chiddush logo

פרשת השבוע - תולדות

נכתב על ידי אלון, 16/11/2020

 

"הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו"  

(בראשית כז, כב)

 

רבי יעקב קראנץ, הידוע בכינויו "המגיד מדובנא", נדד הרבה בקהילות ישראל והטיף להמוני שומעיו לעדן את מידותיהם בתחום שבין אדם לחבירו.

באחת מדרשותיו על הפסוק "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" אמר רבי יעקב: רבים בתוכנו מהדרים עד מאוד בתחומי ה"קוֹל" שלהם: מתפללים בציבור שחרית, מנחה וערבית, קובעים עתים לתורה ונמנעים גם מלהיכשל באיסורי רכילות ולשון הרע. "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" מטופל אצלם כדת וכדין. אולם שמגיעים הדברים ל"יָּדַייִם" - למתן צדקה ולעשיית חסד עם החלשים שבתוכנו, מתברר לפתע שמקוים אצלם "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו".

אומר דוד המלך בתהלים (פט, ג): "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" - את העולם בונים על ידי חסד.

על חשיבות מידת החסד הורו לנו חז"ל (עבודה זרה יז, ב): "כל העוסק בתורה בלבד - ואינו עוסק גם בגמילות חסדים - דומה כמי שאין לו א-לוה"!

אין תורתינו כחוכמות חיצוניות, שלאחר שאדם השתלם בהן הרי הוא מוכרז כחכם לעניין מסוים. לימוד התורה הוא הדבקות בבורא, יתברך, ורצון ה' הוא גם שהאדם יעשה חסד עם זולתו.

החסד הוא המהות, תורה ללא חסד הם כמו: "נזם זהב באף חזיר". החסד הוא המפתח לחיי תורה, כי החסד הוא הפתיחות של האדם לזולתו. מי שאינו בעל חסד, עולמו אטום בתוך קונכייתו האנוכית. איש החסד רגיש לנעשה מחוץ לעצמו, פתוח לזולתו ולכל ההוויה, וממילא הוא פתוח לשמוע את דבר ה' המנסר בעולם.

הנביא ירמיה מגלה לנו במה הקב"ה חפץ (ירמיהו ט, כב-כג): "כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּיבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ, אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל: הַשְׂכֵּל וְיָדֹועַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה' ".

החכמה, הגבורה והעושר אינם סיבה לאדם להתהלל, הדבר היחיד שניתן לאדם להתהלל בו היא הידיעה שיש בורא לעולם, שמחייבת אותנו להידמות אליו ולעשות את מה שהקב"ה חפץ: "חֶסֶד, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ".

על 'גמילות חסדים' נאמר (ירושלמי פאה א, א) שהיא: "שקולה כנגד כל מצוותיה של תורה". בעלי הרמז הקדמונים מצאו שקילות זו גם בדרך גימטרייה (הרוקח על התורה, במדבר, עמ' לג): 'תורה' ו'גמילות חסדים' שווים זה לזה במספריהם.

 

הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, מהאתר: "בית המדרש הוירטואלי - ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home  , הרב יעקב אריאל שליט"א, מהספר: "מאהלי תורה - לתורה ולמועדים"  , "ותן חלקנו"  , מנחם בקר, מהספר: "פרפראות לתורה"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע