או 'כי לוויית חן הם לראשך' או- אלול בהיפוך אותיות " לא –לו"
נכתב על ידי izik28, 16/8/2020
בסד
ד"ת לשבת שופטים ב באלול תש"פ
או 'כי לוויית חן הם לראשך' או- אלול בהיפוך אותיות " לא –לו"
-----------------------------------------------------------------------------
המילה " אלול, מתפרשת כידוע לנו כ"אני לדודי ודודי לי , בסוף הפרשה מתחבאת המילה שהיא ההפך הגמור לאלול , , המלים " לא –לו " קרי, לא לאדם פלוני.. מה שמקשר אותנו עם הפסקה הבאה , "כִּֽי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בַּֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ ה" אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ:
וְיָֽצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹֽׁפְטֶ֑יךָ וּמָֽדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶֽחָלָֽל:
וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶֽחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָֽשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל:
וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵֽעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֥א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָֽעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל:
וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּֽהֲנִים֘ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע:
וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶֽחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָֽעֶגְלָ֖ה הָֽעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל:
וְעָנ֖וּ וְאָֽמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שָֽׁפְכוּ֙ אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ:
כַפֵּר֩ לְעַמְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֨יתָ֙ יְהֹוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם:
וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּי־תַֽעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י ה".
המדובר חלילה על רצח אדם , אלא שגם מילים הורגות.. ככתוב בתהילים "אוֹיְבַי--יֹאמְרוּ רַע לִי; מָתַי יָמוּת, וְאָבַד שְׁמוֹ.
וְאִם-בָּא לִרְאוֹת, שָׁוְא יְדַבֵּר--לִבּוֹ, יִקְבָּץ-אָוֶן לוֹ; רשי מפרש," שוא ידבר - מראה עצמו כאילו הוא מיצר וכשהוא יושב לפני יקבוץ לבו מחשבות און לעצמו מה רעה ידבר בצאתו וכשיוצא לחוץ מדבר אותה
מצודת דוד
ואם בא לראות - וכאשר בא מי מהם לראות בי ולבקרני היה מדבר עמי שוא כי בפיו ינחם אותי ובלבו היה מקבץ דברי און ועמל וכשיצא לחוץ אל חבריו היה מדבר האון אשר קבץ בלבוצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר. ... יַחַד--עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ, כָּל-שֹׂנְאָי; עָלַי--יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי." רשי ומצודת דוד מפרשים," הכוונה היא התנהגות של אחד בפה ואחד בלב מה ששנוא על הקב"ה במיוחד בחודש אלול שנכנס ממש בשבת קודש ! .
הרי נשאל , מה ? האם יעלה על הדעת שהזקנם והשופטים בפ"ם לעיל ישפכו דמים",אלא שמפרש רשי
- וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל...המלבים מחזק את הפירוש ואומר," וענו ואמרו . בלה"ק. כמו שלמד בסוטה מו, מן וענו הלוים ואמרו .
ידינו לא שפכו . פי' שלא היינו גרמא לרצח הזה. לא ע"י שלא נתנו מזון להרוצח, ועי"כ היה מוכרח להרוג את הנרצח לעשוק את לחמו, למלא נפשו כי ירעב . ולא ע"י שלא נתנו לויה [ליווי ]להנרצח, שלא ילך יחידי במקום סכנה. וכ"ז יאמרו זקני העיר, ואז יאמרו הכהנים כפר לעמך ישראל .
ר"ל שתחלה חל עון הרצח הזה על העיר הקרובה, שנראה שהם היו גרמא כנזקין; ואחר שירחצו ידיהם ויודיעו שידם לא שפכו את הדם, חל העון הזה על כלל ישראל. וכמ"ש בסוף מסעי, ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה . ואמר בספרי ( מסעי לב ) "מגיד ששפיכות דם מטמא את הארץ, ומסלקת את השכינה, ומפני שפיכות דמים חרב ביהמ"ק". וצריך כפרה על הכלל.
ולארץ לא יכופר כי אם בדם שופכו , וזה א"א (=אי אפשר) , שלא נודע מי הכהו! וע"כ לוקחים עגלה שאינו עושה פירות, ועורפין אותה בנחל שאינו עושה פירות. שבזה מעוררים ענין הרציחה, שהיתה כדוגמא זו כמ"ש חז"ל".
המילים "לא –לו" או אלול בהיפוך אותיות היא ההגדרה המתאימה לשפיכת דמים , שכן כל המלבין פני חברו אין לו חלק לעולם הבא ... התעלמות אדם מרעהו בשעת בעיה או להבדיל שמחה כמו ,חתונה נגיד ,היא בגדר שפיכות דמים , רוצים עוד דוגמא? הנה," ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה" מפרש הספרי ," מי האיש אשר ארש אשה . (סוטה מג) אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה ואפילו שומרת יבם ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה, חוזר ובא לו.
ולא לקחה . באשה הראויה לו. פרט למחזיר גרושתו ואלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לנתין ולממזר.
ילך וישוב לביתו . (ילך וישמע) [שומע] לדברי כהן ויחזור, [ויספיק מים ומזון ויתקן את הדרכים]."
ספר החינוך מאריך ומסביר ,מלבד עוגמת הנפש לאותו בחור ובחורה שעלולים לאבד את אהבת חייהם ,המדובר הוא במלחמת רשות ,כזו שאין חובה לקיימה לכן מקלים עמם ולא מתעלמים ,, "
נצטוינו למשוח כהן אחד בשמן המשחה ולמנותו להיות מדבר עם העם בשעת מלחמה, וזהו הכהן נקרא "משוח מלחמה" ומן המצוה זו שיאמר הכהן המשוח אל העם בשעת המלחמה שלשה כתובים הנזכרים בתורה (דברים כ, ה-ז) מי האיש אשר נטע כרם וגו', ומי האיש אשר בנה בית וגו', ומי האיש אשר לקח אשה וגו'. ויוסיף עוד משלו דברים אחרים יעוררו בני אדם למלחמה וישאום לסכן בנפשם לעזר דת האל ולשמרה ולהנקם מהסכלים המפסידים סדרי המדינות. וכן אמרו זכרונם לברכה במסכת סוטה (דף מג.) ודברו השוטרים -- כהן מדבר ושוטר משמיע.
שורש מצוה זו ידוע, כי בשעת מלחמה, צריכין אנשי המלחמה חזוק, ומפני שהאדם נשמע יותר כשהוא נכבד, צותה התורה להיות הממנה לחזק בדברים טובים מן הכהנים שהם מבחר העם. והענין להיות מחזירין מן המלחמה מי שנטע כרם ולא אכל ממנו או ארש אשה ולא לקחה או בנה בית ולא שכן בו, וכן הירא מעברות שבידו גם זה הדבר ראוי וכשר, כי כל אלו בני אדם חלושים מאד מבוא במלחמה, כי מחשבתם נתפסת הרבה על הדברים הנזכרים בכתוב, ואלו יניאו לב חבריהם, וכענין שכתוב בפרוש ולא ימס את לבב אחיו, וכן הירא מעברות שבידו ראוי להחזירו, פן יספו אחרים בעונו, וכל דרכי התורה ישר ואמונה.
מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סוטה מד, ב) שאין מחזירין מעורכי המלחמה אלו הנזכרים בכתוב אלא במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחפתה. ומה שאמרו (מלכים ז ד) שאחר שחזרו במלחמת הרשות כל החוזרין, שהנשארים מתקנין את המערכות, ופוקדין שרי צבאות בראש העם, ומעמידין מאחורי כל מערכה שוטרים חזקים וכשילין של ברזל בידיהם, וכל המבקש לחזר מן המלחמה הרשות בידם לחתך את שוקיו מפני שתחלת נפילה ניסה. ויתר פרטיה, מבוארים במסכת סוטה.
ונוהגת מצוה זו בזכרים בזמן שארץ ישראל בישובה, וזו מן המצות המוטלות על הצבור כולם. "
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך " המילה "שבע "אומר השל"ה הקדוש: "שבע שערים יש באדם שבהם הוא מתקשר אל העולם (ספר יצירה), והשערים הם: שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נחירי האף והפה, שדרכם עוברים הרשמים החיצוניים לתוך תוכו של האדם, ורומז על זה הכתוב: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", תשים לב, שדרך השערים הללו לא יעברו כל דברי תיעוב, העיניים לא יראו ברע, והאוזניים לא ישמעו דברי בלע, והנחיריים לא יריחו נבלות, והפה לא ידבר תהפוכות".
עלינו בפרוס אלול לטובה לתעל את גופנו לעבודת ה" ,הרי נרצה שהקב"ה יקשיב לנו וימלא את תפלתנו.. ואיך אנחנו מתנהגים עם רענו? כדרך החוזרים מעורכי המלחמה שחושבים על אותו בחור שארש אישה ולא יפסידנה בגלל דבר שהוא מלחמת רשות? כאן יש לנו באלול מלחמת חובה!!
המלחמה ביצר הרע ובגרורתיו שמנסה להפוך את אלול ל," לא לו " אל תעלם ממנו ותחשוב על עצמך!
אותם דיינים מפרשת עגלה ערופה בקשו כפרה משום שלא ליוו ודאגו לאותו נרצח , כאשר אותו אדם ארש אישה ולא שוחרר ממלחמת רשות יפסיס חלילה את ארוסתו ,איך הוא ירגיש ? למישהו אכפת?
כן! לקב"ה אכפת ! ולנו הממלכים אותו עלינו בחודש זה ללכת בדרך האכפתיות שלו עבורנו בכל רגע!
" לווית חן הם לראשך " כאשר אין לאדם ליווי יעסוק בתורה שהיא מגנה ומצילה , הקורונה שמנסה לחזור חלילה מרחיקה איש מרעהו וחתן מכלתו וכדומה.. הקב"ה אומר לנו בגלוי ,אתם מתעלמים איש מרעהו ומתנהגים כאילו ההפך ... אם אתם מתעלמים איש ממצוקת רעהו ומאיש שארש אישה ולא זוכים לויוי בגלל שיצר הגאוווה שולט , אזי גם אני[הקב"ה] מתרחק מכם .. וממש לא כדאי שזה יקרה בחודש אלול או תשרי ![ולא בשום חודש] ! אמנם קור והתעלמות במופגן .. יודעים מה.. הנה עוד דוגמא "
לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו",ספר החינוך מסביר"
שאם נראה אחד מישראל שנפל לו חמורו או בהמה אחרת מכבד המשא או בסבה אחרת או שהוא בעצמו רובץ תחת משאו (עי' רמב"ם בסהמ"צ לאוין ער) שלא להניחו בדרך ונלך, אבל נעזרהו ונקים עמו בהמתו ונעמד שם עד שיתקן משאו או על גבו או על בהמתו, ועל זה נאמר (דברים כב ד) לא תראה את חמור אחיך וגו'. ואמרו בספרי (כאן) לא תראה את חמור וגו' מצות לא תעשה.
והנה העובר על זה ולא סיע חברו בדרך עובר על לא תעשה זה, ועל עשה הנזכר בפרשת משפטים (מצוה פ) במצות הסרת המשא מעל הבהמה."
כך בדיוק עם אותו אדם הזקוק לעזרה, עצה, שיחה ,גם אתם לא " באותו ראש" ... כל הדבר לפי תורת ישראל , אותו זוג שהארוס הלך למלחמה לצורך העניין,היום מלחמה על חייהם ,לא עשו דבר רע גם שחטאו הרי אין אדם שיעשה טוב ולא יחטא" הרי לזה נועד אלול ! שנכפר איש לרעהו , נתנצל אם פגענו ונגבר על מידת הגאווה שעושה לנו רק רע .. חתן וכלה נמחלים עוונותיהם ביום החופה !
אותו אדם או חבורה שהתעלמה והקשתה בגלל אנוכיות לעזור לאותו אדם עם משאו , והחמור הוא רק דוגמא לקושי בדבר מסויים .. איך ימחלו ? או קבלו את הפ"ס," אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ" רשי מפרש," אותם נראין לי כאוהבים בשעת הנאתן וכשרואין שהנגע בא עלי אין עומדין לי בשעת דחקי אלא מנגדי יעמודו ואינם עוזרים לי,,וקרובי" - שמראים לי עצמם קרובים" הרי ידוע שעברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו " כאן רק היה צריך ללוות את אותו איש ואישה מאותה פרשת עגלה ערופה כמו יוסף הצדיק שלמד עם אביו את אותה פרשה עד שקרה אותו מקרה עם אחיו ! גם הם אמרו ברגע פגישתם עם יוסף בעודו שומע וכאילו לא שומע , "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת " רבנו בחיי מפרש," אבל אשמים אנחנו על אחינו: זה דרך הצדיקים כשחוטאים מודים בדבר ומצדיקים עליהן את הדין, וכענין שכתוב (ויקרא ה, יט): "אשם הוא אשם אשם לה'", ודרך הרשעים שחוטאים ואומרים איננו חטא, הוא שכתוב (זכריה יא, ה): "אשר קניהן יהרגון ולא יאשמו":
אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו: זה יורה כדעת הסוברים שלא מכרוהו אחיו מעולם שאילו כן היה להם לומר אבל אשמים אנחנו על אשר מכרנו את אחינו. והאשם היה שהשליכו אותו לבור כי אין ספק שהיה מתחנן להם שלא יעשו זאת ולא שמעו עליו:
על כן באה אלינו: פירושו על הנכון באה עלינו הצרה הזאת ועל הדין, מלשון (במדבר כז, ז): "כן בנות צלפחד דברת", והנה הצדיקו עליהם את הדין כי כאשר לא חמלו עליו בראותם צרת נפשו באה להם הצרה הזאת מדה כנגד מדה:" אחי יוסף הודו שטעו ! ויש כאלה שעוד בגדר" בן אדם מה לך נרדם" , תרדם וגם הקב"ה לא ישמע את תפילתך, ואז יהיה מאוחר מידי , אותו אדם יחזור בשלום מערכי המלחמה אך ולהזכירכם הקב"ה לא שוכח! ועוד יותר נכתוב " כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים " נראה מתאים מאוד לבנות את חורבות ירושלים באלול תשרי הבאים לטובה שכן הדבר יקנה לזה" נקודות זכות" אם תרצו אצל המלך שממולך ממש היום ! שבת קודש!!! , " לווית חן הם לראשיך"
"וכל העובר ולא שמח חתן וכלה לוקה בחמש קולות", אותם קלות של תקיעת השופר שאנו שומעים בראש השנה ומוצאי כיפור ולפי מנהג אשכנז גם בבקרי אלול .. אף אחד לא רוצה ללקות ממש עכשיו .. אז בואו יהודים יקרים נהיה אלול ממש! לא כאילו ! כאילו לא עובד אצל הקב"ה! עלינו להיות עצמנו ממש ,להיות " עזר כנגדו " למען מלא מטרת שתי מילים אלו ואם לא נתעלם .. יתקבלו תפילותינו ונכתב ונחתם בכל הברכות של השנה השישית לשלש השנים שאם נכפיל את הספרה שלש בחמשה חומשי תורה נקבל את הספרה 15 [יעקב חיכה ליוסף למעלה מ20 שנה.. ויעקב ורחל?? ]... כחמש עשרה מעלות לעזרת נשים בבית המקדש . כמזמור בתהילים"
מִזְמוֹר, לְדָוִד: ה", מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.
הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ.
לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ--לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.
נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס-- וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד;
נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.
כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ-- וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:
עֹשֵׂה-אֵלֶּה-- לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם."
אם נפנים את מזמור זה הכל יעלה לנחת רוח [רוח לא של גאווה ] לפני שוכן המעונה לשנה שמחה בריאה וטובה לכל ישראל אמן!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
