פרשת השבוע - וארא
"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּֽלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִֽים. הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְרַב מִֽהְיֹת קֹלֹת אֱלֹקים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹֽד. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל ה' הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִֽהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לה' הָאָֽרֶץ"
(שמות ט, כז-כט)
מה המסר בעשרת המכות?
המכה החותמת את פרשתנו היא מכת הברד. אם היו שואלים אותנו מה הדבר הקשה במכת הברד, היינו אומרים שזה שהברד משבר, מקלקל, הורס ופוגע ביבול ובתבואה, בבעלי חיים ובאדם שלא נס לביתו - אלו הדברים הקשים שבמכה זו. אלא שפרעו מדגיש דבר אחר: "הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְרַב מִֽהְיֹת קֹלֹת אֱלֹקים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם". מה שמפריע לפרעה זה - קולות האלוקים!
מכת ברד ויתר המכות באו להשמיע קול אחר ועליון – "קֹלֹת אֱלֹקים" - קול אלוקים הנשמע בארץ שמשנה את המציאות כולה.
כל מכה ומכה, משמיעה את הקול האלוקי בדרכה שלה. ופרעה לא יכול לסבול זאת וממשיך שלא לשמוע ולא להקשיב.
פרעה משועבד לחלוטין לסדרי החיים אותם בנה לעצמו, לתדמית אותה בנה בעמל של שנים בה הוא השולט והמחליט. פרעה לא מסוגל להיפתח לכך שיש משהו מעליו, מעל הסדרים שלו, מעל החוקים והגזירות שמעצבים את עולמו ואת עולמם של כל נתינו. ולכן אפילו שנשמעים "קולות אלוקים" - אין לו אפשרות אמיתית להקשיב ולהאזין.
אנו מצויים בעולם גשמי וחומרי, עולם בו לרוחניות ולקשר עם הקב"ה יש שחיקה מתמדת, שכן כל אשר נראה לעינינו הוא כיצד החומר, הכלכלה, החברה וכו' הם המובילים תהליכים וקובעים מה יהיה ומה יקרה, ואילו האמונה וההבנה העמוקה שמה שבאמת קובע הוא העניין הרוחני, האלוקי - זהו דבר שלא נראה בעיניים ולכן נשחק.
הרב קוק זצ"ל מבאר ב'עולת ראיה' (חלק א, קכו): "בפנימיות יסוד החיים שלנו מונח אוצר קדוש, יקר ומרומם מאד, שהוא מצד עצמו עומד הוא למעלה מכל פגם, קשור הוא בהאור האלוקי הממולא... יושר וצדק, חסד ואמת... אלא שהצורך של ירידת הנשמה, וקישור ערכי החיים בתחומים מצומצמים ובתכונות חומריות, הוא המביא את האפשרויות של הטבעה, של ירידה ושל שיקוע תדירי במעבי החטא".
הירידה לעולם הזה גורמת לשחיקה מתמדת, לירידה, לשכחה של האמת הגדולה של חיינו, של גודל קדושת נשמתנו ושל ההבנה שהעולם הרוחני הוא הפועל, היוצר והמקדם. ההשתעבדות למסגרות החיים החיצוניות, לתבניות החשיבה הקיימות, לתדמית שאנו יוצרים לעצמנו ולאחרים - היא השעבוד הגדול ביותר והיא העבדות הנוראה ביותר.
וכדברי הרב קוק זצ"ל (אורות התשובה ה, ה): "העקשנות לעמוד תמיד ברעה אחת ולהיתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שיקוע בעבדות קשה, שאינה מניחה את אור החרות של התשובה להאיר בעולם חילה. כי התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמיתי שהוא החופש האלוקי שאין עימו שום עבדות".
הרב גור גלון, מתוך האתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219
הרב חיים סבתו, מתוך האתר: "ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים" - www.ybm.org.il