תפילה וזעקה שמגיעה עד כסא הכבוד "
נכתב על ידי izik28, 13/9/2020
בסד
ד"ת להפטרות ימים א וב של רה"ש תשפ"א לע"נ יעקב בן רבקה ויוסף בן סניורו ז"ל
" תפילה וזעקה שמגיעה עד כסא הכבוד "
------------------------------------------------------------------------
כל אחת מהפטרות יום ראש השנה נראית כיחידה בפני עצמה , בהפטרת יום א של רה"ש אנו קוראים על פקידת חנה בזרע של קיימא , תחינותיה יחד עם אמונתה ב ה" בקעו שערי שמיים , "וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה" וּבָכֹה תִבְכֶּה.
וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה" צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה" כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ." כל בקשתה היא להביא ילד לעולם שיעבוד את הקב"ה עבודה תמה בלב שלם ,אפשר לומר " ילד של אלהים" .. אפילו לאחר שעלי הכהן הגדול חשב אותה לשכורה משום שלא חשב על תפילתה הזכה ,אך היא לא הפסיקה גם שנראית הייתה כמתבזה ," וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ.
וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ.
וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה"
אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה." מפרש המדרש" רצה לומר ובכל זאת אל תתן את אמתך לפני בת בליעל, כי תשאל אחר שהתפללתי לה' לבדו בלי אמצעי למה הארכתי בתפלה, השיבה שזה היה מסבה אחרת, כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה, מה שדברתי עד הנה והעתרתי דברים יותר מהראוי להעומד לפני ה' לבדו, היה מרוב שיחי וכעסי.
(ואל תתן פי' אל תעזב, כמו לא נתתיך לנגוע אליה אל תעזבני ביד צרתי שהיא בת בליעל, רק תסמכני בתפלתך)." . אחר שראה [עלי] שצדקו דבריה פייסה וא"ל לכי לשלום, ולענין מה שהתפללת לה' לבדו בלי אמצעי, הנה מצד שהוא אלהי ישראל המשגיח עליהם בהשגחה פרטיית נפלאה (שזה גדר שם אלהי ישראל בכל מקום) הוא יתן את שלתך אשר שאלת מעמו לבדו בלא מלמד זכות מלאך ומליץ יושר."
קרי תפילתך בלי שום מתווך למילוי הבקשה אלא רק הקב"ה עצמו ,דבר זה יתגשם ותזכי לזרע של קיימא מה שקרה לשמחתה עם לידת בנה שמואל .
נושא זה מתחבר עם הפטרת יום ב של רה"ש, לפי הפ"ס, "כֹּה אָמַר ה" מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל.
מֵרָחוֹק ה" נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.
עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים.
עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ."
המלבים מפרש, "כה אמר ה' מצא חן במדבר", עתה יספר איך יהיה החסד הזה שיתעורר אז להקדים אלהותו עליהם מצד החסד מבלי השקף על הכנתם, והדברים מגבילים, נגד מ"ש למעלה (סי' ב') זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר, שישראל הקדימו לה' תחלה חסד במה שהכירו אלהותו בעוד לא קבלו טובה מאתו, ואח"ז אהבת כלולים בעת שנתקשרו עמו בברית כלולות ועשה להם טובות ונפלאות, ואח"ז הלכו אחריו אל המדבר בגודל בטחונם, וה' ישיב להם גמולם ג"כ, אבל בהפך הסדר מלמעלה למטה, תחלה "מצא עם שרידי חרב חן במדבר", שהנביאים המליצו את הגלות בשם מדבר, כמ"ש והוצאת אותם אל מדבר העמים (יחזקאל סי' כ') והולכתיה המדבר (הושע ב') ושם אחרי שנשארו מהם שרידי חרב, אחרי ההרג והשמדות שיעשו בהם לבסוף ימצא חן במדבר ויוקל הגלות מעליהם, וה' "הלוך להרגיעו", ילך אליהם אל המדבר להמציא להם מרגוע, וזה נגד מ"ש לכתך אחרי במדבר, וכן ילך ה' אליהם אל המדבר, שהוא הגלות שהוא מדבר העמים:"
ההפטרה מסתימת בפ"ס המיוחד , "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה" , המלבים מפרש" הבן יקיר", משיב להם ה' כי יש הבדל בין דורות ראשונים שהשיבם אליו ע"י שהראם אלהותו ועזוזו ונפלאותיו, ובין עתה, ויש הבדל בין בן יקיר ובין ילד שעשועים, ילד שעשועים הוא הילד הקטן שהגם שיחטא לפני אביו בכ"ז יאהבנו מפני שהוא ילד קטן שהוא משתעשע בו, והבן יקיר הוא הבן הגדול שי"ל מעלות רבות והוא יקר מצד מעלותיו, והוא אם יחטא בכ"ז יאהבנו כי יזכור מעלותיו ויקרו, והנה במצרים הגם שלא היה לישראל אז שום מעלה ושלמות, היו דומים בעיניו כילד שעשועים, כמ"ש כי נער ישראל ואוהבהו, ובהיותם במדבר ובא"י בימי קדם, היו כבן יקיר, כי היו ביניהם נביאים ושרי קדש וחכמים, ואז אם חטאו זכר את הצדיקים שביניהם, ונשא עונם, אבל עתה "הבן יקיר לי אפרים" הלא אין בו שום יקר וחשיבות, וכן "האם הוא ילד שעשועים", הלא אינו ילד כי כבר זקן בא בימים, והמאמרים מקבילים "הבן יקיר לי אפרים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד", (כל דבור שאחריו ב', הוא לגנאי) שגם בעת שאדבר בו איזה גנות זכור אזכר עוד מעלותיו מצד שהוא יקר, "אם ילד שעשועים על כן המו מעי לו" שיהמו מעי עליו "ורחם ארחמנו" מצד שהוא ילד קטן שאשתעשע בו, וא"כ איך תבקש שאעשה לך עתה נפלאות ואוהב אותך כמו בימי קדם:"
גם שעם ישראל חוטא ומתלכלך בעוונות , עדין אנו הבן היקר של ה" שמבקש שנשוב אליו ,בתפילה זכה כחנה וכאמותינו שנפקדו ביום ראש השנה , היום בו נברא האדם , אותו היום בו נפקדו הנפשות הנ"ל בזרע של קיימא משום שהקב"ה רצה לעשות לו דירה אצלנו כאן למטה, ורק האדם שהינו בעל בחירה חופשית יכול לקדש שם שמיים ולפאר את שמו של שוכן המעונה יתברך .
השנה יום ראשון של ראש השנה חל בשבת , אנו מקבלים קדושה כפולה , יחד עם שמירת ברית השבת שהיא אות לעולם בינינו לבין רבונו של עולם ,הדלקת נרות שבת וחג גם יחד קידוש וברכות לשנה טובה באמת! כאשר אנו למעשה לא נתקע בשופר גדול לחרותינו תרתי משמע ביום שבת לפי ההלכה שלא אאריך כאן , אולם שמירת השבת היא כתקיעת השופר שתעלה לשמי מעונה יחד עם המלכת מלכו של עולם וקיום הברית בינינו יחד עם תפילותינו שיבקעו רקיעי מרום ויעלו עד כסא הכבוד ,את השבוע הראשון של שנת תשפ"א השנה הששית לשמיטה שנת הברכה נפתח בתקיעת שופר וברכת " שהחינו" נזכור את עקדת יצחק וגבורת אברהם אבינו שהשכים להלוך בבוקר יחד עם יצחק שהלך בגבורה למלא רצון שמיים , למרות שהיה בנו יחידו , בל נשכח לכבד את מקום תפילתינו שהוא מקדש מעט בתפילות ללא דיבור מיותר כחנה שלא הפסיקה לרגע , נכבד איש את רעהו ונודה גם אם פגענו במי מהתפללים ,שכן אלו ימי עשרת ימי תשובה שכל יום מקביל לדיבר אחד בעשרת הדברות כך ששני הימים הללו מקבילים לשתי הדברות שעם ישראל שמעו ישירות! מפי הקב"ה "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – אמונה באלוהים.
לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה"
כאשר נעבוד את ה" בתמימות כחנה ונתפלל באמת על רצוננו להתקדם בעבודת ה" ותוך כך לרתום כל דבר לצורך זה ללא פגיעה בזולת או על חשבונו , נזכה לקיום בריתו של ה, עמנו שיפקוד אותנו ואת כל אחד בכל מילו משאלותיו [גם בלשון נקבה] לטובה לעבודת ה" שנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
