וכי  זקוק הקב"ה לשיכר- אולי כן [מטאפורית]

---------------------------------------------------------------

ברשימות קודמות הרבתי להג ומילים לשכנע כי  :

תורת הקורבנות הייתה לכתחילה תורה זמנית עם  :

פתיל השהיה של "השמדה"....

כחלק מימות המשיח....

 ניסיתי להסביר : כי לא בכדי התורה  "מתחה" את הנושא לכלל גיחוך :

כאילו בהקרבת הקורבן מאכילים את הקב"ה לחם [לחמי לאישיי].

 אז הנה לפניכם גם ההשלמה של הרעיון  :

בדמות  "המשקה" המצורף ללחם 

בדמות - יין לניסוך.

 

המקרא 

-------------

הדברים :

---------------

 וכי למה נסך יין . ?

ויותר מזה הצירוף :"נסך שיכר לה' - לא מטלטל. ?

 וכי חלילה זקוק הקב"ה לשיכר. המיועד ל"מרי נפש"

 אלא שיש כאן מצג מטאפורי :

כאילו עצוב לקב"ה כשמקריבים את יצירי כפיו [הבהמות]

 וכאילו מהקל לכבד :

על כבש צריך למתן העצב ברביעית ההין יין

 על אייל - בשלישית ההין יין

 ובפר - במחצית ההין  יין

 אז כפי שגם אמר הנביא : הקרבת הקורבנות הן טרחה וצער לקב"ה. 

 אז בואו נתעורר לקדם לפחות רעיונית :

 אביב חדש כמפתן של 

 ימות המשיח...

משה אהרון .