וואאוו, הגענו שוב להתחלה...

בפרשת בראשית אנו עדים לברכות שקבלנו כנשים וגברים לאחר חטאם של אדם וחווה..

האשה קבלה את ברכת קשיי ההריון והלידה והגבר את קשיי הפרנסה.

האמת? היום גם לנשים לא קל לשמש כמפרנסות לכל דבר ואילו אנו הגברים יכולים רק לתמוך ולהביט בהערצה בנשים הגיבורות שלנו עוברות את תהליכי ההריון והלידה. מישהו אמר שוויון זכויות?

הקב"ה קשר את הדעת עם החיים. לאחר שאדם וחווה נופלים ואוכלים מעץ הדעת, הקב"ה מוציא אותם מגן עדן שמא יאכלו גם מעץ החיים.

"וַיֹּאמֶר ה', הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת, טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל, וָחַי לְעֹלָם ; וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' מִגַּן-עֵדֶן..." (בראשית, ג', כ"ב)

כשאדם מגלה את הדעת, הוא מבין שמה שחסר לו להגיע לשלמות זה רק זמן, ולעומת זאת אדם שיש לו את כל הזמן שבעולם, עלול לבזבז אותו בחוסר דעת.

אפילו הבקשה הראשונה בתפילת העמידה לא מדברת על בריאות אלא על דעת...

אחד המקומות בהם בא לידי ביטוי מושג הזמן בכלכלה הוא הריבית. חשבתם בכלל פעם מהיכן מגיע המושג הזה?

הרי אם אני לוקח מחבר חפץ בהשאלה, משתמש בו ומחזיר לו את אותו החפץ בדיוק, למה שאצטרך לשלם לו על כך?

הא, בגלל שגרמתי לו בלאי, בסדר גמור, אבל אם זו הסיבה, אז מה עם כסף? לכסף אין בלאי אז למה אם מישהו מלווה לחברו כסף, למה שיחזיר לו אותו עם ריבית?

מה זאת אומרת? ריבית משולמת על הסיכון הקיים במצב בו לא נקבל בחזרה את הכסף או חלקו!

ואם מדובר במצב חסר סיכון? למה גם אז אנו מצפים לריבית כלשהי?

אז באמת ביהדות ישנו איסור לקחת ריבית על הלוואה וזאת על מנת לפתח אצלנו את רגש האכפתיות לשני ואת האמונה שמקור השפע הוא מהבורא ולא ממעשי האדם (אדם עם הכנסה פסיבית הזורמת לו ללא צורך בפעולות אקטיביות, נדרש מאוד לעבוד על הנקודה החשובה הזאת...).

עם זאת, על מנת לאפשר פעולות עסקיות, פותח מנגנון "היתר עסקה" ההופך את הלווה והמלווה לסוג של שותפים ומאפשר הלוואה בתנאים מסויימים – נושא מורכב וארוך החורג מגבולות פוסט זה.

הריבית משולמת על כסף בגין העובדה שויתרנו על הזמן בו יכולנו להשתמש בו ועובדה זה נכונה רק בהנתן שמשך חיינו מוגבל, אחרת, לא היתה משמעות לויתור זה! מעבר לסיכון, העובדה שיש לנו כבני תמותה פחות זמן להשתמש בכסף מגולמת בריבית ומניעה את גלגלי הכלכלה. אבל הגלגלים נעים רק אצל מי שמפתח את הדעת...

מיד לאחר החטא, הקב"ה בוחר לפתוח את השיח עם האדם בשאלה: "אייכה"?

וכבר נשאלה השאלה המפורסמת, האם באמת בורא העולם, היה הווה ויהיה, לא יודע היכן האדם? אלא שקיים פה מסר גדול עבורנו. אדם שנופל צריך לשאול את עצמו: איפה אני? האם אני יודע ומזהה את המקום בו אני נמצא? האם טוב לי פה? האם זה המקום הנכון עבורי?

אם התשובה היא כן, מצויין. אם התשובה היא לא, נדרש אומץ רב להודות בכך ולהתחיל לחפש תשובה לשאלה "מה אני באמת רוצה"?

וברמה הכלכלית, המציאות מוכיחה שמעל 50% מהמשפחות לא מכירות באמת את המצב הכלכלי שלהם. להכיר את ההכנסות שלנו זה קל, במיוחד לשכירים, פשוט מפני שלרובנו יש מקור הכנסה יחיד לכל הורה (במקרה הטוב...).

לעצמאיים זה יותר מורכב וכך גם הסיכון מול הסיכוי. אבל מה עם ההוצאות? האם אנו יודעים מה קורה איתם? על מה אנו מוציאים? ומה זה יכול לאפשר לנו בתכנון מתאים?

פרשת בראשית היא הזדמנות מצויינת לחזור להתחלה, לבחון את ראשית הצירים שלנו ואת הכיוון אליו התקדמנו. למקם את עצמנו על המפה ולהחליט האם אנו נמצאים היכן שאנו רוצים או אולי היינו מעדיפים מקום אחר ואיזה?

"יקירי, אייכה?"

שבת שלום.

אליהושע שקלים.

eshkalim.com