בעצב תלדי בנים "או " מעשה דינה "לע"נ דיאמנטה בת חיים ז"ל
נכתב על ידי izik28, 16/11/2020
בסד
ד"ת לשבת תולדות כסלו תשפא לע"נ דיאמנטה בת חיים ז"ל [אשת נונו כהן זצ"ל]
"בעצב תלדי בנים "או " מעשה דינה "
---------------------------------------------------------
פרשת תולדות נפתחת בפסוק שכולנו מכירים בע"פ " אלה תולדות יצחק, אברהם הוליד את יצחק"
רגע... מה לגבי כותרת דה"ת? שנאמר בלשון נקבה.. הרי לא ידוע לנו על גבר שהלך ללדת[ ואם כן הוא מסודר בחייים..] אז איך אנו אמורים להבין את הפ"ס ? מדוע שרה לא נזכרת? הדרת נשים בתורה?! ממש לא!! הרמבן מפרש," עשו ויעקב בניו האמורים למטה והזכיר הכתוב איך היתה ילידתם אברהם הוליד את יצחק לשון רש"י על ידי שכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה לכך צר הקב"ה קלסתר פניו דומה לאברהם שיאמרו הכל אברהם הוליד את יצחק ורבי אברהם אמר עוד שטעם הוליד גדל ורבה כמו יולדו על ברכי יוסף כמו שאמר וישלחם מעל יצחק בנו והנכון בעיני כי חזר עתה והחל באב היחס כמנהג הכתוב לחזור באנשי המעלה אל ראש היחס וכן בדברי הימים (א א יז יח) כתוב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם וארפכשד ילד את שלח וכאשר השלים חזר ואמר (שם כד) שם ארפכשד שלח עד אברם הוא אברהם וכן ביחוס בנימין חזר למפרע והחל ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול (שם ח לג ט לט) אף כאן אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב כאשר יזכיר וחזר לספר זה בעבור שאמר (לעיל כה יב) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם שאם אמר גם כן ואלה תולדות יצחק בן אברהם בלבד הנה השווה שניהם ביחוס ובמעלה ואף כי הקדים הבכור ועוד שהיה ראוי שיתחיל באברהם ויאמר "אלה תולדות אברהם" אבל לא רצה לעשות כן שלא ימנה ישמעאל ובני קטורה ולכך חזר והשלים אברהם הוליד את יצחק לומר כי הוא לבדו תולדותיו וכאלו לא הוליד אחר יחשב כמו שנאמר לו (לעיל כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע ולכך אמר למעלה (כה יב) גם כן אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם לכבוד יצחק לומר שאין אלו תולדות היחס לאברהם רק הם בני האמה וכמו שאמר (לעיל כא יג) וגם את בן האמה לגוי אשימנו וכן עשה הכתוב אף בדברי הימים (א א כח) כי אמר מתחילה בני אברהם יצחק וישמעאל ואלה תולדותם בכור ישמעאל נביות והזכיר ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן והיה ראוי שיאמר "בני יצחק" וחזר והחל ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו וישראל".
הולדת אברהם את יצחק נועדה כדי להאדיר את שם אברהם בצורה נכונה ומדודה בכך שהינו אהובו של האל יתברך , לעומת זאת בכל לידת בני יעקב לא כתוב משהו בסגנון" יעקב הוליד את ראובן.. שמעון אשר.. ," אלא על הנשים בלבד, אז מה השוני בין המקרים ? יעקב נחשב פחות מאברהם ? הרי הוא נכדו.
יעקב הינו היחיד שכל בניו לא עזבו את דרך הישר, אברהם גדול הדור הוליד את ישמעאל ויצחק,ישמעאל כידוע לא היה צדיק הדור ונולד מהגר שהיתה מצרית.. יצחק אע"פ שנשא את רבקה הצדקת הוליד את עשו ויעקב , אם שנים לב ,הבן הבכור בשני המקרים היה בעיתי .. אצל יעקב לא היה כזה מקרה , ראובן אע"פ שחטא והחליף את יצועי אביו ועדין נשאר בן ביתו של יעקב , כל בני הלכו בדרך התורה גם שחטאו מאוד ליוסף אחיהם! ,מיעקב יצאו מלכי ישראל לדורתיהם , השוני היחיד בניו של יעקב היתה דינה שנולדה יחד עם יששכר, אך האם היו לו עוד בנות של מוזכרות ?
רב קמפוס בר אילן מסביר , "וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ", ולאחר מכן (מו:ז): "בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו... הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה". מי היו אפוא בנותיו ונכדותיו של יעקב? הרי לפי המסופר בבראשית (מו:ח-כז), ליעקב הייתה בת אחת בלבד - דינה, ונכדה אחת - שֶׂרַח בת אשר.
ר' אברהם אבן-עזרא מבאר את הפסוק הראשון: "וכל בנותיו: בתו ובת בנו", היינו דינה ושרח בת אשר, שהן הצאצאיות היחידות של יעקב שמוזכרות במפורש בתורה. לפי ראב"ע המילה "בנותיו" מוסבת אפוא לכל הצאצאיות של יעקב. אלא שהסבר זה אינו מתיישב עם מה שנאמר בפסוק השני, שבו מוזכרות בנפרד הבנות והנכדות. לכן הוא מסביר את הפסוק השני שלא כפירושו הראשון:
בנותיו היא דינה לבדה. ויתכן שהיו לדינה שפחות קטנות גדלו עמה, ובעבור בתו קראם הכתוב בנות יעקב, בעבור שגדלו בביתו, כמו בני מיכל, וכן ובנות בניו כי אחת היא.
המדרש פותר את הבעיה בדרך אחרת: "בנותיו, רבנן אמרי זו דינה, ובנות בניו זו שרח בת אשר, וכן הוא אומר ובני דן חושים, ובני פלוא אליאב (בר' מו:כג)". לפי מדרש זה, אין קושי בעובדה שהתורה הזכירה את דינה ואת שרח בלשון רבים. הרי זו דרך המקרא: כל שם כולל הוא בלשון רבים, גם אם מספר מרכיביו הוא אחד.
שאלה אחרת היא עם מי התחתנו בני יעקב?. אברהם מופיע בתורה כנשוי, ותשומת לב רבה מוקדשת לנישואי יצחק ויעקב, כאשר הדגש הוא על הרתיעה מלהינשא עם בנות כנען הנמנות על הגזע המקולל:
"אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו" (בר' ט:כה). אבל אין התורה מוסרת לנו פרטים מזהים על נשות בני יעקב, חוץ מיוסף שנשא את אסנת בת פוטי-פרע, ויהודה שעליו מסופר שנשא אישה כנענית – בתו של שוע. רש"י מיישב את שני הקשיים האלה בעזרת המדרש המביא מחלוקת בין רבי יהודה לרבי נחמיה, וזה לשונו:
רבי יהודה אומר: אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום. רבי נחמיה אומר: כנעניות היו, אלא מהו 'וכל בנותיו'? כלותיו, שאין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו."
מוהר"ר אברהם גריגו אומר כי בנות אחרות נולדו ליעקב ולא הזכיר רק דינה מפני המאורע, כי כן בכל מקום בסיפור התולדות אינו מזכיר אלא הזכרים ואותן הנקבות שאירע בהן איזה עניין פרטי או שהיו מפורסמות באיזה דרך שיהיה. ונראה לי כי באמת אין ספק שבנות אחרות היו ליעקב ולבניו, אמנם לא נכנסו בכלל השבעים נפש, כי נישאו לבני אחיהן ולבני דודיהן, כיוכבד שנישאת לעמרם, והנה כתוב 'מלבד נשי בני יעקב' ( להלן מו:כו ), לפיכך לא נמנו, רק דינה ושרח שנמנו נראה שהיו פנויות .
לפי שד"ל – אליבא דר' אברהם גריגו – ליעקב אבינו ולבניו היו בנות, כפי שמתחייב מפשוטו של מקרא ומחוקי הטבע, ולא נכנסו במניין השבעים מפני שהן נישאו לצאצאים של יעקב, וכתוב במפורש שנשי בני יעקב לא נמנו. דינה נזכרה בגלל מעשה שכם, ושרח בת אשר נזכרה מפני שהייתה מפורסמת. "
מעשה אונס דינה הינו דבר בלתי נסלח כלפי כל אשה אשר היא , האשה נועדה להיות "עזר כנגדו " דהיינו לתועלת הבעל ויחד איתו , על הבעל כמובן לכבד את אשתו כגופו ,ועוד אם נשים לב ,האדם נברא מהאדמה שנאמר "וייצר ה" אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה"מפרש רשי " וַיִּיצֶר" - שתי יצירות יצירה לעולם הזה ויצירה לתחיית המתים אבל בבהמה שאינה עומדת לדין לא נכתב ביצירתה שני יודי"ן
"עָפָר מִן הָאֲדָמָה" - צבר עפרו מכל האדמה מארבע רוחות שבכל מקום שימות שם תהא קולטתו לקבורה ד"א נטל עפרו ממקום שנאמר בו (שמות כ) מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי הלואי תהא לו כפרה ויוכל לעמוד
"וַיִּפַּח בְּאַפָּיו" - עשאו מן התחתונים ומן העליונים גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים לפי שביום ראשון נבראו שמים וארץ בשני ברא רקיע לעליונים בשלישי תראה היבשה לתחתונים ברביעי ברא מאורות לעליונים בחמישי ישרצו המים לתחתונים הוזקק בששי לבראות בו מעליונים ומתחתונים ואם לאו יש קנאה במעשה בראשית שיהיו אלו רבים על אלו בבריאת יום אחד (ב"ר פי"ד וע"ש יח)
"לְנֶפֶשׁ חַיָּה" - אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן שנתוסף בו דעה ודבור"
ואם נשים לב האשה לא נוצרה מהאדמה אלא מהאדם עצמו" וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן, וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה, וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר הָאָדָם: זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת. עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד." כאשר חתן וכלה מתאחדים הם נהיים בדיוק כאדם וחווה בשעת בריאת האשה , גוף אחד למרות שהם שונים ,הם נשמה אחת , כאשר מחללים את האשה הדבר הינו בבחינת רצח לא פחות כפי שנאמר " ואם בשדה ימצא האיש את הנער [הנערה] המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ולנער [ולנערה] לא תעשה דבר אין לנער [לנערה] חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה "מפרש רשי" לפי פשוטו זהו משמעו כי אנוסה היא ובחזקה עמד עליה כאדם העומד על חברו להרגו (פסחים כה סנהדרין עג) ורבותינו דרשו בו הרי זה בא ללמד ונמצא למד וכו'",מעשה נורא זה רוצח את נפש האשה באשר היא!,מה שלעתים היא מדחיקה,מאשימה את עצמה או לא מספרת מפאת הבושה וברור שהדבר יוצר טראומה בנפשה [לא מאחל גם לא לאויבנו המרים ביותר] אך נזכור את הפתגם, "לפום צערא אגרא" הקב"ה מעודד ותומך! ולראיה שדינה ילדה את אסנת שאומצה ע"י פוטיפרע [ לא המקום להאריך] ונישאה ליוסף הצדיק ! וברור שבשום מקרה אין לאשה אשמה וכדינה היא טהורה כשלג גם כלפי שמיים! !
נאמר "בעצב תלדי בנים " הכוונה צער העבור הבא מרצון וכלולה בו שמחה גדולה! עלינו לדאוג שכך הדבר יהיה ונזכור ש" אשתו כגופו" וגם ארוסתו וכל אחת שראויה ליחס הוגן ולא משפיל ,מאיים או מפחיד . אם ננהג כך נזכה לברכת שמיים נקדש שם שמיים! ונזכה ולזרע של קיימא ודור ישרים מבורך .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
