הלימוד העמוק שה' מלמד את משה רבינו במעמד הסנה הוא שרצונו שמשה ילמד זכות על עם ישראל וכך תתאפשר הגולה למרות כל הקשיים ונפילות.

יש לשאול מדוע משה רבינו "מתווכח" עם ה' הרי אם ה' רוצה לגאול את עם ישראל לכאורה היה צריך מיד למשימה, מדוע הוא מתעכב שבוע שלם עד שמסכים ללכת? זאת ועוד, מה הלימוד העמוק שה מלמד את משה רבינו האות הנחש ומה הלימוד המשמעותי מכך לחיינו. (נסביר על-פי דרכו של רבי נתן)

 מעמד הסנה

משה רבינו לא רוצה ללכת למשימה שלא תצליח, הרי עם ישראל שקועים במ"ט שערי טומאה אם כן, באיזו זכות ייצאו ממצרים ואלי יהי רק קלקול אם בזמן שעושים אתם חסד יחטאו - יכול לצאת מזה קטרוג. על זה אומר לו ה', אני לא מסתמך על הזכות שיש להם עכשיו אלא על הזכות העתידית שיקבלו את התורה - כאן במקום שאתה עומד עכשיו, "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹוקים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג' י"ב). על כך עונה לו משה רבינו, בגלל מדרגתם הנמוכה הם לא יצליחו להחזיק מעמד במדרגה הגבוה הזאת ואז שוב יכולה להיות נפילה קשה שתהרוס את הכל. על זה עונה לו ה' יתברך - "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם" - אתה צודק באמת הם לא יחזיקו מעמד ויפלו, אני יודע את כל זה ובכל זאת אני רוצה שאתה תלך ותוצא אותם, כדברי המדרש "אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אַתָּה רוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת, וַאֲנִי רוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן בָּאִין לְסִינַי וּמְקַבְּלִין תּוֹרָתִי, וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן מְקַבְּלִין תּוֹרָתִי, זֶהוּ 'רָאֹה', 'רָאִיתִי' - זוֹ רְאִיַּת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל... יוֹדֵעַ אֲנִי כַּמָּה עֲתִידִים לְהַכְאִיבֵנִי בַּמִּדְבָּר... וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינִי נִמְנַע מִלְגָאֳלָם" (שמות רבה פרשה ג' ב').

ה' חפץ לגאול את ישראל למרות כל הבעיות - כלומר הוא מצפה ממשה רבינו ללמד זכות על עם ישראל להפוך את הרע שלהם לטוב וכך לגרום שלמרות שיש ויהיו בעיות תהליך הגאולה לא יפסיק. מכאן קיבל משה רבינו כוח לכל הטענות הנחרצות שטען במסירות נפש מול ה' בכל תפילותיו על עם ישראל במדבר.

אות הנחש

ה' לימד את משה רבינו לימוד עמוק מאוד באות המטה. לאחר שהמטה הפך לנחש ה' ביקש ממשה רבינו לעשות את הדבר הכי לא הגיוני - לתפוס אותו מהזנב - הרי בדרך הטבע זה הדבר הכי מסוכן, הוא עשה זאת והנחש הפך שוב למטה, "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד' ד'). הלימוד כאן הוא שאפילו מי שנצא במצב הכי גרוע - כמו הנחש (שהוא סמל לתחתית המדרגע ועומק הרע) - אם מוצאים בו דבר טוב אחד אפילו בקצה קצהו - אפשר ע"י הטוב הזה להפוך אותו מנחש - למקום הכי גבוה - למטה של הצדיק! כפי שאומר רבי נתן, "רָמַז לוֹ שֶׁגַּם בְּתֹקֶף זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ יְכוֹלִין לֶאֱחֹז בְּאֵיזֶה קָצֶה, לִמְצֹא שָׁם אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה מִנָּחָשׁ לְמַטֶּה" (ליקוטי הלכות אוה"ח ג' תחומין ו' י"ט).

שורש לימוד זכות

יש לשאול מדוע בעשרת הדיברות - בדיבר הראשון לעם ישראל משתמש ה' בלשון יחיד, "אָנֹכִי ה' אֱלֹוקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ' ב') הרי לכאורה הרבה יותר מתאים לומר בלשון רבים "אונכי ה' אלוקכם אשר הוצאתי אתכם..."?

על כך עונה רש"י, ה' במעמד הכי קדוש - במסירת עשרת הדיברות לעם ישראל כביכול "שינה" את הדיבר הראשון - כדי שיהיה למשה רבינו בסיס ללמד זכות על עם ישראל לאחר מעשה העגל, שיוכל לומר את הבר שנשמע הכי לא הגיוני - "למה אתה כועס על עם ישראל שעשו את העגל הרי לא ציוות אותם בכלל הרי אמרת רק לי "אנוכי ה' לוקיך" - רק שלי לכן הם בכלל לא היו מוזהרים על עבודה זרה!", זה נשמע לימוד זכות דחוק - אבל זה מה שה' יתברך בעצמו הכניס בתוך דבריו על הר סיני, כפי שאומר רש"י, "למה אמר לשון יחיד, 'אלהיך'? לתן פתחון פה למשה ללמד סנגוריא במעשה העגל, וזהו שאמר 'למה ה' יחרה אפך בעמך', לא להם צוית, לא יהיה לכם אלהים אחרים, אלא לי לבדי".

 כל אחד בוחר את באיזה אופן ינהגו איתו מלמעלה

העיקרון המשמעותי כאן הוא שה' רוצה שילמדו זכות על עם ישראל - זה שיש בעיות זה לא חידוש ולא בטוח שאפשר להגיע למצב שלא יהיו כלל בעיות אבל ה' לימד את משה רבינו שרצונו שילמד זכות על עם ישראל וכך הוא יהפוך את הקטרוג לזכות ויוצא את עם ישראל ממצרים לעבר הכניסה לארץ ישראל ולקראת הגאולה השלמה.

ויש בכך לימוד גדול לחיינו - גם אם יש "בעיות" יש דרך להתגבר עליהם - ה' יתברך רוצה שנחיה עם הדרך של לימוד זכות על אחרים ועל עצמנו - אם נחנו חיים בלראות את הטוב אזי גם ההנהגה איתנו מלמעלה תהיה בהתאם. אנחנו בוחרים באיזה אופן יתייחסו אלינו מלמעלה.

 *** ישיבת ישועת מרדכי היא ישיבה לבחורים אוהבי תורה ועשייה.