"לא תזבח לה' אלקיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת ה' אלקיך הוא,כי ימצא בקרבך..וילך ויעבוד אלהים אחרים"וגו' (יז,א-ג..)-מה הקשר בין הדברים שלכן הובא זאת בהמשך?-ובפשטות מדובר על ענייני עבודה בקרבן שה' שונא שזה מבעל מום ועד ע"ז-אולם עדיין זה ניראה לא מספק שהרי יש הבדל גדול בין קרבן פסול לע"ז?-לכן ניראה שבאה התורה לרמוז על איך התחיל הע"ז בעולם-שבהתחלה עבדו לה' אז איך הגיעו לע"ז?-אלא שמה שעבדו לה' היה פגום-כמו שמצינו אצל קין שהקריב קרבן שלא ראוי(שלכן ה' לא קיבל את קורבנו)שהקריב גידולים שאינם טובים כ"ך ובכך גרם להתרחקות מה'-ובהמשך הדורות זה הדרדר עד לע"ז ממש-ולכן הע"ז שמופיעה כאן זה "וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים" שהע"ז שפורטה זה שמש/ירח וכדו' שבא לומר שזה כעין רמז שעובד ע"ז למשהו שמעל הפיזי שכאן-שכעין בא לרמוז על כשהתחילו את הע"ז עבדו למשהו עליון כדי לומר שעובד אותו כדי להגיע הכי קרוב לה' שחשבו שכיון שה' לא מקבל קרבנם סימן שאינם ראוים להקריב לה'-ולכן מקריבים הכי קרוב לה' מבחינתם-ולכן למשהו עליון מגישים את קרבנם שהוא יעלה זאת לה' ובמשך הזמן בילבלו עוד יותר והקריבו לשמש עצמה וכדו' וכך התגלגל והקריבו לע"ז-וכל זאת התחיל בשל העניין שחשבו שלא ראוים להביא לה' בעצמם כיון שלא קיבל קרבנם-אולם אם היו בוחנים עצמם היו מהר מאד רואים שזה בשל שלא הביאו קרבן ראוי לה'-ולא בגלל שהם לא ראוים להביא קרבן-ולכן ה' מתעב קרבן בעל מום כיון שזה השורש לע"ז-ומדוע ה' לא קיבל בתחילה(לפני הע"ז)את הקרבן?-זה משום שאין זה קרבן ראוי לחיבור לה' שמביא מתנה לה' ונותן מתנה פגומה-זה מראה על זלזול ולכן לא ראוי לקבל כזה קרבן(ואחרי שיש ע"ז התווסף גם העניין של שורש הע"ז ולכן נעשה למתועב.. ויותר מזה כיון שה' ידע שבסוף יצא מזה ע"ז אז אולי מראש זה במעמד של מתועב ולא רק לא ראוי)וזה קשור למקודם שנאמר "ולא תקים מצבה" וגו'-שמצבה זה אבן אחת שזה כעין רמז על הע"ז שבתחילה נעשתה כביכול לה' ולכן מאבן אחת לומר שלא בא לתת לע"ז אלא להגיש לה' דרך השמש וכדו'-ולכן במצבה רומז שזה לאחד-לה'(ורק לאחד-לה')ולכן בא לפני קרבן בעל מום שקשור לתחילת הע"ז בעולם,וזה קשור לפרשתנו שמתחילה בציווי על שופטים ושוטרים(וגם סמוך לזה)שהעניין לרדוף צדק מעבר לצורך להיות בעלי אמת-אם היו פונים לבדיקה אמיתית אותם שהתחילו את הע"ז והיו שואלים מדוע ה' לא מקבל קרבנם היו מקבלים תשובה שהאשמה היא בקרבן שהביאו ולכן זה שלא פנו לצדק אלא בחנו בהבנתם בלבד גרמו לטעותם ועשו ע"ז ולכן נאמר "צדק צדק תרדוף" שאפשר לרדוף בצדק אבל צריך לבחון אולי הרדיפה אחרי הצדק אינה נכונה באותו מקום אלא צריך צדק אחר ולכן לבחון גם דרכים שונות וצדק שונה-ולכן "צדק צדק" שאילו כך עשו לא היו מגיעים לע"ז -ואותו דבר זה בא לידי ביטוי גם בדין ופשרה כמו שמופיע בסנהדרין(לב,ב) כדרשה מהפס' הזה שאמנם יש צדק (דין)אבל יש גם צדק אחר(פשרה)וצריך לבחון ע"פ הדבר שעומד מולנו באיזה צדק ללכת-שאילו עשו כך בתחילת הע"ז לא היו מגיעים לע"ז-וכדי להיות ישרים בצדק יש צורך בתיקון המידות וזיכוך אדם וכך יהיה שכלו נקי וישר וזה במיוחד בא לידי ביטוי בדיבור שצריך לזככו ולטהרו-ולכן מופיע "כל דבר רע" שדרשוהו מלשון דיבור כמו שמביא רש"י במקום 'אזהרה למפגל בקדשים ע"י דבור רע' שזה רומז בענייננו שהדיבור הרע פוגם בקשר הקדושה ביננו לה' ולכן צריך מאד ליזהר בדיבור שיהא נקי וטהור.