובאבנים, רז"ל אומרים אף ע"ז שלהם לקה בדם, שנאמר (ירמיה ב') אומרים לעץ אבי אתה. דבר אחר ובעצים ובאבנים, שהיו המים ששותין עם יהודי בכלי אחד או בכלי עץ או בכלי אבן נהפכין לפיו לדם. ויש אומרים אף בימסאות ובתי כסאות שלהם לקו בדם, וכשהיה אחד מהם הולך ויושב על גבי המטה או על גבי האבן או על גבי סלע היו מפסידים את בגדיהם בדם. וכן הוא אומר ויהי הדם בכל ארץ מצרים. (שם שם יא), המצרים מנעו מישראל פריה ורביה ,הדגים הם סמל לפריה ורביה! הם גם כן מזלו של חודש אדר בו נולד ונפטר משה רבנו , הדגים לא מתו במבול  כיוון שלא היו נגועים בחטאי דור המבול שהרי נאמר," נכל אשר בחרבה מתו "   , דור המבול נעשה על היבשה ,בין בני האדם ובעלי החיים   לעומת  מכת הדם שפגעה בדגים,  פרעה  החשיב את היאור לאליל  כפי שנאמר," לי יאורי ואני עשיתיני", הדגים  ששהו במי היאור היו שותפים גם בעל כורחם לגאוות פרעה אודות היאור  , לכן כדי להמעיט בגאוות פרעה ולהראות לו מי בעל הבית , היאור באש מעצם ריח הדגים. כדי להראות לנו ולהזכיר את האימרה ," הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מהעולם"  .משה נבחר דווקא!! בגלל שהיה בעל מום ולא בעל גאווה! שכן אדם שהוא שלם בגופו אך בעל גאווה ומריבה הינו בעל מגבלה מסויימת בכך שלא יכול לראות את חברו ,ועצם הזלזלות בחברו היא פגיעה בצלם ה" והיא כמום מסויים גם אם לא גופני אזי נפשי  הפ"ס" האלהים יבקש את נרדף" מפרש רשי" האלהים יבקש את נרדף" - ליפרע מן הרודף לפיכך מה יתרונו של עושה הרעה באשר הוא עמל הרי סופו להשתלם" , כל מי שמרגיש שהוא שפל משהו  או מזולזל  בעיני אחרים ,   עליו לזכור על איזה הר ניתנה התורה? על הר סיני הנמוך בהרים!!  ובל נשכח שהקב"ה בחר בעם ישראל דווקא משום היותו הקטן בעמים הבזוי והשפל ,דווקא בגלל סיבות אלה הוא היה העם הנבחר, בדיוק כמו חתן שבוחר בכלתו, למרות שיש יותר יפות ממנה, מבחינותו אין!  למה היא בשבילו כלילת המעלות!  או כמו שכתוב בשיר השירים שהוא קודש קודשים,"  יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי־טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" ,רשי מפרש " ישקני מנשיקות פיהו - זה שיר בפיה בגלותה ואלמנותה: מי יתן וישקני המלך שלמה מנשיקות פיהו כאשר מאז. לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף (ראה שה"ז א , ב) , אך אני מתאוה ושוקקה להיותו נוהג עמי במנהג הראשון , כחתן על כלה פה אל פה. כי טובים לי דודיך מכל משתה יין - מכל עונג ושמחה. ולשון עברי הוא להיות כל סעודת עונג ושמחה נקראת על שם היין , כעניין שנאמר "אל בית משתה היין" דאסתר (ז , ח); "בשיר לא ישתו יין" (יש' כד , ט); "והיה כנור ונבל ותף וחליל ויין משתיהם" (ראה יש' ה , יב). זהו ביאור משמעו. ונאמר דוגמא על שם שנתן להם תורתו ודבר עמהם פנים אל פנים (ראה דב' ה , ד) , ואותם דודים עודם עריבים עליהם מכל שעשוע , ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם , לבאר להם סוד טעמיה ומסתרי צפונותיה , ומחלים פניו לקיים דברו , וזהו: ישקני מנשיקות פיהו." 
שנזכה  לברכת הקב"ה לחודש שבט טוב בריא גשום ושמח  באחדות כל אחד ומעלתו יחד כל ישראל אמן!! 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע