סוגיות לשוניות ברש"י לפרשת מקץ (תופעות ב"התפעל")
נכתב על ידי איתיאל, 21/12/2018
כשפרעה התעורר מחלומו נאמר "ותפעם רוחו". רש"י מעיר שכשנבוכדנצר חלם נאמר "ותתפעם רוחו".
רש"י מסביר שפרעה לא ידע את הפתרון, לעומת נבוכדנצר ששכח גם את החלום.
מבחינה דקדוקית, "ותפעם" - בנין נפעל. "ותתפעם" - בנין התפעל.
המשמעות העיקרית של הבניין: נפעל - סביל של קל. התפעל - פעולה חוזרת (הפעיל את עצמו).
המהר"ל בפירושו על רש"י מבאר כי בנפעל יש פעימה=מכה אחרת. אך בהתפעל, רוחו הכתה על עצמה, כך שיש שתי מכות, והם אי ידיעת החלום וגם הפתרון.
נראה שככל שמשמעות הבניין פשוטה יותר, כך מעטות תוספותיו.
בניין פעל, לא לחינם נקרא קל - אין בו תוספת.
הבניינים הכבדים, הכפלת אות ע"י דגש - המשמעות: פעולה חזקה (שיבר =שבר בחזקה, קיפץ = קפיצה חוזרת ונשנית וכו'. יש עוד משמעויות, אך זו הבסיסית).
הפעיל, הופעל - תוספת ה"א, ובבניין זה יש תוספת משמעות של התייחסות לגוף אחר (הפעיל = פעל על פלוני. מצריך מושא).
הגיוני שהתפעל, בו הכי הרבה תוספות - מציין משמעות מורכבת ביותר.
*
אגב, בסוף הפרשה, על המילה "נצטדק" יש ברש"י הסבר ארוך ומקיף על תופעות בהתפעל.
ראוי לציין שהוא מזכיר עם דוגמאות את שיכול העיצורים באותיות ש"ס ושיכול והידמות חלקית של צ', ולא מזכיר את ז' (הזדקן, הזדחל).
בגור אריה מוסיף אותו.
השערה שלי: הופעת בניין התפעל בשורש בעל פה"פ ז' היא נדירה למדי.
אני חושב שיש רק הופעה בודדת במקרא, וגם היא בארמית (הזדמנתון - דניאל ב', ט', ורק בקרי. הכתיב: הזמנתון). לכן רש"י לא ראה צורך רק להפגין ידיעות בדקדוק במקום שאין תועלת ללומד.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
