בשליחות / החלק היומי / סיון רהב-מאיר
18/12/2018
היום עשרה בטבת. יום צום, בגלל תחילת המצור על ירושלים, שהוביל לבסוף לחורבן הבית. רבים יצומו היום בגלל משהו שקרה לפני 2,606 (!) שנים. למה? כי אנחנו חלק מסיפור גדול.
אלפי שנים אחר כך, היום הזה נקבע גם כ"יום הקדיש הכללי". מזכירים בו את קורבנות השואה שיום פטירתם לא נודע. מתאבלים גם על אלה שלא זכו אפילו לקבר ולתאריך פטירה, באחת התקופות האפלות בהיסטוריה, כי אנחנו חלק מסיפור גדול.
השנה התבשרנו ביום העצוב הזה גם על פטירתה של רונה רמון, אשתו של אילן ז"ל, אימא של אסף ז"ל. פגשתי אותה לאחרונה יחד עם בני נוער מתכנית המנהיגות שהקימה על שם בעלה ובנה. נמרצת ואופטימית, רונה סיפרה לנו שם איך אילן לא יצא למשימה כאדם פרטי. הוא לקח איתו לחלל את דגל ישראל, תנ"ך קטן, מטבע מהמרד הגדול ברומאים וספר תורה שניצל מהשואה. "הפריט הזה מרגש אותי במיוחד", אילן אמר אז מהחללית, "כי הוא מה שמקשר בינינו, ומעיד על היכולת שלנו לשרוד כל משבר". ורונה הסבירה: "אילן בירר מתי השבת נכנסת בחלל, וגם לקח איתו את מילות הקידוש. כי הוא לא היה שם רק בשליחות חיל האוויר הישראלי, אלא בשליחות העם היהודי". אנחנו חלק מסיפור גדול.
לזכרה, לזכרם.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
