לא,ב: נְקֹם, נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֵת, הַמִּדְיָנִים: מדוע כפילות 'נקמה' – נקום נקמת? אלשיך: "שתי נקמות הן הראויות להינקם מהמדיינים: א. על דבר כבוד ה', שהתנכלו להעביר את ישראל על דתו ... ב. נקמת מות 24,000 המתים מישראל במגפה, בנכליהם אשר נכלו להם". פשט.

לא,ג: וְיִהְיוּ, עַל-מִדְיָן, לָתֵת נִקְמַת-יְהוָה, בְּמִדְיָן: האם הנקמה היא נקמת ה' או נקמת בני ישראל (כמו בפסוק ב')? אלשיך: "מה שראוי לנו לאמור אינו לנקום נקמת בני ישראל(כפי שאמר ה'), כי אם נקמת ה'". ה' רואה זאת כנקמה על 24000 המתים מישראל, וישראל רואים זאת כנקמה על כבוד ה'. מעניין.

לב,ה: אַל-תַּעֲבִרֵנוּ, אֶת-הַיַּרְדֵּן: אלשיך: "איך מלאם לבם לומר 'אל תעבירנו', הייתכן אחיהם אישר סייעום למלחמות ארצות אלו שהם נחלתם, לא יעזרו גם הם מאלו לכבוש גם ארצות נחלתם? ... מה שנבקש ממך אם מצאנו חן בעיניך אינו אלא ש'אל תעבירנו את הירדן' לכבוש את ארץ כנען עם אחינו, כי גם מעתה תניחנו פה ... לא מיראתנו היה רק לבלתי הניח מקננו וטפנו פה לבדם". הם אינם מפחדים או לא מסרבים לעזור לאחיהם, אלא רואים את עניין ירושת הארץ סגור מבחינתם ואין להם דרישות לגבי ארץ כנען.

לב,יז: וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אלשיך: "מי ביקש זאת מידם ליחלץ חושים? ... מה שאמרנו 'אל תעבירנו את הירדן' - לא מיראתנו היה רק לבלתי הניח מקננו וטפנו פה לבדם, ועל כן נתקן זה ואנו הולכים, והראייה כי לא מפני היראה אמרנו כי הלא 'ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל'". היה כאן תיקום הרושם הרע שעשו.

לב,כא-כב: וְעָבַר לָכֶם כָּל-חָלוּץ אֶת-הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת-אֹיְבָיו, מִפָּנָיו. וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה: מדוע נזכר גם כיבוש הארץ וגם הורשת האויבים, הרי הם ענין אחד? אלשיך: "הורישו ה' את אויביו מפניו, הם צבא המרום במרום ... ואחרי כן מיד 'ונכבשה הארץ לפני ה''". ה' מוריש את אויבינו בשמים ובכך מאפשר לנו לכבוש את הארץ למטה, כאילו אנו כובשים בעצמנו, אך למעשה ה' הוא הכובש.

לב,כד: בְּנוּ-לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם: מדוע צנאכם ולא צאנכם? אלשיך: "לרמוז שהם אוהבי הצאן והצאן שונאים אותם, שבשבילם נשארים בחוץ לארץ, כי הצד"י תתחלף בשי"ן". צנאכם = שונאיכם. דרשה מיוחדת.

לג,ב: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם, לְמַסְעֵיהֶם: מה המיוחד בכתיבה זאת של משה, הרי משה כתב את כל התורה? אלשיך: "כתב משה את מוצאיהם לכתוב מבעיהם שהיו נוסעים משם, לבל ייראה שהיה מרבה להם ה' טלטולים חינם". כתיבת המסעות מראה את אהבת ה', כי כל מסע היה בעקבות חטא שנעשה במקום החנייה.

לג,טו: וַיִּסְעוּ, מֵרְפִידִם; וַיַּחֲנוּ, בְּמִדְבַּר סִינָי: מדוע הלכו למדבר מרפידים דווקא? אלשיך: "שם (ברפידים) תקנו אשר עוותו וקבלו את התורה מפיו". למדנו שכאשר אנו רפים -–עלינו לקבל עול תורה. שנזכה.

שבת שלום, שנזכה לתמיכת ה', אומץ ואחווה, הורשה ואהבת ה', להתחזק בתורה בעת ריפיון, וברכות יישוב טוב למשפחת מנוסי העוזבים את ירושלים ולמשפחת ראובן השב לירושלים, אורן.