לקט מהרוקח לפרשת עקב

דברים ח,טז: למען ענותך: איזהו עינוי? הרוקח: "שאתה מצפה בכל יום למן". הבטחת המן מלווה בציפייה יומיומית לקיומה, וזהו עינוי.

י,טז: ומלתם את ערלת לבבכם: מדוע הדימוי הלב דווקא ל'ערלה'? הרוקח: "בזמן שאין הלב מבין ומרגיש לדבר הראוי – נקרא 'ערל', שעוקצו מתקשה למטה ומשמין, ונעשה כאבן, 'השמן לב העם הזה' (ישעיהו ו') – הלב עומד כמו עטרה לאבר, כמו שציווה 'ונמלתם את ערלת בשרכם (בראשית י"ז), וכן 'ומלתם את ערלת לבבכם'". לב קשה כאבר. מעניין.

יא,ט: תאריכ"ו ימי"ם ע"ל: מה הרמז במילים אלה? הרוקח: "(גימטריה 837) שנה היו בארץ, משנה שחילקו עד שגלו מן הארץ". מעניין.

יא,יב: מר(א)שית השנה: מדוע 'ראשית' בלי אל"ף? הרוקח: "מ'רשית' קרי ביה 'תשרי' (חילוף אותיות), כי בראש השנה גוזר, ' בתשרי". עוד רמז נאה לתחילת השנה בתשרי ולא בניסן.

יא,יג-יד: ולעבדו בכל לבבכם. ונתתי מטר ארצכם: מה לומדים מסמיכות הפסוקים? הרוקח: "על ידי תפילה בכוונה – אתן מטר. לכך סמך 'כרביבים עלי דשא – כי שם ה' אקרא (דברים לב,ב-ג) בתפילה". המשוואה פשוטה: תפילה בכוונה = גשם ושפע.

יא,יט: ולמדתם אותם את בניכם: מדוע כאן בלשון רבים (ולמדתם אותם) ואילו בקטע הראשון של שמע בלשון יחיד (ודברת בם; דברים ו')? הרוקח: "כי הראשונה מדבר לאב (ולכן ביחיד), ושנייה מצווה לאב ולבן – ללמד לדור שלישי". שנזכה להרבות נכדים וללמדם תורה.

שבוע טוב, באיחור קל עקב חופשה, שנזכה לשפע בלי עינוי, לב טוב, נחלה, תפילה בכוונה וללמד את נכדינו תורה, אורן.

 ---------------------------------------------------------