"כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂונַאֲךָ רֹובֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹוב לוֹ, עָזֹב תַּעֲזֹוב עִמּוֹ" (שמות כג, ה)

בראש ספרו "מוסר הקדש", עמד הרב קוק זצ"ל על ההבדל בין המוסר האלוקי למוסר האנושי:

"המוסר של חול איננו עמוק, ואינו נכנס בפנימיות הנשמה... אין להדרכה זו תפיסה עומדת בפני ההסתערות של תאוות שונות כשהן מתעוררות בחוזקה, וקל וחומר שאין ביד מוסר רפוי כזה להדריך את הכללות, את הציבור האנושי בעומקו והיקף גודלו, לחדור אל עומק הנשמה, ולהפוך אל האדם הכללי והפרטי לב בשר תחת לב אבן. יש עצה אחרת - כי אם שיהיה מודרך על פי המוסר האלוקי" .

ישנו הבדל בין המוסר האנושי למוסר האלוקי.

המוסר האנושי מגמתו העיקרית היא להגן על כל אדם מסביבתו, ותפקידו (של בית המשפט) הוא לממש זאת בחיים, להגן על הרכוש של כל אחד מפני התקפת חברו. המוסר האנושי לא דורש מהאדם לשפר את מידותיו!

לעומת זאת, המוסר האלוקי מגמתו הוא "האני שלי", לעשות אותי לאדם עליון. המוסר האלוקי ניגש אל האדם בתביעות מכוח הטענה שהאדם נברא בצלם אלוקים, ועל כן עליו להסתלק מן האנוכיות הבהמית, להתעלות עליה ולכבוש את התאוות והיצרים המשחיתים את הוד תכונתו (מוסר המקרא והתלמוד ר"ז פינס).

אחת הדוגמאות למוסר האלוקי הנדרש מאיתנו נמצא בפרשתנו (שמות כג, ה): "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂונַאֲךָ רֹובֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹוב לוֹ, עָזֹב תַּעֲזֹוב עִמּוֹ". התורה מלמדת אותנו שיש לעזור לזולת גם אם מדובר בשונא שלנו. אם יהודי רואה את חמורו של יהודי אחר רובץ תחת משאו, ואינו מסוגל להמשיך להתקדם בגלל כובד המשא – עליו לעזור לו לפרוק את המשא מעל החמור ולטעון אותו מחדש בצורה נוחה. וכאשר מדובר בחמורו של השונא, המצווה גדולה אף יותר. אם רואה האדם שני אנשים שזקוקים לעזרה עם חמוריהם, האחד אוהבו והשני שונאו, מצווה עליו להקדים לעזור דווקא לשונאו ולהתגבר על המשקעים של השנאה שבו, ולעזור לו למרות הכל, אפילו לפני שהוא עוזר לחברו.

הקב"ה מחייב אותנו למעשה להתמודד ולהתגבר על היצרים האפלים ביותר של הנקמנות, התחרותיות והשיפוטיות עימם נולדנו עד כדי שנפעל במעשה להיטיב גם עם מי שמוגדרים כ"שונאינו".

הדרך היחידה לצאת ממעגל האגואיזם אל דאגה אמיתית וכנה לבני אדם נוספים (שאינם הקרובים לנו ביותר) היא בהכרח לדבוק בחוקים שנתן לנו הקב"ה בתורה. רק ברגע שאנו מכפיפים את רצונותינו האישים למשהו גבוה מאתנו, כדוגמת מערכת החוקים בפרשת "משפטים", אנחנו יכולים להתגבר על היצרים הקטנים והנמוכים ולדבוק בדרך הזו גם כשהאינטרס האישי שלנו משתנה.

הרמב"ן (דברים כב) מלמד אותנו שמשפטי התורה לא באו רק בכדי להשתית יחסי חברה מתוקנים, אלא: "להדריכנו בנתיבות הרחמים... להיותנו נקיי הנפש... וללמד אותנו המידות הטובות".

הרב מרדכי גרינברג שליט"א, מתוך העלון: "שבת בשבתו" - http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160

משה רט, אליהו טייב - מהספר: "שולחן השבת עם רבי נחמן"

ניר אביעד, מתוך האתר – "השבוע בפרשה", http://nir.benny-aviad.com/