לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת בהעלותך

ח,ב: דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו:  בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה: מדוע לשון'בהעלותך' ולא לשון 'הדלקה'? אלשיך: "על ידי עשיית מצוותי בהן, לא לבד יהיה בעשות מצוותי שהיא עילוי בנרות בלבד, כי אם גם עשה ייחוד בכוונה סודית, באופן שאל מול פני המנורה הוא אל מה שהוא למעלה בעולם העליון רמז אליה".  העלאת אור הנר היא העלאת עצמך לעולמות עליונים. רמז מעניין.

ט,יז: וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן, מֵעַל הָאֹהֶל--וְאַחֲרֵי-כֵן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבִמְקוֹם, אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן--שָׁם יַחֲנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אלשיך: "למה הסיען ה' במדבר 38 מסעות ולא הניחם על ה- 40 שנהבמקום אחד? ... כי לא יאות ישכון ה' רק במקום קדוש ולא במקום טומאה ... ועל כן במקום אשר יחנו טרם יעשו ישראל דבר שלא כרצון קונם – המקום קדוש, אך בעשותם אשר לא טוב בעיני ה', ותשרה טומאה במקום ההוא, מאז היה הענן נוסע אל מקום אחר". תשובה פרקטית, שניתן להתווכח עליה, אם אכן בכל מקום חנייה נעשה חטא וטומאה.

י,כט: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹבָב בֶּן-רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה: אלשיך: "למה מודיע שהוא חותן משה? ... ומי בלעדיו (בלעדי יתרו) ידע צדקתו כמוהו?". למרות שיתרו ידע צדקת משה חתנו, החליט לשוב לארצו מדין.

יא,א: וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי יְהוָה; וַיִּשְׁמַע יְהוָה, וַיִּחַר אַפּוֹ: אלשיך: "למה לא פירש מה הייתה אשמתם ואנינותם? ... היו עושים מצוות ה' בעיצבון כמתאוננים וקצים בעבודתו יתברך אך לא ערבו אל לבם להוציא מפיהם מילים כי בושו מקונם וממשה רבם והוא עוון פלילי כמאמר הכתוב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב' (דברים כח,מז) .. וזהו 'רע באזני ה'', כי רע שעשו היה מדבר ומשמיע לאזניו יתברך ... 'וישמע ה'', שהוא לשון הבנה". למדנו שגם עבודת ה' שאינה נעשית בשמחה נחשבת בעיניו כטרוניה בלחש, וגם היא מביאה לחרון אפו.

יא,יא: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ: אלשיך: "מה היא הרעה שהרע לו הוא יתברך? ... כי שמתני רועה יחידי וכל אשמת מידותיהם הבלתי טובות הם עלי לבדי ... וטוב לי היות רבים עמי ... ואשמם בראש מנהיגם". הנהגה מחייבת אחריות המונהגים. מעניין.

יא,טו: וְאִם-כָּכָה אַתְּ-עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג: מדוע נכתב 'את' ולא 'אתה', ואם לשון נקבה מדוע 'עושה' בלשון זכר? אלשיך: "כי יתמעטו זכויותי ויותש כוחי כנקבה". בעקבות חטא העם והנהגתו היחידה, יהיה במשה צד נקבי וצד זכרי.

יב,ב: וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה: אלשיך: "מה המה אלה שני מיעוטים זה אחר זה? ... גם נבואתנו מה' היא, גם שתהיה שפלה ממדרגתך ... ואמרו רק אך, האחד למעט את אהרן והשני למעט את מרים". גם אהרן וגם מרים היו בעלי נבואה, וכל אחד נצרך למיעוט נפרד. קצת מוזר.

יב,ד: וַיֹּאמֶר יְהוָה פִּתְאֹם, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-מִרְיָם, צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד: מדוע קרא ה' לשלושתם, והיה ברצונו לדבר רק עם אהרן ןמרים (וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם; פסוק ה')? אלשיך: "להורות להם כי לא ישוו למשה, כי משה ידבר בו יתברך בהקיץ ולא יידע עת יחפוץ לדבר בו ולכן צריך יהיה תמיד בטהרה פו ידבר בו הוא יתברך פתאום ... קרא לשלושתם יחד, למה שבאמצעות משה הנכלל אתם תחול גם שפע נבואה בהקיץ גם בהם .... ועוד שנית ... לא רצה לביישם שתהיה התוכחה בפני משה עצמו". ה' רצה להוכיח בלי לבייש, כך אנו נלמד כיצד להוכיח את אשר נאהב.

שבת שלום, שבת של עילוי, קדושה, צדקות, עבודתו בשמחה, אחריות מנהיגותית, כוח, מדרגה גבוהה, תוכחה בענווה ובאהבה, ומזל טוב לגדעון ושירה על הולדת הבת הקטנה שגדולה תהיה, אורן