מי אני באמת? (חזק ומעורר השראה)
**סיכום קצר מתוך שיעור של הרב יגאל שנדרופי ראש ישיבת ישועת מרדכי**
השופר צועק לנו
לשפר מעשינו, אך עם זה השופר הכשר הוא רק שופר שעשוי מקרן בתוך קרן, אבל אם עשוי
מעצם אחת פסול. וזה מלמד אותנו שהרע הוא לא חלק מעצמותינו, אין דרישה לבטל חלק
מעצמינו אלא רק להוציא את מה שאינו טוב ולהשאיר את הטוב. אל תתיאש, גם אם לא הוצאת
את כל הרע אלא נקבת בתוכו חור זה גם כשר!
"ניסיתי כבר
הרבה פעמים להשתנות". וזה לא הולך, בכל פעם אני מוצא בעצמי פגם חדש, או בעיה
שחשבתי שכבר התגברתי עליה שוב חוזרת. אם כן, אולי מספיק להשלות את עצמי?! אולי אני
לא באמת כ"כ 'טוב' כמו שחשבתי. בוודאי שיש בי הרבה טוב, אי אפשר להתווכח עם
זה, הרי אני מרגיש פעמים רבות התעלות ורצונות טובים וגם יש לי רצון לעשות טוב. אבל
אולי יש בי גם חלקים 'לא טובים' שהם חלק בלתי נפרד ממני? זו שאלה משמעותית מאוד
שרבים מתמודדים עמה, ויש לה השפעה מכרעת על החיים שלנו. האם אני כולי טוב או שיש
גם חלקים "לא טובים" ב"עצמיות" שלי?
אם אכן יש בי גם
חלקים לא טובים, אז מי אמר שבאמת אני "רוצה" להתפלל או לעשות מצוות אולי
אני פועל מתוך צביעות או בגלל שכולם עושים, למה אחרים אומרים לי מה ה"רצון
הפנימי" שלי, אולי אני יודע יותר טוב מה הרצון שלי?!? אני נמשך לתאוות, ויש
לי רצונות ומחשבות ממש לא קדושות. אם כן, אולי כדאי לוותר הפעם על המאבק וללכת עם
מה שאני מרגיש?!? – מחשבה זו מקוננת בליבנו ומוׂחֵנו בצורה זו או אחרת.
מתקרב ראש השנה
ועמו תקיעת השופר המרגשת, שרומזת לנו - "שפרו מעשיכם". כמובן שכולנו
רוצים להגיע לקרבת ה' וברור שצריך לשפר את המעשים, אבל איזה מעשים אני צריך לשפר,
האם מצפים ממני להוציא חלקים ממני, מהעצמיות שלי?!? אם הרע הוא חלק מהעצמיות שלי
כיצד אפשרי לחתוך אותו ממני?!? אין לכך סיכוי. מחשבה זו היא תחבולה מתוחכמת של
היצר הרע בתחפושת של צדקות, ואם ח"ו מתפתים לקבל מחשבה זאת - המדרון הופך
להיות חלקלק מאוד, אדם אומר לעצמו "אם אין לי סיכוי להשתפר", "אין
אפשרות להילחם עם היצר הרע", אז ממילא כבר הכל מותר ואפשר לתת לכל התאוות
לצאת החוצה. כיצד נתמודד עם היצר הרע הזה?
נתבונן יותר לעומק
במסר שאומר לנו השופר, האם כל שופר כשר לתקיעה? לכאורה, מה זה משנה מאיזו קרן נעשה
השופר, הרי המצווה היא בשמיעת הקול! השו"ע פוסק, "שופר של ראש השנה מצוותו
בשל איל וכפוף. ובדיעבד, כל השופרות כשרים, בין פשוטים בין כפופים, ומצוה בכפופים
יותר מבפשוטים. ושל פרה פסול בכל גוונא. וכן קרני רוב החיות שהם עצם אחד ואין
להם מבפנים זכרות, פסולים" (אוה"ח
תקפ"ו א'). נקדים ונסביר
שכדי להפיק את הצליל האלוקי דרך השופר יש צורך להוציא את החלק הפנימי של הקרן.
קיימים שני סוגי קרניים - הראשון, קרן שעשויה מעצם אחת ועל-מנת להפיק ממנה צליל יש
להוציא חלק מהקרן עצמה, וסוג שני של קרניים המורכב בצורה של שפופרת – קרן
פנימית בתוך קרן חיצונית. בקרניים כאלו יש להוציא את הקרן הפנימית, וכך יהיה ניתן
להפיק ממנו את קול השופר. אם כן, אומר השו"ע, לא כל הקרניים כשרים להכנת שופר.
בקרן של חיה טמאה, ספק האם יוצאים ידי חובה, אבל אם יש בידו קרן של פרה – שהיא
אמנם חיה כשרה אבל הקרן שלה לא בנויה בצורת שפופרת, קרן בתוך קרן, אלא עצם אחת –
אין שום אפשרות לצאת בה ידי חובה, אפילו לא בדיעבד! וכל זאת למה?? מה ההבדל? הרי
שמענו את אותו הקול?
כאן בדיוק נמצאת
התשובה לשאלה הקשה והמציקה שהוצגה בהתחלה, מה אני ב"עצמיות" שלי? מה אני
ב"עצם"? האם כדי להתקרב לה' אני צריך לוותר על חלק מהעצמיות שלי, הרי
איני יכול! אומר לנו השופר – לא יוצאים ידי חובה בשופר שבנוי מעצם אחת. חייבים
להפנים, שאצל כל יהודי העצמיות שלו היא רק טוב – אני טוב מוחלט, אלוקים עשה
את האדם ישר. אצל אדם הראשון יצר הרע היה מחוץ לגופו. אבל מאז חטא האדם הראשון,
יצר הרע נכנס יותר ויותר פנימה, עד כדי מצב מגוחך שהאדם חושב לעצמו "אני
רוצה תאווה מסוימת" (אפילו של היתר). ואילו כשמדובר על עשיית רצון ה',
האדם חושב בליבו "אתה חייב ללכת להתפלל עכשיו". עד כדי כך נדבק
בנו היצר הרע, עד שבזמן שהיצר מסית אותנו אנו חושבים "אני רוצה...", זה
גם "אני" וגם אני "רוצה" תאווה זו או אחרת. ואילו את הרצון
האמתי שלנו, אנחנו שומעים בתור קול רחוק בגוף שלישי בדרך של הכרח "אתה
חייב".
כך חודר לתודעתנו
היצר הרע ונדבק בנו מבפנים כמו הקרן הפנימית של השופר הכשר. וכמו שאת הקרן הפנימית
יש להפריד מהקרן החיצונית ורק כך יהיה השופר כשר – כך יש להבין שמה שמצופה מאתנו
להוציא הוא לא חלק מהעצמיות שלנו! אמנם הוא דבוק חזק ויש לנו דמיון שזה כבר
כמעט "אנחנו", אבל אנו למדים מהלכות שופר שאין הדבר כן, אנחנו לא
צריכים לשנות את העצמיות שלנו. היא טובה לגמרי, אלא שדבוק אליה רע - שאותו אנו
עמלים להסיר במיוחד בימים אלו.
הסיפוק הגדול ביותר
של האדם הוא בעשייה - אף אחד לא היה רוצה לשבת בלי לעשות כלום - ובוודאי שלא היה
לאף אחד סיפוק מבטלה. אנחנו רוצים להתקדם, אבל אנו רוצים להרגיש שיש לנו
סיכוי. על הפס' "יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ
רַק רַע כָּל הַיּוֹם" (בראשית ו' ה') [סופי תיבות 'עמלק'] - אומר ר' חיים מוולז'ין
בדרך רמז (נפש החיים שער ג' פרק ח') – היצר הרע אומר לאדם כל היום "אתה רק
רע"... קשה מאוד להתמודד עם זה. וכאן מעודדת אותנו ההלכה – אם לא הוציאו מן
השופר את כל החלק הפנימי - המיותר - אלא רק קדחו בו חור קטן לאורך הקרן - השופר
הזה כשר! אל תתיאש, גם אם רק התחלת ויש לך
עוד הרבה עבודה - גם זה טוב - אתה בדרך.
דבר זה גם נרמז
במילה 'שופר' - אם נכתוב את המילה במילוי האותיות, כך: ש'ין ו'או פ'א
ר'יש - נקבל את האותיות - "אין יאוש". שנזכה לקבל חיזוק גדול
מהשופר, לדעת שעבודתנו היא לנקות את הלכלוכים - שנדבקו אלינו - ולגלות את הפנימיות
הטובה שלנו - בכל פעם יותר ויותר, גם השם 'שופר' רומז לכך שאנו טובים
ב"עצם", לשון 'שופרא' - יופי. שפרו מעשיכם. ובמה? "בשופר" -
תבינו שהפנימיות שלכם טובה ומה שצריך להוציא זה רק דברים חיצוניים שנדבקו אלינו. בקרן
השמאלית של איילו של יצחק, ה' תקע במעמד הר
סיני, ובקרן הימנית היותר גדולה (השופר
הגדול) ה' יתקע בגאולה. במהרה בימינו.
*** ישיבת ישועת מרדכי היא ישיבה לבחורים אוהבי תורה ועשייה.
ישיבה תורנית ומשפחתית עם חיבור לתורת ארץ ישראל.
- מסגרת שהיא מחוץ למסגרת
סרטון תדמית:
https://www.youtube.com/watch?v=UO3xCgBUOEY
טלפון לפרטים מזכיר הישיבה :
פינחס בן חמו - 0545770853
