עיונים לשוניים - פרשת קורח: בוקר
נכתב על ידי איתיאל, 23/6/2020
ספר במדבר - פרק ט״ז - פסוק ה׳:
{ה} וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כָּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע ה' אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃
רש"י מביא שני פירושים.
הפירוש הראשון על פי פשוטו, שבא לדחותם למחר בבוקר, זמן של צלילות הדעת.
אלא שיש קושי לשוני בפסוק. לפי זה היה צריך להוסיף אות האות בי"ת: "בבוקר". אכן, תרגום אונקלוס מוסיף את האות: "בצפרא".
נראה שחז"ל שמו לב לחיסרון, ועל פי זה דרשו:
"אמר להם משה: גבולות חלק הקב"ה בעולמו. יכולים אתם להפוך בוקר לערב? כך תוכלו לבטל את זו".
כלומר: המילה "בוקר" אינה מבטאת תיאור זמן, אלא היא משמשת ההוכחה לקורח ולעדתו.
(עיין גם כלי יקר, המרחיב בכיוון זה).
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
