רב לכם שבת בהר הזה" – או כולם בונים מקדש שלישי יחד, כולם מוזמנים.. בלנ !!
נכתב על ידי izik28, 16/7/2020
בס"ד
ד"ת לשבת דברים ג באב התש"פ
" רב לכם שבת בהר הזה" – או כולם בונים מקדש שלישי יחד, כולם מוזמנים.. בלנ !!
לע"נ אברהם בן מרים ז"ל
------------------------------------------------------------------------------
תשעת הימים , ימים לא קלים שחוזרים על עצמם לצערנו מידי שנה , אנו מתפללים לבניית המקדש אך המצב נראה שנשאר אותו דבר.. לא נמאס?! אז? מה מעכב? אולי הקורונה היא הרמז? הריחוק החברתי שהיינו בתוכו .. בתי כנסת סגורים... כאילו הקב"ה אומר לנו משהו בסגנון," לא צריך את התפילות שלכם בציבור אם אתם לא יכולים להתנהג כמו ציבור מגובש למרות השוני של כל אחד .... קודם תתאחדו ואז תבואו.. מה שקרה בדיוק אחרי הקמת ממשל האחדות, הקורונה כמעט נעלמה ואז חזרה שוב למה כל אחד עומד במריו ולא חושב על טובת השני .. [אלא בכאילו..] בדיוק כמו שאומר משה רבנו ," רב לכם שבת בהר הזה" ,קרי , מספיק להתעכב, תתקדמו !!! הכלי יקר מפרש, "רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם
זו תוכחה ראשונה, על שהאנשים שנאו את הארץ, ונתיישבו בהר זה ישיבה של קבע, ולא פנו פניהם אל הארץ, מקום מיוחד לקיום המצוות.
ורב לכם הוא מלשון "רב לכם בני לוי" (במדבר טו ז), כלומר: המעט הוא המרד והמעל הזה? כי רב הוא באמת לכם עניין שבת ישיבה של קבע בהר הזה. פנו, הסבו פניכם אל הארץ וסעו לכם אל עצמות מקור שלכם, כי משם נוצר חומר של אדם הראשון; כדרך שאמר לאברהם: "לך לך" (בראשית יב א).
ולקמן עשה פירוש מבואר לתוכחה זו, ואמר: "ונסע מחורב ונלך את כל המדבר" וגו' (דברים א יט). והיה לו לומר "ונפן ונסע מחורב", כדרך שאמר פנו וסעו. אלא כך אמר להם: עדיין בפחזותכם קיימיתון? כי אני אמרתי: פנו וסעו, שכשתלכו מן הר חורב – מקום שלמדתם עליו תורה – תפנו פניכם אל הארץ, מקום שמירת התורה; כי לא המדרש עיקר, אלא המעשה. ואתם, בלכתכם מחורב – רוח אחרת היתה עמכם, ליסע ממקום מיוחד לתלמוד תורה; ואל מקום שמירת המצוות לא פניתם פניכם, ובמרדכם אתם עומדים לשנוא את הארץ.
לכך אמר: "ונסע מחורב ונלך את כל המדבר", כל אחד מכם ישית אל המדבר פניו ולא אל הארץ; שהרי המרגלים אמרו: "נשובה מצרימה" (במדבר יד ד). אבל אחר מעשה המרגלים, שיעד להם עונש גדול, חזרו בתשובה שלא בטובתם, ושם נאמר: "ונפן ונסע" (דברים ב א).
ויש אומרים, שהאשימם על שברחו מן הר חורב כתינוק הבורח מבית הספר, ועל זה אמר: רב לכם, כי הימים אשר ישבתם בהר לא היו בעיניכם כימים אחדים באהבתם אותם, אלא כימים רבים של צער. וזהו רב לכם, שהיה רב והרבה לכם שבת בהר הזה, לכם ולא לי.
ונראה ליישב בזה מה שאמר: באתם עד הר האמורי אשר ה' אלהינו נותן לנו (דברים א כ), מדקאמר לנו, היה לו לומר: "באנו עד הר האמורי"! אלא כך אמר: אתם באתם עד הר האמורי ולא אני, כי אתם הסעתם דעתכם ומחשבותכם מכל וכל מן הר חורב; אבל אני – תמיד מחשבתי משוטטת שמה, כאילו עדיין אני שמה, כי המעמד הנכבד ההוא לנגד עיני הוא תמיד."
בפרשה ישנם קה פסוקים , מצווה קה בספר החינוך היא מחצית השקל .. כן, זו מפורים ... מה עכשיו פתאום פורים?? לא בדיוק אבל חלק כן... ספר החינוך מסביר את מקור ומטרת מצווה זו, " שיתן כל אחד מישראל מבן עשרים שנה ומעלה בין עני בין עשיר מחצית השקל. שהוא משקל עשרה גרה כסף בכל שנה ליד הכהנים, שנאמר (שמות ל יג) זה יתנו כל העובר על הפקודים. והיו מניחין הכל בלשכה אחת שבמקדש, ומשם היו מוציאין לקנות תמידין ומוספין וכל קרבן הקרב על הצבור ונסכיהם, והמלח שמולחין בו את הקרבנות, ועצי המערכה, ולחם הפנים ושכר העושה לחם הפנים, והעומר ושתי הלחם, ופרה אדמה, ושעיר המשתלח, ולשון של זהורית.
משרשי המצוה. שיתן כל אחד מישראל מבן עשרים שנה ומעלה בין עני בין עשיר מחצית השקל. שהוא משקל עשרה גרה כסף בכל שנה ליד הכהנים, שנאמר (שמות ל יג) זה יתנו כל העובר על הפקודים. והיו מניחין הכל בלשכה אחת שבמקדש, ומשם היו מוציאין לקנות תמידין ומוספין וכל קרבן הקרב על הצבור ונסכיהם, והמלח שמולחין בו את הקרבנות, ועצי המערכה, ולחם הפנים ושכר העושה לחם הפנים, והעומר ושתי הלחם, ופרה אדמה, ושעיר המשתלח, ולשון של זהורית.
משרשי המצוה. שרצה הקדוש ברוך הוא לטובת כל ישראל ולזכותם שתהיה יד כולם שוה בדבר הקרבנות הקרבים לפניו כל השנה בהתמדה ובענינים אלו הנזכרים, ושיהיו הכל, אחד עני ואחד עשיר, שוים במצוה אחת לפניו להעלות זכרון כולם על ידי המצוה שהם כלולים בה יחד לטובה לפניו. ועליית הזכרון הכל נאמר מצד המקבל על הדרך שכתבנו למעלה"
מחצית השקל נועדה להסיר את המחשבה שהשני , כן זה שעומד מולי הוא שווה יותר או פחות, נכון ,אני והוא שונים, וטוב שכך ועלינו לקחת את השוני שלי ,שלו , שלה , וללמוד אחד מרעהו ולחבר כדי ליצור מציאות טובה יותר ולא להפך! ללכת לפעמים לפנים משורת הדין ,כן, הדבר שבגללו נחרבו בתי המקדש .
איך מקדמים את בניית המקדש מעבר לעזרה ההדדית והפרגון אחד לשני ? כפ"ס המוכר כל כך אך כנראה לא מספיק .." כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים" ," אמרו במסכת ברכות
אמר ר' חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר (ירמיהו לג, יא), קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת. ואם משמחו מה שכרו, אמר ר' יהושע בן לוי, זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות. שנאמר (שמות יט, טז), וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר, וגו', וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר. וגו'. וְהָאֱלֹקִים יַעֲנֶנּוּ בְּקוֹל. וגו'. ר' אבהו אמר, כאילו הקריב תודה שנאמר (ירמיהו שם), מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה'. רב נחמן בר יצחק אמר, כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. שנאמר (שם), כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר ה'. פירש רש"י, עובר בחמשה קולות, מזלזל בחמשה קולות שבירך בהן הקדוש ברוך הוא את ישראל."
המהרל בנתיבות עולם מסביר מהר"ל ב"נתיבות עולם ":
בזיווג חתן וכלה נוצרת הויה שלימה עליונה, הויה זו אינה טבעית אלא אלוקית. מפני שמצד הטבע כמעט ואין לאיש ואשה מכנה משותף- הם שני עולמות שונים, ואיחודם הוא הרובד הרוחני הפנימי העמוק של הקשר ביניהם. ורמז לדבר: ה-י' היתרה באיש וה-ה' היתרה באשה שיוצרים את המילה: י-ה'.
שמחה אמיתית היא ביטוי לשלימות. הקשר בין האיש לאשה המתבטא באיחוד הרוחני שביניהם- בהכרח מביא לידי שמחה, והשמחה עצמה מביאה את האדם לידי הרווחה והרחבת הדעת.
לפ"ז, מובן מדוע מי שאינו משמח חתן וכלה "עובר בחמישה קולות". כיון שהקול- טבעו להתפשט לחמישה כיוונים (ד' רוחות העולם ובאמצען), א"כ מי שאינו משמחם מונע מהם את אותה התפשטות והרווחה שהיו זוכים להם ע"י אותה שמחה.
ומאידך, מובן למה מי שמשמח זוכה לתורה. כיוון שכאשר ירדה התורה- ע"י התפשטותה נוצרה הויה שלימה בעולם שהייתה חסרה קודם, וזו גם הסיבה שהתורה ניתנה בחמישה קולות. וכשמשמח הויה אלוקית שלימה כחתן וכלה, זוכה להויה אלוקית שלימה אחרת- התורה."
כל בנין בניית המקדש הוא כפ"ס" ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ,וברור להבין שבמריבה ומחלוקות המקדש לא יבנה וגם השכינה איה היא ?
הרב דוד דב לבנון מסביר , " נאמר (ויקרא פרק כו): "ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם: והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם:". רש"י פירש "ונתתי משכני - זה בית המקדש". אולם התורה לא מדברת כאן על בית מקדש סטטי, אלא על כך שהקב"ה כביכול התהלך בתוכנו, כפי שפירש רש"י "והתהלכתי בתוככם - אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם, ולא תהיו מזדעזעים ממני. יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר והייתי לכם לאלוקים", משמע שהשכינה תהיה בכל מקום שבו אנו נהיה דבקים בה.
וכך מפרש הספורנו,"עניין המתהלך הוא ההולך אנה ואנה לא אל מקום אחד בלבד. אמר א"כ אתהלך בתוככם כי לא אל מקום אחד בלבד ירד שפע הכבוד כמו שהיה במשכן ובמקדש, כאומרו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, כלומר בזה האופן ובאותו מקום אשכון בתוכם, ובאר זה באומרו אשר יועד לך שמה, ונועדתי שמה לבני ישראל, אבל אתהלך בתוככם ויראה כבודי בכל מקום שתהיו שם, כי אמנם בכל מקום שיהיו שם צדיקי הדור הוא קדוש משכני עליון, שבו תושלם כוונתי, כאומרו: השמים כיסאי והארץ הדום רגלי ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי".
רצונו לומר, שהאידיאל הוא שהשכינה תתהלך בתוכנו, בכל מקום שנהיה, כמו שאמרו בעלי המחשבה "ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד".
מזמור טו בתהלים מופיע הפ"ס" מִזְמוֹר, לְדָוִד: ה", מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.
ב הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ.
ג לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ--לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.
ד נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס-- וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד;
נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.
ה כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ-- וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:
עֹשֵׂה-אֵלֶּה-- לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם."
אם נתמקד בפסוק," וחרפה לא נשא על קרובו נראה את פירוש מצודת דוד "
לא נשא - לא הטיל על קרובו דבר חרפה" ,כאשר היושר וטוב הלב הם אבן בבנין המקדש אם אנו מונים אותו כבמחצית השקל ,יחד!! * אותו זוג שמתעכב שלא ברצונם[חודש אלול קרוב...] כרמז המזמור טו , ינשאו לבסוף בע"ה תרתי שמע. אך השאלה מי יהיה שותף בהקמת אבן בבנין המקדש השלישי או לא .. ממשיך הרב ואומר
"חז"ל הדגישו ואמרו שהמשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, היינו, שע"י השמחה אפשר לפעול את הבנין. כך נאמר בבנין בית המקדש השני בזמן עזרא (עזרא פרק ג):
"ובשנה השנית לבואם אל בית האלקים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ה': ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלקים. בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים: ויסדו הבנים את היכל ה' ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים להלל את ה' על ידי דויד מלך ישראל: ויענו בהלל ובהודת לידוד כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל לידוד על הוסד בית ה'"
מי שרוצה להחיש את הקמת המקדש השלישי ולזכות בברכת ה" ישירות ולזכור ,כן זה נבנה בזכותי, לא מתוך גאווה כאומר, תראו אותי.. אלא בצניעות לשם המצווה בלבד ! מוזמן... [או מה בא לכם שוב לצום...] בשורות טובות לכולם וגאולה בריאה מהירה וקלה אמן!!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
