וידעת היום – פרשת וישלח

לב,ח: וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ: יראתו של יעקב הביאה לתפילתו (הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו:  כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ; י"ב), לתחבולת חנופה (וְאָמַרְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב--מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו; י"ט, וכן: וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיו; לג,ג), ולבסוף לפיוס בין יעקב לעשיו (וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ; לג,ד, וכן: וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח; לג,יא). 'וידעת היום' מדוע ירא יעקב מעשיו, כדי להשלים עמו ולהתפייס, ולהתחזק בברכת שררה שקיבל יעקב מאת ה': לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל (לכ,כט).

לד,ב: וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ: עינויה של דינה הביא להריגת חמור ושכם וכל הזכרים בעיר, והגויים יראו מפני יעקב: וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים, עַל-הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וְלֹא רָדְפוּ, אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב (לה,ה) ולא התקיים חששו של יעקב וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי, וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי (לד,ל). אמנם יראת הגויים מיעקב ובניו באה גם כתוצאה מהיטהרות יעקב ובניו ומהטמנת אלוהי הנכר והנזמים (לה,ד), אך כנראה היראה החלה כבר מהריגת הזכרים בעיר שכם. 'וידעת היום' מדוע עינה שכם בן חמור את דינה.

לה,כב: וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל: מעשהו הפסול של ראובן גרם למעשה שהבכורה תעבור ליהודה, וממנו ייצא חוטר ישי. ישראל שמע וזכר וביום צוותו את בניו לפני מותו הזכיר את חטא ראובן פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה (מט,ד), ואז קבע שיהודה ינהיג את אחיו והם ישתחוו לו: יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ (מט,ח). מצאצאי יהודה נולד ישי וממנו דוד וממנו עתיד לצאת המלך השיח: וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה (ישעיהו יא,א). 'וידעת היום' מדוע ראובן שכב את בלהה.