מה היחס הנכון לצבא? יש להשקיע ברוחניות ולדעת שהיא העיקר, אבל לא להזניח גם את הצד הגשמי ולעשות את המאמץ הנדרש.

נשאלת השאלה, האם רצון ה' שלעם ישראל במצב המתוקן צריך להיות צבא, או שינצחו בזכות לימוד התורה כמו שהיה בימי חזקיהו המלך?

(סיכום משיעור של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי)

מלכי ישראל החזיקו צבא חזק

מתוך עיון בתורתנו הקדושה, נראה שלכל מלכי ישראל היה צבא. לחלקם אף צבא חזק במיוחד, דווקא בתור ביטוי של חיזוק באמונה.

מנשה המלך הרשיע והחטיא את ישראל, כחלק מתהליך תשובתו הוא ביצר את העיר וחיזק את הצבא, "וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹוקִים. וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד... וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד וַיָּשֶׂם שָׂרֵי חַיִל בְּכָל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת בִּיהוּדָה" (דברי הימים ב' ל"ג י"ג).

ליהושפט המלך שהיה צדיק ברמה מיוחדת, היה הצבא הגדול ביותר שמתואר בכל התנ"ך, כמיליון ומאתיים אלף חיילים! צבא עצום בכל קנה מידה. אמנם, הוא לא סמך רק על כוחו הצבאי אלא פעל להפיץ תורה בכל עם ישראל, ודווקא בזכות זה, פחדו ממנו הפלישתים[1] והערבים[2], "וַיְלַמְּדוּ בִּיהוּדָה וְעִמָּהֶם סֵפֶר תּוֹרַת ה'... וַיְהִי פַּחַד ה' עַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹת יְהוּדָה וְלֹא נִלְחֲמוּ עִם יְהוֹשָׁפָט. וּמִן פְּלִשְׁתִּים מְבִיאִים לִיהוֹשָׁפָט מִנְחָה וְכֶסֶף מַשָּׂא גַּם הָעַרְבִיאִים מְבִיאִים לוֹ צֹאן אֵילִים" (דברי הימים ב' י"ז ט'). גם לאחר שניצח בניסים גדולים, הוא המשיך להחזיק את הצבא החזק והגדול ביותר. והנביא אשר הוכיח אותו על מספר דברים, לא הוכיח אותו כלל על גודל הצבא. גם לאחר שניצח בנס הוא לא סמך על הנס.

מלחמה ללא צבא

אמנם יש לציין שקיימת גם מדרגה של תורה שיכולה להגן גם ללא צבא. כמו שהיה בתקופת חזקיהו, אך זו מדרגה גבוהה מאוד. חזקיהו נעץ חרב בבית המדרש וגזר עונש מוות על מי שלא ילמד. לא היה אז "בין הזמנים", למדו ללא הפסקה עד שהגיעו לרמת ידיעה גבוהה ביותר. גם חזקיהו עשה את הצעד הזה רק לאחר שנכשל המאמץ הצבאי שלו בכל ממלכתו, ונשארה רק ירושלים.

התשובה מורכבת משילוב

לסיכום, צריך לא להתבלבל. תמיד קל יותר להציב רק ערך אחד ולהגיד שרק הוא חשוב. או שאומרים ש"רק הצבא חזק יכול לנצח" או שאומרים ש"לא צריך צבא ובזכות לומדי התורה נהיה מוגנים". אבל, מעיון בכל התנ"ך אנו רואים מגמה של שילוב,  גם מאמץ רוחני של לימוד והפצת תורה, אשר כמובן שאי אפשר בלעדיה וגם השתדלות טבעית של בניית צבא חזק ומקצועי. כפי שאומר דוד המלך, "אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר" (תהילים קכ"ז א') אבל אם ה' שומר עיר, אז לא לשוא שקד שומר ואדרבא, צריך שומר.