בעוז וענווה ספר זיכרון לע"נ סרן ישי אבימאל רוסאלס בתוספת מאמרים - בירורים ורעיונות במלחמות ישראל לעילוי נשמתו 

ערך: השירות הצבאי בהלכה, מספרי ברזל להתפקד, מצות ישוב ארץ ישראל( שגם כן נכתבו ע"י לוחמי הגדוד בעבר ולא ע"י מורי הוראה, לבירור הסוגיה, ובאו לעורר ללמידה. אין לקבלם כתחליף לפסק הלכה מרב. ]3[ לע"נ חברנו ומפקדנו האהוב סרן ישי אבימאלרוסאלס ז"ל 

סרן ישי רוסאלס נלקח מאיתנו במהלך אימונים. הוא התבלט בעין הטובה שלו, בשמחה, ובהקרנה החיובית שזרחה ממנו לכל עבר. כך בלי תלונות וצניעות שאין כדוגמתה פילס את דרכו בצבא. הוא היה "מורעל" רציני, הוא כינה את זה רבאק )במלרע( או רֶ בֶ ק )ועם המבטא שלו זה נשמע עוד יותר טוב( – אבל ברור היה לכולם שזה מגיע מהלב הרחב. הלב שמוכן לשמוע כל אחד, להציע עזרה עוד לפני שהשני מבין שהוא בבעיה. והכל תמיד מתוך ענווה. הוא היה מפקד כדוד המלך "עדינו העצני" – רך ומקשיב לכל חייל, חבר, וכל אדם. בזמן העבודה היה מקשה עצמו כעץ – פועל ללא לאות. תמיד היה מפליא לראות איך לא נגמר לו הכח. הוא היה נוהג לומר שבזמן העבודה עובדים עד הסוף )"תקרררררע אותי"(, וכשנחים – נחים עד הסוף. ישי עמד כמה חדשים לפני השחרור מהשירות הסדיר, אך החליט לצאת לקורס קצינים – הוא אמר שחשוב לו להמשיך לתרום, ושהוא רוצה להגיע רחוק. במהלך מבצע צוק איתן הוא אמר לי שבמסגרת קורס קצינים הם אולי ייכנסו )לעזה( והוא כ"כ התרגש. כששאלתי אותו אם הוא לחוץ מזה הוא ענה לי: "שחרר אחי...." וזה הסביר לי הכל. ה"שחרר" עם המבטא המתגלגל שהוא ידע לומר בכל שעת קושי ופשוט לפרק את הקושי כלא היה. החיוך והצחוק שלו תמיד הבהירו שהמצב נפלא – גם ברגעים מאוד קשים. עם ישי זכיתי לפקד שמונה חדשים בפלוגת המסלול, "העוז והענוה" בגדוד נצח יהודה )אוג' 13 .)לפניכם מאמרים שלקטנו מלוחמי הגדוד לעילוי נשמתו אך העולה על הכל - לקט של סיפורים ומכתבים להכיר את דמותו. יהי רצון שהדברים יהיו לעילוי נשמתו: "וְ נָּתַ תִּ י לָּהֶ ם בְ בֵ יתִּ י ּובְ חֹומֹתַ י יָּד וָּ ׁשֵ ם טֹוב מִּ בָּ נִּים ּומִּ בָּ נֹות ׁשֵ ם עֹולָּם אֶ תֶ ן לֹו אֲ ׁשֶ ר לֹא יִּּכָּרֵ ת" )ישעיהו נו, ה(. העורך ]5[ מחזירים את ההרתעה מלחמת ישראל במלך ערד מופיעה בשלושה מקומות שונים בתנ"ך: ספר במדבר )פרק כא(, ספר יהושע )פרק יב(, וספר שופטים )פרק א(. שני כללים מרכזיים הורישו לנו חכמינו ז"ל. האחד, "מעשה אבות סימן לבנים" )ראה רמב"ן בראשית ב, ו(, ומכאן שיש ללמוד מכל קרב שהיה לאבותינו כי הוא יהיה גם לנו. והשני, "שהמקום גורם" )ראה סוטה מה. וסנהדרין יד:(, כלומר שלכל מקום בארץ ישראל יש השפעה אחרת על עם ישראל. ננסה למתוח קווים בין קרב זה לבין הבנה מה הקב"ה דורש מאתנו כצבא בארצו. מלחמת ישראל במלך ערד בדרכם לארץ ישראל בספר במדבר )פרק כא פסוקים א-ג( כתוב: "וַיִּשְׁ מַ ע הַ כְׁנַעֲנִּי מֶ לְֶך עֲרָ ד יֹשֵׁ ב הַ נֶגֶב כִּי בָ א יִּשְׁ רָ אֵׁ ל דֶ רֶ ְך הָ אֲ תָ רִּ ים וַיִּ לָחֶ ם בְׁ יִּשְׁ רָ אֵׁ ל וַיִּשְׁ בְׁ מִּ מֶ נּו שֶ בִּ י: וַיִּדַ ר יִּשְׁ רָ אֵׁ ל נֶדֶ ר לַ ה' וַ יֹאמַ ר אִּ ם נָתֹן תִּ תֵׁ ן אֶ ת הָ עָ ם הַ זֶה בְׁ יָדִּ י וְׁ הַ חֲ רַ מְׁ תִּ י אֶ ת עָ רֵׁ יהֶ ם: וַיִּשְׁ מַ ע ה' בְׁ קוֹל יִּשְׁ רָ אֵׁ ל וַיִּ תֵׁ ן אֶ ת הַ כְׁנַעֲנִּי וַיַחֲ רֵׁ ם אֶ תְׁ הֶ ם וְׁ אֶ ת עָ רֵׁ יהֶ ם וַיִּקְׁ רָ א שֵׁ ם הַ מָ קוֹם חָ רְׁ מָ ה". כדי לפשט את הדברים נבאר שכארבעים שנה לפני שלחו בני ישראל מרגלים לארץ כנען ודבר זה עורר את חשדם של יושבי הארץ. אך רק כעת בשנה שבני ישראל כבר חותרים להיכנס לארץ ומנהלים כבר כמה מלחמות באזור, כוננות יושבי הארץ עולה ומלך ערד מחליט לעשות מעשה ונלחם בישראל. תוצאות המלחמה הם 1 כאמור: בני ישראל מופתעים מהמכה ומלך ערד מצליח לקחת שבי .