סתירה בין מדרש רבה לתנחומא
נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל, 12/5/2019
במדרש תנחומא (בחוקותי ב) מובא שבזכות ישראל האומות מתברכים, לעומת זאת במדרש רבה (לה, יא) נראה שישראל מתברכים והאומות נהנים ממה ש... הם קונים מישראל.
בתנחומא (על הפסוק "ונתתי גשמיכם בעיתם... ואם לא תשמעו לי ונתתי את שמיכם כברזל"):
אמר רבי יהושע בן לוי:
אלו היו יודעין האומות שבשביל עונות ישראל הם לוקין, היו מעמידין להם שני איסטרטיוטין (שוטרים) לכל אחד ואחד מישראל, כדי שישמרו את התורה ושלא יחטאו. ולא דיין שאין האומות משמרין את ישראל, אלא עוד הן מבטלין אותן מן המצות. שאם יחטאו, כל העולם לוקה, שנאמר: על כן עליכם כלאו שמים מטל. ואם אינם חוטאין, כל העולם מתברך בשבילם, שנא': והתברכו בזרעך כל גויי הארץ (ברא' כו ד).
ובמדרש ויקרא רבה:
דָּבָר אַחֵר: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, לֹא גִּשְׁמֵי כָּל הָאֲרָצוֹת. מָה אֲנִי מְקַיֵּם (בראשית כח, יד): וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה הַשּׂבַע בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְרָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וְיִהְיוּ כָּל הָאֲרָצוֹת בָּאִין וְלוֹקְחִין מִכֶּם פֵּרוֹת וּמְעַשְׂרִין אֶתְכֶם בִּכְסָפִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, יד): וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
