עיונים לשוניים - לרגל יום פטירת רחל אמנו: מקום קבורתה
נכתב על ידי איתיאל, 10/11/2019
לרגל יום פטירת רחל אמנו
לקבר רחל עלו בערב שבת ויעלו במוצאי שבת עשרות אלפי אנשים.
אך מניין לנו שזהו קבר רחל?
סוגיה זו קשורה בהבנת מספר מקורות בתנ"ך, ובדיוקים לשוניים.
נציג בקצרה את הסוגיה. מצורף בסוף קישורים למאמרים בנושא.
נאמר כי יעקב רחל מתה בלדתה כשנסעו מבית אל, והיתה עוד "כברת ארץ" לבוא אפרתה.
מהי "כברת ארץ"?
מנחם: מלשון "כביר". כלומר: דרך ארוכה. ולפי דבריו היא נקברה יותר קרוב לבית אל מאשר לבית לחם (לא תואם לזיהוי המקובל, שהינו צמוד מאוד לעיר בית לחם).
מדרש רבה: זה אינו תיאור מרחק, אלא תיאור זמן פטירתה: "בזמן שהארץ חלולה ככברה, שהניר מצוי והסתו עבר ועדיין השרב לא בא" (כלומר: תקופת ניסן! - בשונה מהמסורת על התאריך י"א חשוון).
רש"י: מידת קרקע.
רמב"ן: הכ' היא כ"ף הדמיון, והכוונה: כמו מרחק ההליכה מהבוקר ועד עת האוכל ("בר"). וסיים הרמב"ן: "זה כתבתי תחילה; ועכשיו, שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה וגם דברי מנחם, אבל הוא שם מדת הארץ, כדברי רש"י; ואין בו תאר, רק הסכמה, כרוב השמות. והכ"ף לשמוש, שלא נמדד בכוון".
המקור השני ש"מסבך" אותנו הוא בהמלכת שאול, שם הוא מצווה:
"בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי, וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן, בְּצֶלְצַח".
בית לחם שלנו נמצאת ביהודה, ואילו שמואל נשלח לבנימין!
המפרשים הקלאסים ביארו לפי חז"ל שהכוונה שהאנשים יצאו כעת מקבר רחל, ותפגשם בצלצח בגבול בנימין (מרחק שביר לפי התיאור הגיאוגרפי, של כחצי יום הליכה מכל כיוון).
החוקר נוגה הראובני הציע שבית לחם של ספר בראשית אינה בית לחם יהודה, אלא עיר אחרת באותו שם הנמצאת בבנימין, ותוארה גם בפירוט ההתנחלות בספר עזרא. אפרתה היא "עין פארה". יש שם ציון מוסלמי במכונה "קובור בני אישראיל", שיכול לתאום לכל התיאור. הוא נמצא ליד סלע המצל ברוב שעות היום, ומתאים לתיאור המקום "צלצח".
אולם המסורת על קבר רחל דרומית לירושלים קדומה מאוד.
פסוק אחרון בעניין הוא בנבואת ירמיהו:
קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ
הרמב"ן, וכן מפרשים נוספים, רצו לפרש "ברמה" - בעיר "הרמה", שהיא בגבול בנימין (צפונית לירושלים, מזוהה עם הכפר א-רם).
לפי הזיהוי בעין פארה - הדבר מתאים לפסוק זה, לפיו רחל עומדת על קברה ומבכה על בניה - בנימין, שבנחלתו היא קבורה, ליד העיר הרמה (שבו אכן רוכזו הגולים בבית ראשון לפני לקיחתם בבלה. ירמיהו מ').
אולם לאחר שהרמב"ן ראה את הזיהוי המקובל ביהודה, הוא הֵעיר שלא נאמר "בָרמה" בקמץ תחת הבית, כלומר בידוע, אלא בְרמה בשווא, כלומר: רמה סתמית. אלא הכוונה:
או שקולה של רחל נישא בקול רם.
או שהקול נישא עד לגבעה רמה כלשהי, ולא הרמה הידועה.
כמו כן אפשר לפרש שאמנם רחל נקברה ביהודה, אך קולה נישא עד למרחוק ביותר לעיר הרמה שבנחלת בנה.
קישורים להרחבה:
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/rachel/rachlmav.htm
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
