למה נטע אלוהים את עץ הדעת טוב ורע?
דעת טוב ורע - -
כל דבר חי, צמח וחיה, מודעים לטוב ורע אישי, ובשלב הראשוני
פועלים לפי ההסבר של דרווין:
* הצלחה - תענוג ורביה זה טוב
* כשלון - כאב והכחדה זה רע
בשלב השני היצור לומד על שיתוף פעולה, וכבוד ליצורים אחרים, ככתוב:
"ואהבת לרעך כמוך", וכך כל הקבוצה זוכה להצלחה.
עץ הדעת
אין ספק שאלוהים לא היה צריך לאכול מעץ הדעת ועץ החיים. אין ספק שיצור חי לא לומד דעת
מאכילת פרי. ייתכן שבני האלוהים/מלאכים היו צריכים את עץ החיים. ניתן להסיק שעץ הדעת היה שמו של העץ בלבד, ואכילת הפרי לא העניקה דעת,
לא לחיות ולא לבני אדם.
אז מה הייתה מטרתו של אלוהים כאשר הוא יצר את העץ? מדוע הוא נטע
אותו בקרבת האדם, לא הקים חומת הגנה, לא שמר עליו, בלי להצביע עליו, הודיע לאדם על קיומו בתוך הגן (בלי להודיע על עץ החיים שהיה לידו) ורק אסר על אדם לאכול מעץ בתוך הגן?
לאלוהים תמיד יש מספר רב של סיבות לכל מעשה. הנה רשימת הסברים אפשריים
לסיפור:
1 הסתרת עץ החיים. העץ האמיתי והיחידי שאלוהים רצה לשמור היה עץ החיים. לפי דברי אלוהים אכילה מעץ
החיים הייתה מעניקה לאדם וחווה חיי נצח (בראשית ג כב). אלוהים לא היה יכול לספר
לאדם על עץ החיים, מחשש שהוא יאכל מהעץ למרות כל איסור. כדי לשמור בהסתר על עץ
החיים, אלוהים יצר שני עצים מיוחדים בתוך הגן, ובלי להצביע על עץ הדעת, אלוהים הזהיר
את אדם לא לאכול מעץ הדעת שבתוך הגן. אדם לא ידע מי משני העצים הוא העץ האסור ולכן
נמנע משניהם.
2 ניסיון. אלוהים ידע שאדם ואשה[1]
יצטרכו לעזוב את החממה ולדאוג לעצמם. לא נראה שאדם הסביר לאשה שהעץ הוא עץ דעת.
אדם רק נתן לה את הרושם שזה עץ רעל ממית. האכילה בניגוד לאיסור, הראתה שאשה הקשיבה
לנחש, וודאה שחיות אוכלות מהעץ ואינן מתות, לקחה אחריות לחייה, והייתה מוכנה
להסתכן כדי ללמוד דעת נוספת.
3 תעודת בגרות. אדם
ואשה כבר היו בעלי דעת, אבל לא ידעו זאת. אכילת הפרי קבעה שהם התבגרו וזכו לדעת
טוב ורע. ועכשיו אי אפשר למחוק את הידע הזה ולשוב להיות ילדים תמימים בגן.
4 מתנת חברות.
עד הרגע הזה אדם ואשה חיו כקרובי משפחה, אבל ללא יחסי אישות. אלוהים רצה שהם יהיו
בעל ואישה וירבו ויפרו כברכתו (בראשית א כח). אשה אכלה מהעץ ומיד רצה להעניק מהפרי
המעולה לאדם. אדם שמח לקבל ממנה מתנה, וברגע זה הוא הבין שהיא אוהבת ומעריכה אותו,
ורק אז הוא התחיל לאהוב ולהעריך אותה כבת זוג. עיני שניהם נפקחו ביחד, למרות שאשה
אכלה זמן מה לפני אדם. כך אדם ואשה היו מוכנים להקים משפחה, וליצור בני אדם, חדשים
(כמו אלוהים).
5 הצדקה לגרוש מהגן.
אלוהים היה צריך הצדקה לגרוש מהגן. אלוהים לא היה יכול להופיע יום אחד ולהודיע
לאדם ואשה שהם חייבים מיד להסתלק מהגן ולהתחיל לעבוד ולהזיע בעבודת השדה. אלוהים
ידע שבסוף אדם ואשה ישאפו לידע ויעברו על החוק, ואז תהיה סיבה לגרוש. אדם ואשה
ישמחו שהם לא מומתים, יקבלו את גורלם ויעזבו את הגן במהירות וללא טרוניות.
6 חינוך.
אלוהים הראה שיש חוקים והעובר על החוק מקבל את עונשו. אלוהים בחר לחנך אותנו בעזרת
האיסור לאכול מעץ הדעת. העץ היה שייך לאלוהים והייתה לו זכות לאסור על אחרים לגעת
בעץ שלו. אדם ואשה לא עמדו בפיתוי וחטאו. וכך אנו למדנו על האופי של בני אדם לשאוף
לידע, רצון להתעלות, ומצד שני חוסר שליטה עצמית ונכונות לפשוע.
7 בחירה חופשית.
אלוהים הדגים לנו, שלמרות שהוא הוציא איסור, הוא הרשה לבני אדם זכות בחירה חופשית
לעשות את הטוב והרע. אלוהים העניק לנו רשות לעשות טעויות, לשאת בתוצאות, וזאת לא
אחריותו של אלוהים להציל או לעזור לנו.
הנחש הצביע על עץ הדעת, וכך נודע לאישה מי משני העצים בתוך הגן הוא עץ הדעת, האסור בנגיעה ואכילה, כי הוא ,יעניק דעת עליונה. כאשר האישה למדה מי הוא העץ, ראתה שחיות לא מתות כאשר הן נוגעות או אוכלות מהעץ האישה חשבה שהעץ יעניק לה ולאדם דבר חשוב. היא קטפה, אכלה ונתנה לבעלה