השטר שהוחלף

הוריו של אברהם קיס עניים היו. בגיל צעיר מאד, עוד בהיותו בבית הספר היסודי היה אברהם עובד בשעות אחר הצהריים בעבודות שונות ומזדמנות בכדי לעזור בפרנסת הבית.

אחת מעבודותיו היתה כשליח במכולת, שם היה מקבל משכורת יומית וכן נהנה מה'טיפים' של הקונים אליהם הביא את המצרכים. בסוף השבוע הוא היה מרוויח חמש דולר בערך. (סכום סביר לילד באותו זמן). 

צהריים אחד, נשלח אברהם הצעיר לביתה של הרבנית חנה, אימו של הרבי מלובביץ.

אברהם דפק בדלת, ולמרבה הפתעתו, הדלת נפתחה לא על ידי הרבנית, אלא על ידי בנה, הרבי מלובביץ. אברהם החל פורק את הארגזים הרבים, ומזווית עינו ראה את הרבי מסדר את  הקניות במקומם.

כשסיים אברהם את עבודתו, פנה אליו הרבי בברכת תודה ונתן לו טיפ מיוחד- שטר של 10 דולר!

אברהם התרגש מאד מסכום הכסף הגדול שברשותו ובעיני רוחו כבר ראה את חיוכה הגדול של אימו. אולם, אברהם לא הספיק לפנות חזרה לביתו כאשר נתקל בחסידים רבים שפנו אליו: "ראית את הרבי? האם קיבלת ממנו טיפ?" אברהם הנהן בחיוך רחב והראה לחסידים את עשרת הדולרים שברשותו. מיד קרא לעברו חסיד אחד והציע: "אם תתן לי 10 דולר אלו, אחלף לך אותם ב- 20 דולר". אברהם שמע את ההצעה וכמעט שפרחה נשמתו מרוב התרגשות. הוא הסכים להצעה מיידית ורץ לביתו בהתרגשות תוך שהוא אוחז היטב בכסף שבידו.

אברהם נכנס לביתו כרוח סערה וללא הקדמות הראה לאימו את השטר היקר.

בערב, כשחזר אביו לביתו וראה את החגיגה שבביתו, ביקש לשמוע מה אירע. כשסיפר אברהם לאביו את אשר קרה עם החסידים, נענע אביו את ראשו מצד לצד. "מה קרה, אבא?" שאל אברהם הצעיר. "האם לא היה זה עסק מוצלח?"

שבועיים לאחר מכן, לקח אותו אביו לטיש אצל הרבי מלובביץ. כשהגיעו השניים להתברך מהרבי, שאל האב האם זוכר הוא את בנו. "וודאי שכן." ענה הרבי "הוא הביא קניות לאימי" הוסיף. "אכן" ענה האב והמשיך וסיפר בצער לרבי את גלגולו של עשרת הדולרים שלו. שמע זאת הרבי וחייך כאילו שמע בדיחה טובה.

למחרת, המשיך אברהם בעבודה זו, כאשר מעת לעת היה מביא קניות גם לביתה של הרבנית חנה.

יום אחד, נקש על דלת ביתה של הרבנית חנה, וזו נפתחה על ידי בנה, הרבי. שוב הביא הרבי 10 דולר לאברהם הקטן ואמר לו: "קח את הכסף והכנס לכיסך" לאחר מכן הוציא שטר נוסף של 10 דולר ואמר תוך קריצה: "את זה אתה יכול להחליף עם החסידים בחוץ".

עד כאן הסיפור.

הבה נשאל כעת: האם מותר היה לחסידים להחליף עם הילד את השטר של העשר דולר בשטר של עשרים?

תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:

ודאי שאסור היה לחסידים להחליף את שטר ה- 10 דולר שהרבי נתן בשטר אחר של עשרים דולר.

ילד שמקבל כסף במתנה, 'זוכה' בכסף מבחינה הלכתית, והכסף שייך לו[1]. אולם, אינו יכול להקנות כסף זה לאחרים. לפיכך, הם עברו על איסור גזל.

עוד צריך להוסיף שלא רק שהם גזלו אלא שהדבר לא הועיל להם מצד הברכה. הברכה באה כתוצאה מברכת הרבי ולא מעצם החזקת הדולר. לכן הברכה נשארת אצל הילד.

אילו הילד היה מעל גיל בר מצווה לא היה בזה משום גזל, אבל מכל מקום נראה שהיה בזה משום 'לא תחמוד', בכך שחמדו את רכושו, ופיתו אותו למכור משהו, כאשר הוא לא מבין בדיוק מה המשמעות של העסקה.