"בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו ...נלך כי חג ה" לנו"
נכתב על ידי izik28, 17/3/2020
בס"ד
ד"ת לויקהל פקודי החודש תשפ -לרפואת כל חולי הקורונה בישראל ובעולם!
"בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו ...נלך כי חג ה" לנו"
----------------------------------------------------------------------
הפ"ס הנ"ל נראה לא קשור לפרשה.. אך אם נקרא את תחילת פרשת ויקהל נראה שדווקא כן ..
מפרש הרמבן , "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" - יכלול "כל עדת בני ישראל" האנשים והנשים כי כלם התנדבו במלאכת המשכן והנה משה אחר שצוה לאהרן והנשיאים וכל בני ישראל האנשים כל אשר דבר ה' אתו בהר סיני אחרי שבור הלוחות ונתן על פניו המסוה חזר וצוה והקהילו אליו כל העדה אנשים ונשים ויתכן שהיה זה ביום מחרת רדתו ואמר לכולם ענין המשכן אשר נצטוה בו מתחלה קודם שבור הלוחות כי כיון שנתרצה להם הקב"ה ונתן לו הלוחות שניות וכרת עמו ברית חדשה שילך השם בקרבם הנה חזרו לקדמותם ולאהבת כלולותם ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם כענין שצוהו תחלה כמו שאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ולכן צוה אותם משה עתה בכל מה שנצטוה מתחלה" , רשי מפרש שמצוות הקהל היתה למחרת יו"כ , בעוד שיום הכיפורים הינו יום חתונת כנסת ישראל והקב"ה , השבת היא גם פרשת החודש ," החודש הזה ראש חודשים הוא לכם ראשון לחודשי השנה" , ע"י מצוות קידוש החודש נקבעים
מועדי ישראל , משה רבנו אמר את כותרת דה"ת לפרעה מלך מצרים הממלכה העצומה באותה תקופה ללא פחד או מרא אלא ביד רמה, אך אם נשאל על איזה חג הכתוב מתכוון ? המדובר כמובן הוא חג מתן תורה , מה שמראה לנו שכל זמן שאדם הוגה בתורה גם אם זה יום חול שהוא בנפרד מקדושת השבת והחג ,זהו מעין יום חג לאותו יהודי על המפגש שלו עם הקב"ה שהרי נאמר " הקורא בתורה הרי הקב"ה מדבר איתו" , מה גם שכל זמן שעם ישראל נקהל קהילות קהילות בקדושה וטהרה למען עבודת ה" הרי זה חג, כיאה לחתונה שהיא כחתונת הקב"ה וכנסת ישראל ,או שמחת ברית המילה, בר מצווה וכניסה בעול המצוות ועוד.
פרעה התיר רק לגברים ללכת ולזבוח לה" במדבר שהרי לפי טענתו מה לנשים וילדים לקרבנות? אמר לו משה אם אין גדיים אין תיישים, אם אין זקנים אין נערים ונשים, אין המשכיות לעם ישראל , כדי ליצור את אותה המשכיות עלינו לקרב כל איש אשה וילד לתורת ה" וחגי ישראל ! כמוסבר על קריאת פרשת החודש בפירוש המלבים על המכילתא ", החדש הזה . שם חדש יבוא על חדשי הלבנה שהיא תתעלם ותתחדש. והחמה, אין לה חדשים, ובא על עת המולד שאז תחדש אורה ואז הוא ראש חודש. כמו שאמר "מחר חדש" "לא חדש לא שבת" "חדשיכם ומועדיכם". וגם בא על כלל החדש. ובדרך הפשט בא על כלל החדש, שחדש ניסן יהיה ראש חדשים.
ומלת הזה דרשו בברכות (דף י') זה ניסן ואין אחר ניסן. אבל באשר עקר המלה רומז על חדוש הירח למדו שה' מסר אז למשה בעל פה קביעת החדשים והעיבורים שנקרא סוד העבור, וחשוב תקופות ומזלות. שכבר הודו כל האומות שהחשבון שביד ישראל הוא אות שקבלוהו בנבואה.
ודעת ר' ישמעאל שמלת הזה שמורה תמיד על דבר עומד נכחו, הוא צווי ויאמר כן לישראל ויראה להם את הלבנה וכשטתו בסימן הקודם. ור' עקיבא סבירא ליה שכן אמר ה' למשה עצמו, שהראהו את הלבנה. כי משה נתקשה בה. ור' שמעון בר יוחאי מחזיק כדעת ר' ישמעאל שאי אפשר שהראה למשה והוא דבר עמו ביום! ור' אלעזר מחזיק דעת ר' עקיבא שהראהו למשה עצמו, כי דבר עמו סמוך לחשכה."
שימו לב, הקב"ה בכבודו ובעצמו מסר למשה את קביעת מועדי ישראל שיקבעו ע"י חכמי ישראל לדורות עולם , דבר שילך מאיש לרעהו עד אין סוף, "אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא "מהחודש הזה לכם", שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל ,אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם אימתי אתה עושה את המועדות, שכן כתיב: "בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא" אמר להם: אני ואתם מסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה שנאמר: "אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי" וכן הוא אומר: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" "אֹתָם" בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: לשעבר היה בידי שנאמר "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים" אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם אם אמרתם הן – הן, אם אמרתם לאו - לאו.
הזמן שישראל קובעים בו את המועדים - זה הזמן.
תורת ישראל נועדה לכולם! גברים נשים וטף בלי יוצא מהכלל, חלק הנשים בתורה הוא בכך שהם הולכות בדרך רחל אשת רבי עקיבא שדירבנה אותו ללכת וללמוד תורה מה שזיכה אותה בברכה" שלי ושל כולם שלה הוא"! חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה , הקב"ה נקרא גם לפי המסורת " ראשון"" ראשון לציון הנה הינם" ,ניסן מלשון " נס" שהוא גם מילה נרדפת ל" דגל "כמוזכר במעשה נחש הנחושת שעשה משה " ויַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס" כל מי שהיכישו נחש הביא טל נש הנחושת שהיה מוצב על נס הוא דגל ,והיה משעבד את ליבו לשמים ונרפא. כך גם אנו בחודש ניסן הבעל"ט , אם נהפוך את הנחש שמנסה למנוע מאיתנו את קדושת התורהלא מהיום לחושן על ליבנו ונשעבד את ליבנו לשמיים נקהיל קהילות כל עם ישראל ! לפני הקב"ה ונפקוד בתי כנסיות ומדרשות שמחה של מצווה," אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה"מבואר במדרש,"שהטעם שנאמר אלה פקודי המשכן, ולא נאמר ואלה פקודי המשכן. משום שבכל מקום שנאמר ואלה, הכוונה היא שבא להוסיף על הדברים שנאמרו לפני כן. ובכל מקום שנאמר אלה, הכוונה היא שבא הכתוב לפסול את הדברים שנאמרו לפני כן. כלומר, נאמר כאן אלה משום שבא הכתוב לפסול את הדברים שנאמרו לפני כן במעשה העגל. דהיינו, את אשר אמרו ישראל, אלה אלהיך ישראל (שמות ל"ב). משום שעל ידי התרומות למשכן מחל ה' לישראל, ופסל את מילת אלה הראשונה, ונתרצה באלה פקודי.
המשכן , ועוד, נאמר אלה פקודי, כדי לפסול את המנין הקודם של התרומות למשכן. ללמדנו, שכאן הוא הסיכום האמיתי של התרומות הגלויות של ישראל למשכן. משום שכאשר נתבקשו ישראל לתרום למלאכת המשכן, תרמו ברוחב לב. שנאמר, ויבאו כל החכמים … ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה ה' לעשת אתה (שמות ל"ו). בעקבות זאת ציוה משה, להעביר קול במחנה שלא יוסיפו לתרום, משום שכבר תרמו יותר מן הצורך למלאכת המשכן. אך מאחר וכל איש מישראל שתרם, חפץ שתרומתו תהיה עבור מלאכת המשכן, ולא למטרות אחרות. על כן ביקשו לדעת את מנין התרומות ואת מנין יתרות התרומות. משום כך נאמר, אלה פקודי המשכן. דהיינו, שבכך פסל את אשר אמרו החכמים למשה, מרבים העם להביא. כי לפי מנין זה של פקודי המשכן, לא נשארה יתרה מתרומות ישראל, אלא, תרומתם הספיקה במדויק לצורכי מלאכת המשכן." אם נלך בדרך זו ונכבד את ה" בתרומה, לא גשמית! אלא רוחנית ,בקיום מצוות בשמחה גם אם קשה , בלבד שכווניתינו טהורה כמובא במשנה במסכת מנחות",אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין אדם את דעתו לשמים." נזכה בברכתו ניזכה לראות את פני מלכנו בגאולה קרובה עוד בניסן הזה אי"ה בניסי ניסים למען שמו באהבה!אם נקהיל קהילות בבתי כנסיות ומדרשות בשמחה אמיתית טהורה ללא בידוד מאדם כזה או אחר חלילה אלא לקרב בין איש לרעהו למען קדושת ה" ! נזכה בהשריית שכינתו בתוכנו בבריאות ושמחה , חודש טוב! וחג שמח
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
