אברם הגיע לכנען ולאט לאט נדחף לנגב (בראשית יב ט). תוכניתו של אלוהים היתה לתת לאברם את כל כנען, והנה אברם לא היה מסוגל להשאר במרכז כנשיא מכובד. אלוהים ראה שחסר לאברם בטחון עצמי והפגיש אותו עם פרעה כשווה, והעניק לו רכוש רב ומתנות כדי להגדיל את כוחו. נראה שפרעה היה האיש המיועד לרומם את אברם (יט טז). ואכן לאחר הכרותו עם פרעה אברם האמין באלוהים ולא חשש לתקוף ארבע מלכים שכבשו את כל עבר הירדן המזרחי.

אלוהים רצה להפריד את אברם מלוט, ורצה שלוט לא יקבל חלק ונחלה בכנען. אפשרי שאברם חשב שלוט יהיה יורשו, למרות שאלוהים אמר לו, "וְאֶעֶשְׂךָ [אותך] לְגוֹי גָּדוֹל" (יב ב). כדי לקלקל את היחסים בין אברם ללוט, אלוהים העשיר את אברם הרבה מעל לוט (יג ב), ואז רבו הרועים, ואברם פקד על לוט "הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי" (יג ט).

ארץ מצרים היתה ידועה כארץ של קוסמים, ואלוהים ידע שלמצרים ישלחו אחיו של יוסף את אחיהם הקוסם, ושם אלוהים יושיע את בני ישראל בקסמים, אותות ומופתים (שמות ז ג). אלוהים רצה לוודא שהקוסמים והרופאים המצרים לא מסוגלים לרפא מחלות שהוא התכוון להביא בעשרת המכות.

אלוהים ידע והבין שאדמת אנשי סדום, שהיתה "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (בראשית יג י), גרמה להם להיות רשעים, כדי לשמור על אדמתם מזרים. אלוהים ידע שהוא ישלח את בני ישראל לארץ מצרים המשובחת כדי שהם יפרו, ישרצו, ירבו ויעצמו (שמות א ז). בגלל שאלוהים העניק לבני האדם זכות בחירה בטוב וברע, הוא רצה לוודא שהמצרים הם לא רשעים כאנשי סדום, והם ישלחו את בני ישראל בשלום לארצם לאחר עשרת המכות. בהקבלה מדהימה לסיפור בני ישראל במצרים, אלוהים הביא את אברם ומשפחתו  למצרים, הביא עושר לאברם, הביא מחלות על בית פרעה ופרעה שלח אותם בלי לפגוע ובלי לקחת את מתנותיו חזרה. המצרים הראו שהם מתאימים לתפקיד שאלוהים יעד להם בהקמת עם ישראל.

אלוהים רצה לדעת האם בגלל הרעב בכנען יתיאש אברם מכנען וישוב לחרן, או שהוא אוהב את הארץ שאלוהים הבטיח לו, וישוב אליה למרות הרעב שהראה לו את המגבלות של כנען. אלוהים ברך את כנען כי אין בכנען נהר כמו הנילוס, או הפרת והחדקל, והירדן הוא קטן מדי כדי להפוך את כולה לגן אלוהים. אלוהים רצה שאברם יבין שארץ כנען זקוקה לברכת אלוהים.

אלוהים רצה להעמיד את שרי בנסיון ולראות האם היא תשתף פעולה לשמור על אברם, ותאמין שאלוהים יציל אותה כאשר אבדו כל הסיכויים שהיא תצא בשלום מבית פרעה. והנה היא עברה בהצלחה את הנסיון, אלוהים הציל אותה מבית פרעה, והיא התחזקה באמונתה שאלוהים יעזור לה.

אלוהים רצה להביא בן לתרגול לאברם, את ישמעאל, וייעד לו תפקיד חשוב. אלוהים לא רצה שאברם ישלח את ישמעאל לארץ קדם כשם שקרה לבני קטורה (בראשית כה ו). לכן, כאשר שרי גרמה למחלה בקרב בית פרעה (יב יז), סביר שפרעה שלח את שרי ביחד עם כל המשרתות החולות, כדי להציל את מצרים, וכך אלוהים סיפק שפחה יפה לשרי, את הגר המצרית.

אלוהים רצה ללמד את בני ישראל לדורותיהם, שבתנאים המתאימים של סכנת כליון, מותר לחלק מהעם לצאת מכנען עם מטלטליהם, לתקופה מוגבלת. כך יצחק חשב לרדת למצרים, ויעקב ירד למצרים בתקופת רעב. אולם אנו מבינים שלא כל משפחת יעקב ירדה מצרימה, כי ברשימת הערים שכבשו בני ישראל העיר שכם לא מופיעה. כלומר, בכל תקופת שהותם של בני ישראל במצרים, שכם נשארה בבעלות בני ישראל מאז הכיבוש על ידי שמעון ולוי.