"והריקותי לכם ברכה עד בלי די "
בס"ד ד"ת לשבת ראה ל באב – ראש חודש אלול לעלון בלנ "והריקותי לכם ברכה עד בלי די" ------------------------------------------------------------------------------------- סוף שנה " ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה" , האם אפשר לראות ברכה או חלילה קללה ? , ביום שני נחל באמירת סליחות " בן אדם מה לך נרדם קום קרא בתחנונים" , הקב"ה נותן לנו את האפשרות לבחור בטוב או ברע ,וברור שכולנו מתפללים לשנה טובה , שנאמר " מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך".אם נשים לב הפרשה פותחת במילה " ראה" בלשון יחיד בעוד המילה " לפניכם", היא בלשון רבים ,הרי לכאורה היה צריך להיכתב " ראו " אנוכי נתן לפניכם"? הרועה בשושנים רשי מפרש את הביטוי דלעיל " הרועה את צאנו במרעה טוב ונח" ,השושנה כידוע גדלה בשדות , בדיוק היכן שמלך הכבוד נמצא בארבעים הימים הללו , מלבד השושנה שמשולה לעם ישראל ולתורה , גדלים בשדה כל שבעת המינים , וכל מה שהאדם צריך למחיתו ,אך עמהם גדלים גם הקוץ והדרדר , שמסמלים את היצר הרע על כל רבדיו , היצר הרע בימים אלו תופס תאוצה כדי להסיטנו מדרך החיים והטוב לדרך הרוע והקללה , אין ספק בכך שכל אחד ואחת מאיתנו מבקש בכל ליבו הצלחה וברכה בכל עניניו הפרטיים , יחד עם זאת אנו מבקשים ומקבלים על עצמנו להשתנות לטובה לשם כך , מה שחוזר על עצמו מידי שנה ושנה .. לשושנה שהזכרנו קודם יש מעלה שאין לשאר , היא למעשה תכשיט שמותאם לגופו של האדם , התכשיט הזה הם המצוות שאנו מקיימים והפירות הצומחים ממעשנו הטובים , כדי לקבל יבול טוב, עלינו לעמול בזיעת אפנו בדיוק באותו שדה בו המלך נמצא , בפרשה יש חמישים וארבע מצוות כמניין " דן" ,הימים בהם המלך דן את עמו לשבט או לחסד , המילה " דן" נקראת בהיפוך אותיות " נד " מלשון " נע ונד תהיה בארץ" , אי שמירת המצוות באשר הם שהפרשה משופעת בהם עלולים לגרום לנו להיות נדים ונעים בשדות זרים בדיוק מה שהמלך רוצה שנמנע מהם כנאמר " אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם יורשים אותם .. ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן ל ה," אליהכם" אני לדודי ודודי לי אנו מצינים השבת קדושה כפולה שבת וראש חודש, שהיא בעצם ההגדרה לאלול , ישראל מקדש את המועדים ע"פ עדים כידוע , ואילו השבת מקודשת מימי בראשית ע"י הקב"ה עצמו , שיתוף הפעולה בין עם ישראל למלך שנמצא ברגעים אלא בשדה הוא מהותו של חודש קדוש ונשגב זה , שנועד רק עבורנו , הקב"ה נמצא קרוב אלינו והדבר מעורר יראה והתרגשות, כמו כן תקווה לשנה טובה , כדי לזכות בכך עלינו ללכת בדרך ה" ראה " ולא דרך המילה " ארה" כנאמר בפ"ס" ארה לי את העם הזה " מלשון קללה וכעס, התורה מראה לנו באורה הטהור את הדרך הטובה בניגוד לדרך הרעה שמופיעה בשלל האיסורים שבפרשה כגון מאכלות אסורות,איסור אכילת דם , לא לשמוע למסית ומדיח ,בניגוד לציווי " את הברכה אשר תשמעו " סופי האותיות במילה היא ה"תורה " שהיא מקור הברכה , אלול מסמל את ההתקרבות בין כנסת ישראל היא הכלה ,לקב"ה החתן , עם ישראל אמור להיות הצד שנותן לקב"ה את פירות המצוות והמעשים הטובים כעזרה ההדדית בין איש לרעהו וכפ"ס" איש לרעהו ומתנות לאביונים " ,הפרשה נפתחת במילה " ראה " בלשון יחיד משום שחודש אלול מיועד שנהיה מלבד התפילה בציבור ,גם ביחידות עם ה" והוא נועד לכל אחד מאיתנו, ללא הבדל , כדי לראות את הברכה בחיינו עלינו לממש את הנתינה ההדדית בינינו להקב"ה כמו בין החתן והכלה שרוצים להעניק ולשמוח אחד עם השני ולקיים חיים מלאי תורה ושמחה ,הנתינה ההדדית אחד לשני יחד עם ראית הטוב בנו וברענו מהווה את המילה " אלול" , גם אם השינוי שקיבלנו על עצמנו הוא קטן ונראה כקרבן הסלת של העני במקדש , בעיני הקב"ה הוא ענק בכך שהוא בא מנתינה בלב מלא בדיוק כפ"ס " פתחו לי פתח כחודה של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם" , לשנה טובה
