אגדה ו/או הגדה ו/או סדר...

=====================

 אין האדם מקיים סדר כהלכתו אלא אם הוא מקיים פסח במובן של ה"פסיחה".

 לפסוח לרגע על אלוהים הרחוק לטובת אהבת האדם הקרוב.

 כנסו לסדר בתודעה כי שולחן הסדר הוא "שולחן הפנים", לו משתוקקים בשמיים.

 שולחן המאיר פנים לכל אדם ומתוך כך גם  מקבל פני השכינה.

 

בערב זה מבקש הקב"ה  שיקיימו ביחס אליו :"פסח"......

 לפסוח ולהניח לאהבתו  להתמקד ולאהוב אך את האדם....... 

לקיים ולו פעם אחד :

השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם...

 

הנה אם כן,במקום למלא כוס לאליהו ,תרימו לחיים זה עם זה .

לשמחת בואו הקרוב של אליהו.....

 

שאל לו אליהו לקב"ה הנה הטלתי עלי שליחות . 

ואתה לא הודעתי את הדרך אשר אמלא בה שליחותי.

  בטרם השיבו הקב"ה ביקש הקב"ה להתוודה בפניו כי כאב הריגת הבכורים מעשה ידיו אינו מרפה לעולם  והוא מבקשה מרפא  באי אהבתו לילה אחד בליל השימורים  שכל כוחות האהבה בלילה זה יתועלו אך לאהבת האדם באשר הוא אדם.

 אחר כך הוסיף הקב"ה והשיב את אליהו :

 משום שציוויתי להם לעמי את אהבתי. 

ויודע אני מה קשה לו לאדם לאהוב אלוה.

 כרכתי ציווי זה של אהבתי -  באהבת הריע . 

באהבת האדם זה לזה. 

 וגם ,לא בכדי כרכתי את שתי האהבות ב"ו" החיבור.

 שאם האדם מקיים באמת אהבת הריע ואהבת האדם,  נסללת לו הדרך להעפיל לאהבת האלוהים וכך חוזר חלילה ......

 ומשום שהוא מגיע לאהבת האלוהים מתוך אהבת הריע והאדם, הוא גם מבטיח את המשך אהבת האלוהים. - וכך חוזר חלילה 

 הנה כי כן בליל הסדר.

 תפסחו לרגע על אהבת ה' לאהוב מלא מלא את אהבת הריע ואהבת האדם באשר הוא צלם אלוהים.

 שכאמור בלי אהבת הצלם לעולם לא "תבשל" גם - אהבת האלוהים . 

שגם תמיד תמיד ,השער לאלוהים הוא דרך ה"צלם"...

 וליל הסדר הוא המסוגל גם לזו הגאולה :

ולמלא מצברים לאהוב כל השנה את האדם ומתוך כך 

 כאמור גם את האלוהים.... במעגל סגור.

 מי שלא משתדל לילה אחד לפסוח על אהבת האלוהים, יתקשה כל השנה לאהוב את האדם ודרכו להגיע לאהבת אמת של האלוהים..

 

מי שאמר עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים . 

יבוא לומר : תפסחו על אהבה זו בשביל אהבה זו........

 שזו גם תרופתו על הכעס שעורר בשליחותו הראשונה....

 משה אהרון