פרשת בא

האם בני ישראל היו במצרים 430 שנה או 210 שנה?

שמות יב,מ: וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.

האם חז"ל התכוונו לכך שבני ישראל ישבו במצרים 210 שנה ולא כפי שהתורה כותבת, 430?

ממתי מחשבת התורה את תחילת מושב בני ישראל במצרים? מגלות יעקב מביתו בברחו מפני עשו. גלות זאת החלה בהיות יעקב בן 40, שהרי כאשר היה עשו (תאומו ובן גילו של יעקב) בן 40 נשא שתי נשים שהיו למורת רוחם של הוריו (בראשית כו, לד-לה), ומיד אחר כך החל עניין ברכת יצחק ליעקב ועשו, שהסתיים בשליחת יעקב לארם לשאת אישה (בראשית כח, ב). יעקב יוצא מבאר שבע (בראשית כח, י), ולאחר שהובטח לו על ידי ה' שישמרהו בכל אשר ילך (בראשית כח, טו), הלך יעקב "ארצה בני קדם" (בראשית כט, א). היכן היא "ארץ בני קדם"? לדעתי היא גבולה המזרחי (קדם) של מצרים, ומכאן החלה גלות יעקב במצרים. אסביר: התורה מונה את שנים-עשר בני ישמעאל, והאחרון שבהם הוא קדמה (בראשית כה, טו). בני ישמעאל גרו בפריסה גדולה: " וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם" (בראשית כה, יח), כלומר הבן הצעיר קדמה גר בקצה המזרחי של מצרים, וזאת היא "ארץ בני קדם". יעקב שהה בארץ בני קדם 31, לפני שהגיע לחרן בגיל 71. בהיות יעקב בן 130 שנה הוא ירד למצרים עם בניו (כך אמר יעקב לפרעה), כלומר 90 שנה לאחר גלותו מבית אביו למצרים (ארץ בני קדם). אִתו בירידה למצרים היו 70 נפש, ביניהם היו גם בניו ונכדיו, כולל בנו לוי ונכדו קהת, בן השנה. קהת הוליד את עמרם בהיותו כבן 131 (שנתיים לפני מותו), כלומר 130 שנה לאחר בואו למצרים. עמרם הוליד את משה בהיותו בן כ 130   שנה (7 שנים לפני מותו), כלומר בשנת ה-350 לרדת בני ישראל למצרים (90 שנה מגלות יעקב הראשונה עד בואו מצרימה עם בניו ונכדיו, עוד 130 שנות קהת במצרים עד שהוליד את עמרם, עוד 130 שנה עד שעמרם הוליד את משה: 90+130+130 = 350). כעבור 80 שנה התייצב משה לפני פרעה, כלומר בשנת ה-430 לרדת יעקב למצרים, וכל 430 השנים הללו, למעט 36 שנה שבהן יעקב היה בחרן וישב בכנען, עד למכירת יוסף כעבד במצרים.

ובכל זאת חז"ל אומרים שבני ישראל היו במצרים 210 שנה, הכיצד? התכנון של ה' בברית בין הבתרים היה 400 שנות עינוי (ועבדום וענו אותם 400 שנה), וויתר על 190 שנה (חישב את הקץ), כלומר 210 שנות עינוי, ולא שנות שהייה במצרים, שהרי שנים רבות משהייתם במצרים היה יוסף חי ומכובד מאד על המצרים. שנות עינוי אלה התחילו בעת הולדת עמרם (השנה ה – 220 מבריחת יעקב לקדמה, בארץ בני-קדם), אז קם מלך חדש על מצרים שלא ידע את יוסף, כלומר את בית יוסף, אשר היו בשלטון במצרים עוד כ 60 שנה אחרי מות יוסף: וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא (שמות א,ו). המלך החדש החל בגזירות של מיסוי, אחר כך עבדות פרך, ואחר כך, עם הולדת משה, גזירת 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו'. מהולדת עמרם עד הולדת משה עברו 130 שנה, ועוד 80 שנות משה, הרי 210 שנות עבדות.

בכך נוכל ליישב את הסתירה כביכול בין חז"ל שקבעו 210 שנים לבין התורה שקבעה במפורש ובמדויק 430 שנה.