שני הממדים הללו משלימים זה את זה ויוצרים רצף של התקדמות והתפתחות על ציר הזמן.

גם בחיים האישיים והלאומיים יש צורך בשני המרכיבים החידוש והיציבות. מצד אחד נחוצה יציבות, שגרה וקביעות שתמסד את הקיים ותפיק ממנו את פירותיו המשובחים. אולם לעיתים היא הופכת לקיבעון מתיישן שגורם לעייפות ולשחיקה שמאיימת לעצור את התקדמות החיים.

התחדשות בריאה מאפשרת להמשיך להתקדם ולהתפתח. היא מזריקה מרץ מחיה, אנרגטי ומרענן. ומעוררת התלהבות. האדם והחברה זקוקים להתחדשות באופן עיתי. בראש ובראשונה בהלכי החשיבה. ובאמונה ביכולת להתחדש, ו'לפתוח דף חדש'.

אולם החידוש והשינוי חייבים להיעשות באופן מחושב ומבוקר. התחדשות בריאה נבחנת בכך שהיא מהווה קומה נוספת מעל הדבר שכבר קיים. בבחינת 'הישן יתחדש והחדש יתקדש' (אגרות הראי"ה ח"א קסד). לבל יגרום הרצון לחידוש 'לצאת קרח מכאן ומכאן' (בבא קמא ס ב). לשנות את הקיים ולהמירו בדבר חדש שהוא גרוע ממנו. ההתחדשות צריכה להיעשות תוך שמירה של עוגני יציבות וקביעות. בלעדיהם תגרום ההתחדשות להתערערות אנרכיסטית של היסודות והמסגרות. שאז גם הדבר המחודש יהיה רעוע ולא יצליח להתקיים לאורך זמן.

פעמים שהכמיהה לשנוי ולהתחדשות של היחיד והציבור בא מתוך תסכול מהמצב הקיים. בין שהוא תסכול מוצדק ובין שאינו. בין אם המצב הקיים גרוע באמת ובין אם רק נדמה שהוא כזה, או שקיימת אשליה שהוא היה יכול להיות טוב יותר ממה שאפשרי באמת.  במצב שכזה הכמיהה לדבר חדש עלולה להגיע עד כדי בקשת שינוי כמעט בכל מחיר. זהו מצב בעייתי משום שהתקווה לשינוי המצב הקיים עלולה לשבש את מנגנוני הביקורת. סוג של עיוורון זמני שעלול לגרום לבחירה בחידוש שאין בו באמת פתרון למצב הקודם, והוא אינו אלא אשליה ומקסם שווא. תחליף גרוע שאף יהיה גרוע מהמצב הקיים. והוא אף עלול לערער את היסודות של המצב הקיים.

לרוב יהיו כאלה, בסביבה הקרובה, שיתריעו ויזהירו שמדובר באשליה ובמקסם שוא. אולם הכמיהה לשינוי משכרת את החושים ואינה מאפשרת להודות בכך. הכמהים לשינוי משכנעים את עצמם ומסרבים להכיר במציאות. סוג של אונאה עצמית.

למרבה הצער ההתפכחות ממקסם השוא מגיעה רק בשלב מאוחר. אחרי שהאשליה התנפצה לקרקע המציאות וגרמה לתסכול ולמפח נפש. לא רק שהשינוי המיוחל לא קרה אלא שהמצב אף החמיר.

בעשורים האחרונים חווינו תופעות מעין אלה בזירה הלאומית כלפי המצב הבטחוני המורכב. הכמיהה לשקט ולשגרה הביאה חלקים גדולים מהציבור להמר על אשליה ומקסם שוא של פתרונות שהתנפצו אל קרקע המציאות במחיר דמים כבד.

תופעות מעין אלה חוזרות על עצמן כמעט בכל מערכת בחירות. מוקמות מפלגות אוירה או מפלגות מחאה שרוכבות על גלי התסכול מהמצב המורכב של חיינו. יש שנותנים להם את קולם מתוך תסכול וכמיהה אמיתית לשינוי. אולם במצב זה קשה להיות ביקורתי ולבחון האם השינוי שמפלגות אלה מציעות אכן יביא לשינוי המיוחל. האם הפתרון מציאותי, או רק גיבוב של רעיונות תאורטיים שלא ניתן ליישם אותם במציאות המורכבת הקיימת ולא יעמדו במבחן המציאות. ההתנפצות של האשליה לקרקע המציאות באה במוקדם או במאוחר והמפלגה נעלמת. אבל הלקח אינו מופק. וחוזר על עצמו בבחירות הבאות.